ביקשנו מכל המפלגות את התוכנית לסוגיית הגיוס. רק אחת לא ענתה

בין דחיית שירות לסנקציות נגד משתמטים: עמדות המפלגות על גיוס חרדים

אחרי 78 שנות התחמקות, לכולם ברור שבכנסת ה-26 לא ניתן יהיה לברוח מסוגיית גיוס החרדים. הסיעות הציוניות גיבשו מתווים שלטענתן יגדילו את מספר החיילים בלי לפגוע בשילוב נשים, ובמקביל חושפות את הסנקציות שיוטלו על משתמטים. מה התוכנית של המפלגות בנושאים הבוערים: כתבה ראשונה בסדרה

יובל קרני, מורן אזולאי, אמיר אטינגר, עינב חלבי, שילה פריד|

לא כולל שירות: מאז קום המדינה הייתה חובת השירות בצה”ל עיקרון מרכזי בחברה הישראלית. גם במפלגות הציוניות, מימין ומשמאל, נשמעו לאורך השנים הצהרות בעד שילובם של בני הישיבות בשירות. אלא שבפועל, ההסדר שנולד ב-1948 כפשרה שאפשרה את דחיית גיוסם של כ-400 תלמידי ישיבות הלך והתרחב, ובאמצעות חקיקה והסכמים קואליציוניים נשמר במשך עשרות שנים מסלול שאפשר לרוב המוחלט של הגברים החרדים להימנע משירות. פעם אחר פעם ניסו ממשלות וכנסות לשנות את המציאות באמצעות יעדי גיוס, מכסות והסדרים שונים, אך הפטור בפועל נותר רחב.

השינוי הדרמטי הגיע בקדנציה האחרונה: ביוני 2024 קבע בג"ץ פה אחד כי בהיעדר מסגרת חוקית לפטור, אין למדינה סמכות להימנע מגיוס גורף של תלמידי ישיבות, וקבע גם כי לא ניתן להמשיך ולהעביר תמיכות לישיבות עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם לא נדחה כדין. בכך השתנה למעשה המצב המשפטי, והמדינה נדרשה לעבור ממדיניות של דחיות ופטורים רחבים למצב שבו חובת הגיוס חלה גם על תלמידי הישיבות, לצד מנגנוני אכיפה וסנקציות. לקראת הבחירות לכנסת ה-26 המפלגות הציוניות חוזרות להבטיח שהפעם הן באמת יגייסו חרדים, מצהירות שזה לא יפגע בשילוב נשים בצה"ל, ובמקביל גם טוענות שהפעם יחייבו גם את הערבים בשירות אזרחי.

בליכוד בחרו שלא להשיב על פניות ynet ו"ידיעות אחרונות" בנושא חוק הגיוס והשתמטות תלמידי הישיבות.

במפלגה מתכננים לקדם לאחר הבחירות את חוק "שירות ממלכתי לכל", אשר במסגרתו "מי שלא ישרת בצה"ל יחויב במסלול שירות אזרחי חובה". אשר לגיוס חרדים, אומרים בישר!: "המנגנון היחיד לדחיית שירות יהיה הקצאה של עד 3% מכל מחזור שנתי למצטיינים מתחומים שונים ובהם לומדי תורה, במיון פתוח ושוויוני, כשגם הם יבצעו חיול והכשרה בסיסית". אשר לסנקציות נגד משתמטים אומרים במפלגה: "משתמט או עריק - יהיה נתון לשלילת הטבות אזרחיות וכלכליות רחבה ולדין פלילי. בין הסנקציות: שלילת השתתפות במכרזי מדינה, מלגות מל"ג ומשרד העבודה, הנחות בארנונה, הטבות דיור ומס.

"כל אזרח במדינת ישראל יתגייס לצה״ל או יעשה שירות לאומי אזרחי לפי חוק שירות ביטחון, ללא פטורים - זה נכון לערבים ונכון גם לחרדים", אומרים במפלגת ביחד ומוסיפים כי “אין מכסות ואין יעדים, מי שלא יתגייס לא יקבל שקל מהמדינה".

באשר לסוגיית הסנקציות נמסר: “נשנה את מנגנוני התמרוץ, כך שאזרחים משרתים ועובדים יתועדפו. הנוסחה פשוטה, מי שלא מתגייס לא יקבל שקל מהמדינה. לא ציוני - לא על חשבוני". בין היתר יבוטלו קצבאות אברך, יוסטו לטובת המשרתים הטבות במעונות, הנחות בארנונה ודיור למשתכן.

במפלגה טוענים כי "כל צעיר וצעירה בגיל 18 - יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים וצ׳רקסים - יחויבו בשירות צבאי או אזרחי. צה״ל יקבע מי ישרת במסלול הצבאי ומי בשירות האזרחי בהתאם לצורכי הביטחון. אלו שישולבו בשירות אזרחי ישרתו בין היתר בשב״ס, בכבאות והצלה, בשירותי הרפואה ובסיוע בתוך הקהילה. בלי פטורים, בלי מכסות ובלי קומבינות". במפלגה מציעים שורה של סנקציות כנגד משתמטים ובין השאר "תיאסר יציאה מישראל, הם לא יקבלו קצבאות, יישללו הטבות המס, לא יהיו זכאים להנחה בארנונה או להשתתפות המדינה בתשלום למעונות היום ולא יהיו רשאים לעבוד בשירות המדינה או בשלטון המקומי".

