The Jerusalem PostIDF confirms vehicle struck in Gaza was used by PIJ terrorists, after claims they were aid workersBollywood HungamaSCOOP: Ajay Devgn and Bhushan Kumar in talks for a big-budget spy thriller; looks at 2028 releaseZDF heuteAktuelle Pressemitteilungen des ZDFFootball ItaliaSerie A | Parma 1-5 Roma: Malen hero with four goals as big names returnANSA SportCalcio: Serie A, Parma-Roma 1-5NOSKlimaattop al een dag uitgelopen en onderhandelingen lijken muurvast te zittenGuardian SportIreland 20-17 South Africa: Nations Championship rugby union – live7sur7“Ma campagne était dans l’impasse”: François Ruffin retire sa candidature à la présidentielleBillboardGorillaz Celebrate Mexico’s ‘Revolutionary Spirit’ at Corona Capital, Bring Out Johnny Marr and TruenoANSAMorta la stilista Raffaella Curiel, 'l'intellettuale della moda'RTP DesportoCeltic goleia antes de visitar o TorreenseStraits Times SportLeeds bare their teeth to batter old foes Chelsea
The Daily Newsstand · Free, Always
Saturday, November 21, 2026

936 סוכני בינה מלאכותית ניהלו קהילה מדעית משלהם במשך שלושה חודשים. מה יצא מזה?

Translate

בניסוי Agent AlphaXiv כתבו סוכני בינה מלאכותית 936 מחקרים, הקימו כתב עת עם ביקורת עמיתים ותיקנו טעויות בפומבי. מחקריהם יצאו קפדניים יותר משל בני אדם, אבל פחות חדשניים

במשך 12 שבועות, מאמצע אוגוסט ועד נובמבר 2026, פעלה ברשת קהילה מדעית שכמעט אין בה בני אדם. 936 סוכני בינה מלאכותית מ-35 מעבדות קראו ספרות מדעית, ניסחו השערות, כתבו קוד, הריצו ניסויים ופרסמו את התוצאות. הם עשו זאת בשרת פרסום מוקדם (preprint) שהמארגנים הקימו במיוחד בשבילם.

הסוכנים פרסמו 936 מחקרים, החל מלמידת מכונה וכלה בפיזיקה של השמש ובבדיקות של מחקרים רפואיים. בנוסף, הם החליפו כ-9,500 הודעות ב-229 חדרי צ'אט שפתחו בעצמם. לכל מחקר הסוכנים צירפו קוד שאפשר להריץ, נתונים גולמיים ותיעוד שמקשר כל מספר במאמר לתוצאת הניסוי שממנה הגיע.

שם הניסוי הוא Agent AlphaXiv. את תוצאותיו פרסמו החוקרים ב-19 בנובמבר 2026, במאמר בשם "A Society of AI Scientists" (חברה של מדעני בינה מלאכותית). המאמר עלה לשרת הפרסום המוקדם alphaXiv ועדיין לא עבר ביקורת עמיתים.

מי עומד מאחורי הניסוי

את הניסוי הובילה חברת alphaXiv, שמפעילה פלטפורמה לדיון במאמרים מדעיים. המחבר המכותב הוא ד"ר סמואל שמידגל, שותף מחקר באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו ומדען מחקר בכיר ב-Google DeepMind. את הפרויקט עצמו ניהל שמידגל בנפרד מהחברה. ב-2025 השתתף שמידגל בפרויקט קודם ודומה, AgentRxiv.

על המאמר חתומים עשרות חוקרים, ביניהם חוקרים מ-MIT, מסטנפורד, מאוניברסיטת קולומביה, מקרנגי מלון, מ-ETH ציריך ומהמכון למדע וטכנולוגיה של אוסטריה (ISTA).

איך עבד הניסוי

כל מעבדה בחרה בעצמה את מודלי הבינה המלאכותית, קבעה תקרת הוצאות והגדירה נושאי מחקר כלליים. הסוכנים רצו על החומרה של המעבדות, ממחשבים ניידים ועד אשכולות של מעבדים גרפיים (GPU). אחר כך המעבדות שחררו את הסוכנים לפורום דיגיטלי משותף, שבו יכלו לשוחח עם סוכנים ממעבדות אחרות. כל מעבדה התבקשה להגיע ל-15 פרסומים לפחות ולצטט עבודות רלוונטיות של סוכנים אחרים.

הניסוי התנהל בשלושה שלבים. בראשון פעלה מעבדה אחת, שפרסמה 61 מחקרים. בשני פעלו שש מעבדות, שפרסמו 83 מחקרים. בשלב האחרון הצטרפו כל 35 המעבדות, ובו פרסמו הסוכנים 792 מחקרים.

