בבחירות האלו אין לנו זמן לטעות
החלטתי. אני כבר יודע למי אתן את קולי. אבל לפני הכל התרעה: אזרחי ישראל, עומדים לרמות אתכם. קחו בחשבון שהקיטוב הפוליטי הקיצוני שאנחנו נמצאים בו, העובדה שחלק נכבד ממערכת הבחירות עוסק בשאלה עם מי נשב ועם מי לא, יביאו בסבירות גבוהה לאחד משני תרחישים רעים: הפרה סיטונאית של הבטחות, או סיבוב נוסף, בקרוב. אגב, יש מצב שיקרה גם וגם.
למה? כי ההבטחות שמופרחות לאוויר מתנגשות זו עם זו. כרגע (לשמחתי), לא נראה שיש לאף אחד מהצדדים 61 מנדטים ומעלה. ואם כך יהיה, איזנקוט יצטרך להקים ממשלה בתמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות, וזה סותר הבטחות שמפזר למשל חבר הגוש ליברמן. וגם אם ההבטחה תופר, ואיזנקוט ישביע ממשלה בהימנעות הערביות, היא לא תוכל לתפקד. בתוך ימים היא תתנגש במציאות של מליאת הכנסת ותקרוס במהירות.
מאידך, יש עוד הבטחה שאני חושב שצריך להפר: ההחרמה. אני מבין היטב את הזעם על נתניהו, אני לא מתעלם מכך שעד לרגע זה הוא רק מנסה להתנער מכל אחריות למחדל. אני מבין את חוסר האמון המובנה כלפיו, נתניהו הרי עקץ שוב ושוב (והנעקץ הגדול מכולם, גנץ, נראה כמי שכבר לא יוכל להתאושש). ובכל זאת, גם נתניהו הוא בר-חלוף. הוא לא הסיפור. השאלה היא עם איזו מדינה אנחנו נשארים יום אחרי הבחירות ואיזו מדינה תהיה לנו אחרי שנתניהו יעזוב את הזירה.
בין שתאהבו את זה ובין שלא, יש מאות אלפי ישראלים שבשבילם נתניהו הוא המנהיג האולטימטיבי. יש עוד המונים שבשבילם הוא הרע במיעוטו. וברגע שמחרימים אותו, מחרימים אותם ולמרות הטעם הרע והריח הרע, אנחנו חייבים לשתף פעולה, גם איתו. האתגרים עצומים ואין זמן.
לפני הכל, הציבור שנשא על גבו את המלחמה הזאת חייב לשתף פעולה. הציבור הזה מחולק בין הגושים, ואם הוא לא יתנער על החיים שלו, זאת באמת סכנה לקיומה של ישראל.
אז למה אצביע ליועז הנדל? לפני הכל, הגילויים הנאותים, אני חבר כמו אח של אחיו הצעיר. כתוצאה מכך אני מכיר את יועז כבר 28 שנה ואוהב מאוד את כל משפחת הנדל הנהדרת. מאידך, העובדות שלעיל לא גרמו לי עד עכשיו להצביע למפלגות שבהן התמודד.
אבל עכשיו זה הזמן. אני מעריך מאוד את יכולותיו של הנדל, מודע למגרעותיו, וחושב שצריך לתגמל אותו על פועלו מאז פרוץ המלחמה. בשקלול של הכל, אין כרגע פתרון פוליטי טוב יותר עבור איש ימין ציוני בבחירות הקרובות.
הממשלה הבאה תהיה חייבת להרים משקפת ולהסתכל חמש שנים קדימה. טווח ארוך בהרבה ממה שאפשר לצפות מפוליטיקאי ישראלי. אבל אין לנו ברירה
האינטרס העליון של רוב אזרחי ישראל הוא ממשלה שיודעת לתת להם ביטחון ומנהלת מדיניות אגרסיבית כלפי האויב בכלל הזירות. הנדל לא נופל בזה מאף מתמודד אחר בגוש נתניהו ואף עולה עליהם. בימים הראשונים למלחמה, כשחברי הקואליציה קפאו על מקומם, הוא רץ לעוטף, נלחם וחילץ. כשחברי הקואליציה קצת התעשתו, ביד אחת הם ניהלו מלחמה, וביד השנייה המשיכו לספק שכפ"ץ לעשרות אלפי צעירים חרדים שלא לומדים דקה בישיבה.
