את הסדרה החדשה הזאת אולי עדיף שלא תראו עם בן או בת הזוג

נעמה ואלון (ליאת הר לב ואסי כהן) נשואים באושר כבר 17 שנה, עד שהודעה אחת מפרקת הכול ושולחת אותם למסע מטלטל. "לא קרה כלום" של שירלי מושיוף מכריחה גם את הצופים לשאול אילו שקרים הם מעדיפים לא לשמוע, ואם הם באמת רוצים לדעת את האמת
"אין דבר יותר מגבש ממלחמת אזרחים", הסביר פעם שאולי לאירנה במערכון ששודר אי אז, בין הבחירות הרביעיות לחמישיות. מלחמת אזרחים היא הפתרון שהציע שאולי לתיקו האינסופי שהביא עלינו ארבע מערכות בחירות בשנתיים, מאז הפך המערכון רק ליותר ויותר ויראלי ופחות ופחות מצחיק. ב"לא קרה כלום", הסדרה החדשה של שירלי מושיוף ששני פרקים ראשונים שלה שודרו אמש (חמישי) ב-HOT, ליאת הר לב ואסי כהן מתקבצים כדי לבדוק אם יש עוד דברים מגבשים ושנויים במחלוקת, אולי בגידה?
מתוך "לא קרה כלום"
(באדיבות HOT וספירו סרטים)
נעמה ואלון הם זוג נשוי עם שני ילדים, מהסוג שמחזיק כבר 17 שנה והיד עוד נטויה. הם מחזיקים את החיים, כל אחד בצד שלו, ועובדים טוב ביחד, עד שלילה אחד נוחתת בנייד של אלון הודעה מ'בני משרד', שמדרדרת כדור שלג בלתי עציר. "לא קרה כלום", סוג של ווישפול ת'ינקינג, עוקבת אחרי ההליכה של נעמה על החבל הדק בין הרצון לדעת את האמת ובין הפחד ממנה, והכמיהה להתכרבל בשקר, ואחרי הניסיון של אלון לתקן את מה שאולי קרה.
בניגוד ל"מקום שמח", למשל, שבו הבגידה כמעט קרתה - אבל בסוף נמנעה, "לא קרה כלום" לקחה את הצעד אל האל חזור. לאורך הסדרה הולכים ומתבררים פרטים נוספים הקשורים לבגידה, חלקם משמעותיים וחלקם לעגניים. בשום שלב לא ברור למה, בעצם, אלון בגד בנעמה וזה כנראה גם לא באמת חשוב. השאלה היא איך שניהם מתמודדים עם המצב הנוכחי ומה הסיכוי שלהם להיחלץ ממנו בחתיכה אחת, יחד.
מי שמיודע עם העבודות הקודמות של מושיוף (בעיקר "תעשה לי ילד" ו"איש חשוב מאוד"), וגם מי שרק קרא את הקומוניקט, שבו היא מתוארת כ"דרמה קומית" – כדאי שידע לאן הוא נכנס: קומדיה זאת לא. כהן והר לב הם קומיקאים נהדרים אבל גם כשהקומדיה נושקת לתסריט (לפחות בשישה פרקים מתוך תשעה שנשלחו לביקורת) היא יותר קומדיה עצובה או פארודיה, ולרוב אלו לא הדמויות הראשיות שמניעות אותה. יש תופעות שהן על גבול הפארודיה (כמו פוליגרף שפתוח 24 שעות או טיפול זוגי שמוביל זוג מטפלים נשואים, שמגלמים ליאור אשכנזי ואפרת בן צור), אבל אלה דברים שקיימים במציאות ומבוססים תחקירית, והם מעידים יותר עלינו, המין האנושי, מאשר על הסדרה.
תנוח דעתכם, הזיכרון של אירנה ושאולי דועך במהירות. הר לב, שרוב הסדרה מוגשת מנקודת המבט שלה, מסוגלת להחזיק סצנה שלמה רק עם הבעות פנים. עלבון, כעס, רצון נואש, המימיקה שלה לא מפספסת כלום. אסי כהן, שלרוב מלוהק לתפקידי גברים נונשלנטים וסגורים, מגלם פה גבר רך אבל לא רכיכתי, חשוף ומעורר אמפתיה, שמצליח להיות האיש שעשה טעות ועדיין לא עובר כנבל. החיבור בין שניהם מחזיק בקלילות את כל הסלאלומים והבאנג'ים של מערכת היחסים שלהם.
אתם תרצו שזה יצליח, בעיקר כי קשה מאוד לצפות ב"לא קרה כלום" בלי לשים את עצמך בנעליים של האנשים האלה, ולתהות איך הייתם מתנהגים. במובן הזה היא הרבה יותר תובענית מהסדרות הקודמות של מושיוף, כי היא מסוג הסדרות שמעבירות גם את הצופים שלה טיפול אינטנסיבי, וגורמות להם לשאול את עצמו אילו שקרים הם היו מחליקים מבלי להרגיש והאם היו מעדיפים לדעת את האמת.
למושיוף תמיד היתה אוזן נהדרת לדיאלוג טבעי, חכם ושנון בלי להתחכם, והיא יודעת לשבת על השחקנים שלה עד שהבימוי יצא מדויק והיא תקבל את מה שרצתה. התוצאה היא סדרה מכמירת לב מעוטרת בפסקול יפהפה ממש, עם פרקים דחוסים של חצי שעה בערך, עשויים בקפידה ומעוררי מחשבה ורגש. בריאיון לקראת עליית הסדרה אמרה מושיוף שהיא לא בטוחה שהיא ממליצה לזוגות לצפות בה יחד, יכול להיות שהיא צודקת. בכל מקרה, אתם יודעים למי לשלוח את החשבונית.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.