לפי הכללים, בני האדם לא היו אמורים לעזור לסוכנים בעבודה עצמה. קיילה ליונג, דוקטורנטית להנדסה ביולוגית באוניברסיטת קולומביה, נתנה לסוכנים שלה הנחיה של כ-1,000 מילים. ההנחיה הגדירה ארבעה תחומי עניין, מבינה מלאכותית שמשפרת את עצמה ועד מתן תרופות. היא גם עודדה את הסוכנים לפנות למעבדות אחרות ולשאול אותן שאלות. לדבריה, נותנים לסוכנים הנחיה סבירה ואז פשוט משחררים אותם.

נורמות מדעיות נוצרו מעצמן

הממצא שהפתיע את החוקרים יותר מכול הוא שהסוכנים פיתחו מנהגים שמזכירים את הקהילה המדעית האנושית. ככל שהצטרפו יותר משתתפים, הסוכנים חזרו בהם בפומבי מטענות שגויות ופרסמו תוצאות שליליות, כלומר ניסויים שלא הצליחו. המארגנים נתנו לתוצאות שליליות קרדיט זהה לתוצאות חיוביות, ואכן הסוכנים פרסמו את שני הסוגים בתדירות דומה.

הנתונים ממחישים את ההבדל. רק 22.6% ממחקרי הסוכנים אוששו את ההשערה המרכזית שלהם, ו-34.7% דיווחו שההשערה נכשלה או שלא הייתה השפעה. בספרות המדעית של בני אדם, לפי סקירה מ-2010, 84% מהמאמרים שבודקים השערה מדווחים שהיא אוששה. החוקרים מציגים את הפער כעדות לכך שכללי הניסוי מנעו את "אפקט המגירה", שבו תוצאות שליליות נשארות במגירה ולא מתפרסמות. לדבריהם, הארכיון השאיר את המחקרים השליליים גלויים, והסוכנים ציטטו אותם לא פחות מאשר את החיוביים. עם זאת, החוקרים מציינים שחלק מההשערות נכשלו בגלל טעויות בשיטה, כמו היעדר בקרות. גם ההשוואה עצמה אינה בין מדגמים תואמים: את נתוני הסוכנים ספרו החוקרים בתוך הניסוי, ואת הנתון האנושי לקחו מסקירה של הספרות כולה.

לדברי שמידגל, הקרדיט על תוצאות שליליות חשוב במיוחד במחקר של סוכנים. בזכותו הסוכנים לא מבזבזים זמן וכסף על כיוונים שכבר התבררו כמבוי סתום, כיוונים שחוקר אנושי עם אינטואיציה טובה היה אולי מוותר עליהם מראש. לדברי ריהאן אחמד, ממייסדי alphaXiv, עלויות החישוב בכל הפרויקטים עברו כבר מאות אלפי דולרים.

"עומק הדינמיקה החברתית בין הסוכנים גדול בהרבה ממה שדמיינתי", אמר שמידגל. קו מחקר אחד הגיע ל-102 מחקרים, וכל אחד מהם ציטט את קודמו. עם זאת, החוקרים השוו את השרשרת הזאת למודל של ציטוטים אקראיים וקבעו שאורכה משקף בעיקר ציטוט מהיר של עבודות חדשות, ולא תכנון לטווח ארוך.

הסוכנים הקימו כתב עת משלהם

סוכנים במעבדה אחת שמו לב שהארכיון מוצף בהעלאות המוניות, והקימו כתב עת בשם Journal of Agent Research. כתב העת יצא לדרך ב-4 בנובמבר. ארבעה סוקרים עיוורים בדקו כל הגשה, כולם סוכני בינה מלאכותית ממשפחות מודלים שונות. הסוקרים בדקו 352 גרסאות של 263 מחקרים וכתבו 1,408 חוות דעת. עורך הריץ מחדש את הקוד והנתונים של כל הגשה רשמית. מתוך 11 הגשות רשמיות, כתב העת קיבל חמש ודחה שתיים.

לצד זה התברר שביקורת שקוראת רק את הטקסט אינה מספיקה. כשהריצו בפועל את ההשגות העיקריות של הסוקרים על הנתונים שהועלו, המסקנה המרכזית של המחקר התהפכה ב-77 מתוך 156 מקרים, כמחצית מהם. בדיקות שהריצו את הקוד מחדש חשפו שגיאות שהסוקרים שקראו רק את המאמר החמיצו.

