נכשל הניסיון לפריצת דרך בלי ארה"ב: "פסגת הורמוז" בוטלה ברגע האחרון

נציגי איראן ומדינות האזור היו אמורים להיפגש מחר בעומאן בניסיון לקדם מתווה שיחזיר את התנועה הסדירה במצר אחרי חודשים של שיבושים וזינוק במחירי האנרגיה, אבל רגע לפני הודיעו העומאנים: הפגישה לא תתקיים. המטרה: "להבטיח הסכמות". הניסיון לשיחות בלי האמריקנים, והמתווה שהיה על הפרק

נציגים מאיראן וממדינות המפרץ היו אמורים להיפגש מחר (שני) בעומאן בניסיון לקדם מתווה לפתיחה מחודשת של מצר הורמוז לתנועת מכליות סדירה - אבל רגע לפני הודיע שר החוץ של עומאן בדר אל-בוסעידי כי המפגש המתכונן נדחה "כדי להבטיח הסכמות". במשרד החוץ העומאני הוסיפו כי "ההחלטה נועדה להבטיח תנאים מתאימים לשיח בונה, המקדם הבנות יציבות".

בכל מקרה, שחקנית אחת, קריטית כמעט לכל הסדר עתידי באזור, לא הייתה אמורה להיות סביב השולחן: ארצות הברית. ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ מבהיר לפי שעה כי הוא אינו מעוניין להפוך את עתיד המצר לנושא במשא ומתן עם טהרן, ומעדיף למקד כל שיחות עתידיות בסוגיית הגרעין.

בחודשים האחרונים מתנהלים מגעים שקטים על מסגרת משפטית מורכבת שתאפשר להחזיר את התנועה המסחרית למצר, שנותרה נמוכה משמעותית מרמתה לפני המלחמה. עומאן הובילה את המאמצים, ובמקביל מדינות המפרץ פועלות להרחבת נתיבי יצוא חלופיים שיאפשרו להן לעקוף את הורמוז. למרות זאת, באזור לא מוכנים לקבל מצב שבו התנועה המוגבלת במצר הופכת ל"שגרה החדשה".

לפי CNN, הפגישה הייתה בין היתר אמורה להתמקד בניסיונות להגיע להסכמות על מפות ונתיבי השיט שבהם יוכלו המכליות והספינות המסחריות לעבור. המתווה העומאני כולל גם אפשרות לתשלומים וולונטריים בתמורה לשירותי בטיחות ניווט והגנה סביבתית - פשרה אפשרית סביב הדרישה האיראנית לקבל תשלום מכלי שיט שעוברים במצר.

הדרישה לגבות אגרה מחייבת עדיין נתקלת בהתנגדות רחבה. לפני פרוץ המלחמה לא נדרשו ספינות מסחריות לשלם עבור המעבר, ובתחילת העימות ארה"ב ומדינות האזור הבהירו כי לא יסכימו להסדר שייצור מקור הכנסה חדש לאיראן. ואולם, אחרי חודשים של שיבושים וזינוק במחירי האנרגיה, העמדה הנחרצת הזו התרככה. "לא נקבל משהו שלא היה קיים קודם", אמר ל-CNN דיפלומט אירופי שעודכן בפרטי ההצעה, אך הוסיף כי ניתן יהיה להסכים על "כללים סמליים חדשים" שיאפשרו לשני הצדדים לשמור על כבודם. גורם אזורי הדגיש כי איש אינו מצפה לפריצת דרך מיידית: "פתרון סוגיית המצר הוא העניין הדחוף ביותר, ולכן צריך להתחיל איפשהו".

גם בטהרן הנמיכו ציפיות, עוד לפני הביטול. עומאן היא שיזמה את המפגש לאחר חודשים של תיווך, אך המחלוקת על גביית תשלום מכלי שיט נותרה בעינה. איראן גם הבהירה כי ההבנות שאליהן הגיעה עם עומאן אינן כוללות פתיחה מיידית של המצר, וכי מבחינתה הדבר תלוי במילוי תנאים שהציבה לארה"ב. לפי רויטרס, בין המדינות המעורבות במגעים נמצאות סעודיה, איחוד האמירויות, קטאר, כוויית ועיראק. בחריין, מנגד, הודיעה עוד לפני הביטול כי לא תשתתף כל עוד לא יחודשו יחסיה הדיפלומטיים עם איראן.

אלא שמעל כל המגעים מרחפת שאלת ארה"ב. גורמים בממשל טראמפ אמרו בשיחות סגורות עם נציגי מדינות המפרץ כי וושינגטון רוצה שמשא ומתן עתידי עם טהרן יתמקד בתוכנית הגרעין - ולא בשאלה כיצד לפתוח מחדש את הורמוז. "אנחנו לא רוצים לדבר על המצר", אמר גורם אמריקני ל-CNN. "אנחנו נדבר איתכם רק אם אתם רוצים לדבר על תיק הגרעין".

איראן מציגה סדר הפוך לחלוטין: לפי גורמים באזור, טהרן אותתה כי תהיה מוכנה לדון מחדש בסוגיית הגרעין רק לאחר שיימצא פתרון למצר - ובכלל זאת הסרת המצור האמריקני. במילים אחרות, הורמוז הפך לא רק לזירת עימות צבאית וכלכלית, אלא גם לקלף מיקוח שעשוי לקבוע אם ומתי יתחדש המשא ומתן בין איראן לארה"ב.

