"ההתלבטות גדולה, אנשים סובלים": מה חושבים בבני ברק על החיזור אחר החרדים
חלף שבוע מיום הבוחר, ויהדות התורה ניצבת בפני הכרעה: נאמנות למחנה הימין מול הדרישה להסדיר את מעמד בני הישיבות. חלק מהח"כים ב"אגודת ישראל", הפלג החסידי, ממתינים להצעת איזנקוט אך חוששים מהמחיר הפוליטי של נטישת נתניהו. בבני ברק יש גם מי ששמחים על המצב: "נחמד שפתאום לא שונאים אותנו"
שילה פריד|
שבוע אחרי הבחירות, העיניים נשואות למפלגות החרדיות. ביהדות התורה הצהירו עוד לפני הבחירות שהם אינם חלק מגוש נתניהו, אלא ילכו עם מי שייתן להם חוק גיוס עם פטור משירות צבאי. חזרנו לבני ברק, בירת החרדיות הישראלית, כדי לנסות להבין מה אומר הרחוב. זוהי שיחת היום כאן. בשעת הפסקת הצהריים, בין זמני הלימוד, השיח הפוליטי מעסיק רבים.
"ההתלבטות היא גדולה, אלה שאלות כבדות משקל", אומר יצחק, אברך כולל בלבוש חסידי. "מצד אחד אנחנו בימין, גם מבחינת ביטחון וגם מבחינת שייכות. מצד שני, יש כאן אנשים שסובלים ממש. סנקציות, מעצרים, כל הדברים האלה מכבידים על החיים ואין לזה פתרון בקלות. אז אני מבין למה ללכת עם מי שמציע מה שלא הלך עם נתניהו עד עכשיו".
התסכול מהמצב הקיים מוביל לחשש עמוק מכך ששום פתרון אינו נראה באופק. בחור חרדי נוסף מצטרף לשיחה ומבטא את האכזבה מהמערכת הפוליטית כולה. "ביבי לא נתן לנו מה שהוא התחייב, איזנקוט גם לא ייתן. בהקשר הזה אני מאוד מתקשה לראות איך משהו יוצא מכל השיחות האלה, אם יילכו עם איזנקוט ובסוף גם לא יקבלו כלום זה יהיה הכי גרוע".
לצד האכזבה, יש מי שמביט על הדינמיקה הפוליטית בעין מפוקחת ומזהה בה שינוי במגמה ובשיח הציבורי. שולם, אברך מקומי, מציע זווית ראייה שונה על יחסי הכוחות. "מה שאנחנו שמחים לגלות זה ששנאת ביבי במחנה השמאל גדולה יותר משנאת החרדים, הם סוף-סוף מפסיקים את שיח ההסתה שכל כך כאב לנו.
"ההסכמות שיש באוויר והשיח סביב הגיוס מוכיחים כי המניע המרכזי אינו באמת שוויון בנטל, אלא שנאה פוליטית עמוקה המכוונת בעיקרה נגד ביבי ומנוצלת דרך המגזר החרדי. מדובר במאבק כוחות פוליטי שבו אנחנו משמשים קלף מיקוח. הציבור החרדי אינו יכול להתגייס - החרדיות אינה רק כובע וחליפה, אלא שמרנות עמוקה. כיום, אפילו פוליטיקאים שמלבים את הנושא מבינים שכפייה וסנקציות אינן ריאליות".
ישי, עובר אורח הנושא שקיות קניות משתף בתחושותיו: "המפלגות החרדיות חטפו בקלפי ולא סתם. ש"ס נחלשה וגם ג' יכלה לגדול יותר, וזה בכלל הנאמנות לנתניהו. נתנו לו הכול ולא קיבלו בתמורה כלום; ארבע שנים שכל ההבטחות הלכו לפח. אז הגיע הזמן ללכת עם מי שייתן לנו".
את מערכת הבחירות הקשוחה הזו עברה יהדות התורה בהצלחה. בניגוד למפלגות אחרות בגוש הימין, שם ממש לא בטוח שירצו לנסות את מזלם ואת צייתנות הבוחרים בשנית בחודשים הקרובים, המפלגה החרדית-אשכנזית רשמה עלייה במספר המצביעים והגיעה לשבעה מנדטים. כעת נדרשים בה לשקול היטב כל צעד, בייחוד אחרי האכזבה הגדולה בקדנציה האחרונה בנושא הדגל שלהם: חוק שיפטור את הצעירים החרדים מגיוס.
גם לאחר ישיבת קודקודי המפלגה, יו"ר דגל התורה יעקב אשר, יו"ר אגודת ישראל יצחק גולדקנופף ויו"ר "שלומי אמונים" ח"כ מאיר פרוש, עמדה אחידה טרם גובשה, ולבית הנשיא תיגש הסיעה ללא תשובה ברורה.
באגודת ישראל, אצל גולדקנופף, נוטים לתמוך באיזנקוט, אם לא באופן אקטיבי אז דרך הימנעות. הסיבה לכך טמונה בחסידות גור, החסידות הגדולה בישראל ששלחה את גולדקנופף לכנסת: נציגיה היו הראשונים לצאת מהממשלה היוצאת, כשרשמית גולדקנופף התפטר מתפקידו כשר השיכון עוד לפני שיתר הח"כים החרדים עזבו את תפקידיהם. בניגוד לאחרים ששמרו על תיאום מסוים עם הקואליציה, גולדקנופף עבר לאופוזיציה מלאה. מבחינתו, נתניהו אכזב ולא בפעם הראשונה, ועל כן העדיפות היא להחליפו כדי לקדם את חוק הגיוס.
מהצד השני ניצב הציר הימני יותר ביהדות התורה, זה ששמר על קשר רציף יותר עם נתניהו לאורך הכהונה האחרונה. ח"כ מאיר פרוש, שבמהלך הקמפיין הזהיר מפני ממשלת שמאל ואף שיתף בחדרי חדרים את תחושותיו הקשות. אבל בסופו של דבר, כמו תמיד - מי שיכריעו את הכף הם הרבנים.
פרשן "קול ברמה" ישראל כהן, המקורב להנהגה החרדית, מסכם: "הדילמה שתגיע לפתחן של חצרות גדולי ישראל עם שובם ממסע קרן עולם התורה בחו"ל, היא בין החיבור למחנה הימין ולציבור המסורתי לבין הדאגה ל'יבנה וחכמיה'. מצד אחד, מדובר בחיבור שאינו בהכרח לבנימין נתניהו, אלא לשותפות רעיונית ותרבותית עם ציבור שחולק את אותם ערכים, מסורת, תפילות ומנהגים. כפי שאמר הרב שך, יש ללכת עם הציבור המסורתי, ובמחנה האמוני ישנה הסכמה רחבה על רוב העקרונות, לצד הרצון לשמור על הצביון היהודי של המרחב הציבורי".
כהן מוסיף כי "מנגד, עומד משבר הגיוס: אחרי ארבע שנות שלטון ימין, כ-110 אלף עריקים, מעמד 'תורתו אומנותו' שטרם הוסדר ופגיעה בתקציבי מוסדות התורה והחינוך. לכך מצטרפות הסנקציות על המעונות והמשפחתונים, הפגיעה בהטבות הארנונה וההגבלות על היציאה מהארץ. התוצאה היא שרבנים מבוגרים נאלצים לכתת את רגליהם במסעות התרמה ברחבי העולם. השאלה היא האם להמשיך בשותפות הרעיונית עם הימין, או לבחון חיבור למי שיוכל להסדיר את מעמד בני הישיבות, לפתור את משבר העריקים ולהבטיח את עתיד עולם התורה".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.