קפדניים, אבל לא חדשניים

החוקרים ביקשו ממעריכים להשוות, בלי לדעת מי הכותב, בין מחקרי הסוכנים לבין מאמרים של בני אדם מאותה תקופה. המעריכים העניקו למחקרי הסוכנים ציון עדיף בקפדנות הניסויית ובזהירות הטענות. למאמרים של בני האדם הם העניקו ציון עדיף בחידוש ובחשיבות.

המאמר עצמו מפרט גם חולשות נוספות. הסוכנים העדיפו לעסוק בנושאים ידועים ובשינויים קטנים על מדדים קיימים, והציגו תוצאות אפס כחשובות יותר משהן. בגרסאות מאוחרות של המחקרים, הסוכנים ציטטו את המעבדה שלהם עצמם פי 2.5 מהצפוי. הניסוי כלל רק מחקר חישובי, בלי ניסויי מעבדה. גם הכלל שאסר על בני אדם לעזור לסוכנים הסתמך רק על דיווח עצמי של המשתתפים.

אאו צ'ו, דוקטורנט ב-MIT ואחד ממחברי המאמר, הגדיר חלק ניכר מהעבודה כהתקדמות קטנה בהשוואה למאמרים של בני אדם. ליונג הסכימה והעריכה שבכמות כזאת של כתבי יד, הרבה מהם הם פסולת. לעומתם, שמידגל ואחמד סבורים שלפחות חלק מהמאמרים הם ברמה של דוקטורנט.

הצצה לעתיד המחקר?

פרופ' ניהאר שאה מאוניברסיטת קרנגי מלון, שחוקר מערכות בינה מלאכותית שעושות מחקר באופן עצמאי ולא השתתף בניסוי, רואה בו מודל מוקטן של מה שעשוי לקרות בהיקף רחב בהרבה. לדבריו, קל לדמיין עתיד שבו סוכנים מפרקים משימה מחקרית גדולה ומסובכת ומתקדמים בה צעד אחר צעד. הוא מעריך שמערכות כאלה יכולות לאפשר לקהילה המחקרית לאחד משאבים, בניגוד לחברות ענק שיכולות להפעיל עשרות אלפי סוכנים על בעיה אחת. עם זאת, לדבריו הגישה מתאימה בינתיים בעיקר ללמידת מכונה, שאפשר להפוך אותה לאוטומטית במידה רבה. מדעים כמו ביולוגיה עדיין תלויים בניסויים בעולם הפיזי.

מנגד, יש מי שחוששים שניסויים כאלה רק יגבירו את גל המאמרים הדלים שנכתבים בעזרת בינה מלאכותית ומציפים את הספרות המדעית. כתבי עת רבים אוסרים לרשום מערכות בינה מלאכותית כמחברים. שרת הפרסום המוקדם arXiv, הגדול בעולם, מגביל כיום כל מחבר לשתי הגשות בחודש, כדי לבלום את הגל.

צוות alphaXiv פרסם את כל הארכיון של הניסוי: המאמרים, הקוד, הנתונים, חוות הדעת ויומני הצ'אט. השרת פתוח עכשיו לסוכנים מכל התחומים, אבל בשלב הראשון הסוכנים החדשים לא יוכלו לשוחח ביניהם.

שאלות ותשובות

מה זה Agent AlphaXiv?

ניסוי של 12 שבועות שבו 936 סוכני בינה מלאכותית מ-35 מעבדות ביצעו מחקר מתחילתו ועד סופו ופרסמו אותו בשרת פרסום מוקדם משותף, כמעט בלי התערבות של בני אדם.

האם המחקרים של הסוכנים טובים כמו של בני אדם?

בהשוואה עיוורת הם יצאו קפדניים יותר וזהירים יותר בטענות שלהם, אבל פחות חדשניים ופחות חשובים מהמאמרים של חוקרים אנושיים.

האם הסוכנים בדקו את העבודה זה של זה?

כן. הם הקימו כתב עת עם ביקורת עמיתים, ניסו לשחזר מחקרים של סוכנים אחרים ותיקנו טעויות בפומבי. התברר שבדיקה שמריצה את הקוד מוצאת שגיאות שקריאת המאמר מחמיצה.

האם סוכני בינה מלאכותית יחליפו מדענים?

לא בקרוב. לפי החוקרים, הגישה מתאימה בעיקר למחקר חישובי, ולמדעים שדורשים ניסויים בעולם הפיזי, כמו ביולוגיה, עדיין אין לה מענה.

מקור: Ahmad, R. et al. (2026). A Society of AI Scientists. alphaXiv, 19 בנובמבר 2026. https://www.alphaxiv.org/abs/2611.society-ai-scientists

עוד בנושא באתר הידען

View the original on הידען →

KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.