תראו איזה מאזניים: יועז הנדל הקים גדוד חדש בצה"ל וזה קרה רק בגלל תרבות השקר החרדית שנתניהו, סמוטריץ' ובן גביר טיפחו בערוגה שהיא חיינו. כל מאות הלוחמים בגדוד של הנדל הם מתנדבים שכבר קיבלו פטור. חלקם סבים לנכדים. מה לעשות? אין מספיק לוחמים שיגנו עלינו, ויש עשרות אלפי צעירים חרדים שעומדת להם זכות היסוד לשבת על הברזלים.
הממשלה הבאה תהיה חייבת להרים משקפת ולהסתכל חמש שנים קדימה. טווח ארוך בהרבה ממה שאפשר לצפות מפוליטיקאי ישראלי. אבל אין לנו ברירה.
החברה החרדית גדלה בקצב מסחרר, גידול שעל פניו מבורך, אבל אם המדיניות כלפי החרדים תימשך, ישראל תקרוס. לא נוכל לממן את הציבור הענק הזה שסמוך על שולחנה של המדינה, על השולחן של הציבור המשרת ומשלם, במיליארדי שקלים בשנה.
אם תמשיך לשלוט פה קואליציית נתניהו, היא תנהל את אותה מדיניות בדיוק. היא תמשיך לממן את מערכת החינוך החרדית הענקית, שמייצרת מאות אלפי בוגרים שאין להם שום כלים לפרנס את עצמם. והעסק הזה גדל אקספוננציאלית.
בשבוע שעבר פירסמה פה חן ארצי סרור נתונים מבהילים שאמורים להקל את קוצר הרואי של נתניהו וחבריו לגוש. לא נדרשות חמש שנים עם המשקפת, מספיקות ארבע: כבר ב-2030 יהיו בישראל יותר תלמידי כיתות א' בזרם החרדי מבממלכתי-עברי. רוצו 12 שנה קדימה, ותבינו שהציבור שיתגייס לצה"ל ב-2042 יהיה המיעוט מקרב היהודים בישראל.
קפיצה של עוד איזה שש שנים, ומעגל משלמי המסים האפקטיביים בישראל יהיה מיעוט. נתניהו, סמוטריץ', בן גביר והמפלגות החרדיות מביאים אותנו למצב שבו בעוד זמן לא רב, מי שיתגייס ומי שישלם מסים בישראל יהיה המיעוט.
וזה ייקח אותנו לאחד משני תרחישים רעים שכבר תוארו בין שורות אלה: או שהמסים הגבוהים שלנו יעלו למחוזות בלתי סבירים, או - וזה התרחיש הסביר יותר - שישראל תקרוס כלכלית, כי הרבה יותר אנשים יצטרכו לקבל שירותים שימומנו מהכסף של פחות אנשים. בנוסף תתכוננו לשירות חובה של איזה ארבע וחצי שנים.
ממשלת הימין-על-מלא אמנם למדה לכאורה שעזה מסוכנת, ולכן מרכזת סביבה כוחות רבים בסוג של קיפאון לא ברור, אבל היא שקועה עמוק בקונספציה בזירות אחרות. בן גביר רץ בקמפיין הקודם על טיקט המשילות. בפועל מספר כלי הנשק הלא-חוקיים בחברה הערבית כבר חצה את המיליון. ראש השב"כ כבר מזהיר בקבינט מהתארגנות של גדודי טרור בפזורה הבדואית.
זאת חבורה שבדיבורים היא תמיד יותר חזקה מטרזן ג'ון קלייטון השלישי, ובמעשים לא פעם מזכירה את הרשלה מאוסטרופולי.
הנדל הוכיח, גם במלחמה הזאת, ועוד לפניה כשר תקשורת שהוביל את רפורמת הסיבים, כחבר קבינט וכלוחם ומפקד, שהוא לא מהיושבים ביציע שצועקים געוולד בעודם מתחבאים מתחת לשטיח. הוא קפץ למים.
אני בטוח שלא אקבל ממנו ביטחון פחות טוב מאף אחד ממעודדי ההשתמטות, ואני משוכנע שהוא לא יתקפל בפני האתגר החרדי העצום. הנדל מבין היטב את הבעיה הקשה שבהתנהלות הנוכחית של מערכת המשפט, ואת ההטיה הברורה שלה, אבל בניגוד לגוש נתניהו, אצבע בעין היא לא הערך העליון שלו, והוא יחתור לשיתופי פעולה. יועז הנדל הוא המתמודד היחיד שלא כבול לאף אחד מהגושים, שמבין שאין לנו ברירה אלא לשים בראש סדר העדיפויות שלנו את הציונות, גם ביטחונית וגם כלכלית - ערכי הבסיס של מדינת ישראל, שעומדים בפני סכנה קיומית.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.