עם זאת, וושינגטון אינה מנותקת מהמאמץ להגעה להסדר. לפי CNN, גורמים בממשל טראמפ בחנו בחודשים האחרונים את התוכניות שמגבשת עומאן, אך לא העניקו להן תמיכה פומבית. במקביל, גורמים אמריקנים ואזוריים מודים בשיחות סגורות כי המאמץ לגבש מסגרת מוסכמת לפתיחת המצר הוא הכרחי - וכי הסיכוי שאיראן ומדינות המפרץ יגיעו להסכם כולל בלי שארה"ב תהיה בסופו של דבר מעורבת נחשב נמוך ביותר. בפומבי, לעומת זאת, המסר האמריקני שונה. סגן הנשיא ג'יי די ואנס אמר בתדרוך בבית הלבן לפני כשבוע וחצי כי "אנחנו המדינה היחידה בעולם שיכולה להבטיח, כפי ששמעתם את הנשיא אומר, שליטה במצר הורמוז".

טראמפ עצמו נשאל היום על הפגישה המתוכננת בין מדינות המפרץ לאיראן - לפני הביטול - והשיב: "לא אכפת לי. זה תלוי בהם. בסופו של דבר נצא". מיד לאחר מכן הוסיף: "אלא אם נחליט להישאר ולשמור את הנפט, כמו בוונצואלה". בדבריו טראמפ למעשה חזר על האפשרות שארה"ב תמשיך להחזיק בנוכחות באיראן כדי לשלוט בנפט שלה, וטען כי הכנסותיה של וושינגטון מההסדר בוונצואלה כבר החזירו פעמים רבות את עלויות המלחמה שם.

העמדה האמריקנית הנוכחית מגיעה אחרי שבתחילת המלחמה, כך לפי CNN, וושינגטון העריכה בחסר את נכונותה של איראן לסגור את מצר הורמוז בתגובה לפעולות הצבאיות של ארה"ב וישראל. גורמים אמריקנים רואים בכך בדיעבד טעות אסטרטגית: טהרן הצליחה לנצל את יכולתה לאיים על הספנות המסחרית, להפעיל לחץ על הכלכלה העולמית ולהאריך את העימות. כעת טוענים בצבא האמריקני כי מאזן הכוחות במצר השתנה וכי ארה"ב מחזיקה ביתרון הצבאי. הצי האמריקני מלווה מכליות וספינות מסחריות ומצליח בימים עמוסים להעביר בבטחה עד כ-40 כלי שיט ביממה. מספר המכליות החוצות את הורמוז אכן עלה משמעותית בשבועות האחרונים הודות לליווי הצבאי.

אלא שהמשימה רחוקה מלהיות פשוטה. ספינות מסחריות עדיין מותקפות בעת שהן מנסות לחצות את המצר, והיקף המשאבים, כלי השיט והכוח הצבאי שדרושים למבצעי הליווי מעלה שאלות לגבי משך הזמן שבו ארה"ב תוכל להמשיך בהם. המורכבות גם ממחישה שלמרות העליונות האמריקנית הנטענת, איראן עדיין מהווה איום ממשי הן על הספינות והן על אנשי הצבא האמריקנים שנשלחו להגן עליהן. החשש אינו תיאורטי: היום נפגע כלי שיט בעת שעבר במצר הורמוז, אירוע שהוביל לשריפה ולפינוי הצוות. טהרן דיווחה במקביל על הרוג וארבעה פצועים בפגיעה בכלי שיט מסחרי איראני.

ללחץ על הורמוז נוסף כעת גם איום על החלופה המרכזית למצר. החות'ים השתלטו על האי פרים, שנמצא במצר באב אל-מנדב שבפתח הים האדום, ובמקביל נפגע קשה צינור הנפט הסעודי ממזרח למערב - שאפשר לריאד להעביר מיליוני חביות ביום לעבר נמל ינבוע בלי לעבור בהורמוז. לפי רויטרס, השבתה ממושכת של הצינור עלולה לפגוע באספקה המקבילה לכ-4% מהנפט העולמי. ההתפתחויות הללו מחזקות עוד יותר את התמריץ של מדינות המפרץ למצוא פתרון ישיר עם איראן: אם גם הורמוז וגם נתיבי הייצוא דרך הים האדום נמצאים תחת איום, קשה יותר להסתמך על מסלולים עוקפים כאסטרטגיה ארוכת טווח.

בממשל טראמפ יש מי שמנסים בכל זאת להמעיט בחשיבות העתידית של המצר. שר האוצר סקוט בסנט טען לאחרונה כי בתוך שנתיים הורמוז יהפוך ל"כמו חתיכת מים חסרת ערך", ככל שמדינות האזור ירחיבו נתיבי יצוא חלופיים. אלא שגם גורמים אמריקנים וגם מדינות המפרץ סבורים, לפי CNN, שהחלופות אינן מייתרות את הצורך בפתרון קבוע למצר. לפני פרוץ המלחמה עבר דרך הורמוז כ-20% מהנפט העולמי, ולמרות העלייה בתנועת המכליות בחסות הצי האמריקני היא עדיין אינה חזרה לשגרה - והאירועים האחרונים בבאב אל-מנדב המחישו עד כמה קשה למצוא תחליף בטוח לנתיב.