"חובת השירות למדינה צריכה לחול על כלל האזרחים, במסגרת ממלכתית ושוויונית", אומרים במפלגת הדמוקרטים. "צורכי צה"ל יקבלו קדימות בתהליך המיון, ומי שלא יידרש לשירות צבאי יופנה לשירות אזרחי-לאומי משמעותי בהתאם לצורכי המדינה. הרחבת מעגל המשרתים צריכה להיעשות בלי לפגוע במעמדן ובאפשרויות השירות של נשים בצה"ל".

אשר לסנקציות נגד משתמטים, במפלגה טוענים כי "המדינה צריכה להפסיק לתמרץ אי-שירות. מי שלא יסדיר את מעמדו ולא ימלא את חובת השירות לא יוכל להמשיך ליהנות מאותן הטבות עודפות שהמדינה מעניקה כיום, ובהן הטבות בתחומים כמו מעונות יום, צהרונים וארנונה. במקביל, נפעל לכך שמימון ציבורי לא יועבר למוסדות או לגורמים שפועלים באופן שיטתי לעידוד השתמטות או לסיכול חובת הגיוס. פרטי מנגנון האכיפה ייקבעו במסגרת החקיקה, אך העיקרון יהיה ברור: המדינה תתגמל שירות ולא השתמטות".

השר איתמר בן גביר מסר: ״בזמן שכולם מדברים על מה יעשו עם גיוס החרדים, אנחנו פשוט עשינו. אני בעד שוויון בנטל. אבל בזמן שאחרים עוסקים כבר שנים בסיסמאות, יעדים ותוכניות על הנייר - אנחנו הבאנו תוצאות בשטח. זו הדרך שלנו וכך נמשיך".

מהמפלגה נמסר כי "עמך ישראל תומכת בשילוב חרדים בצה״ל ותפעל לקידום חוק משרתים שייצג צדק והוגנות. חקיקת חוק זה לפני השבעת הממשלה מהווה תנאי סף עבור כניסתנו לכל ממשלה. לא נהיה שכפ״ץ של גולדקנופף אלא של משרתי המילואים".

ברשימה המשותפת מתנגדים לגיוס חרדים או לכל גיוס חובה וסבורים כי "אין להטיל סנקציות על אדם שבוחר שלא להתגייס. במקום להעניש אזרחים, צריך לפעול לסיום הכיבוש והמלחמות ולבניית מציאות שבה אין צורך לגייס עוד ועוד אנשים לצבא".

במפלגת רע"ם כמובן מתנגדים לחוק גיוס שיחייב צעירים ערבים לשרת בצה"ל או לעשות שירות אזרחי. בסיעה גם סירבו להשיב על סוגיית גיוס החרדים, למרות שבינואר 2022 הצביעו שלושה מחברי הכנסת של רע”ם בעד חוק הגיוס שכלל יעדי גיוס שנתיים לחברה החרדית.

במפלגה מצהירים כי “כל אזרח יגיע ללשכת הגיוס, ומשם יחולקו לפי צורכי הצבא והעדפות המלש"ב בין שירות צבאי שיהיה בעדיפות, ולמסלולי שירות לאומי במשימות לאומיות. למעט פטורים רפואיים, על מי שלא ישרת יוטלו סנקציות ויישללו הטבות מהמדינה".

באשר למי שלא יתגייסו, יישללו מהם הטבות רבות ובהן "ביטול הנחות במיסוי וארנונה, מניעת הטבות דוגמת השתתפות במחיר למשתכן וסבסוד מעונות, שלילת רישיון נהיגה, איסור יציאה מהארץ, אי קבלה למשרות ציבוריות ולתפקידי ממשל, ישללו תקציבים למוסדות חינוך שאינם תומכים בשירות".

בציונות הדתית סירבו להתייחס לשאלת הסנקציות נגד משתמטים חרדים ומסרו כי התוכנית של בצלאל סמוטריץ' כוללת "חקיקת חוק יסוד המשרתים תחת עקרון 'הראשון לשוויון', מי שמשרת מקבל הכל - נעגן בחוק יסוד את מעמדם של המשרתים והמילואימניקים בצה״ל תוך מתן קדימות למשרתים ולבני ובנות זוגם בדיור, מעונות יום". במפלגה גם ציינו כי "הרחבת מעגל המשרתים", תבוצע בין היתר על-ידי גיוס חרדים.

במשך שנים רוב חברי הכנסת של ש”ס אמרו כי מי שלא לומד צריך להתגייס, אבל בפועל לא פעלו לגייס תלמידים שנשרו מהישיבות. ב-2024 פורסמה הקלטה של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, אומר כי “גם מי שלא לומד פטור מללכת לצבא”. כעת, בעקבות הסנקציות של בג”ץ בש”ס מודים כי לא ניתן יהיה להימנע מגיוס תלמידי ישיבה שעזבו את הלימודים וח”כ ינון אזולאי הבהיר כי הצבא יצטרך להתאים את עצמו.

בסיעה החסידית אגודת ישראל וגם בסיעת דגל התורה המייצגת את הציבור החרדי-ליטאי ממשיכים להתנגד לגיוס של תלמידים שנשרו מהישיבות וכמובן שהם מתנגדים לחוק גיוס כולל. ביהדות התורה אומרים כי החוק שהם מבקשים להעביר נועד להסדיר את מעמד הלומדים בלבד ומבחינתם הם אינם צריכים להורות למי שלא לומד להתגייס וזה תפקידו של הצבא.