יש פה עניין עם יהודים שונאי ישראל

אין צורך שנשלה את עצמנו שמדובר בתופעה שולית. הרי מדובר בקבוצה משמעותית של מאות, אולי אלפים, לרבים מהם יש נשק, הם מצפצפים על המדינה ועל חיילי צה"ל. הם עושים בשטחים כרצונם

יום שישי בבוקר. התעוררתי בניו יורק ופתחתי טלוויזיה בכדי לעבור על סדר היום בארה"ב. עיניי חשכו. חבורה של צעירים, כולם רעולי פנים, היכו אישה לא הכי צעירה שכבר שכבה על הרצפה. לרגע היה נדמה שמדובר באירוע מהרצועה. הרי קטעי וידאו כאלה הם לא מחזה נדיר שם. חמאסניקים מתעללים באכזריות בכל מי שלא מציית להם.

אלא שתוך שניות התברר שאלה לא חמאסניקים. בכל אופן, לא מוסלמים. אלה חוליגנים תוצרת ישראל. יהודים. JSR, סוכנות ידיעות של יהודה ושומרון, פרסמה תגובה שלפיה מדובר במארב מתוכנן של פלסטינים, מלווים באנשי תקשורת ואנשי שמאל. האם יכול להיות שזה הסיפור? היו דברים מעולם. אלא שלא מדובר באירוע בודד. מדובר בסדרת אירועים שהם חלק מהשתוללות שנמשכת כבר חודשים רבים, כמעט באין מפריע. גם חיילים הגיעו לאירוע. חלקם עדיין בחקירה, על רקע עדויות סותרות והבחורה הלא צעירה ששכבה על הריצפה היא היידי לוין, צלמת של "הוושינגטון פוסט", אחד העיתונים הנחשבים ביותר בארה"ב.

לפי דובר צה"ל, "מדובר במרחב מסיק שלא מחייב תיאום". כלומר, הפלסטינים רשאים למסוק ללא בקשת רשות מראש. שני הצדדים הגיעו רעולי פנים ומוכנים לעימות. היו ביניהם, לפי הדובר, גם פעילי קבוצות אנטי־ישראליות. ועדיין, קובע הדובר, "מדובר בפורעים יהודים ופלסטינים כאחד".

אין אדם רציני שחושב שהצד הפלסטיני הוא הצד התמים. יש טרור פלסטיני. יש פרובוקציות. ועדיין, כדאי לעשות זום אאוט. פעם ועוד פעם אנחנו שומעים שמדובר בחבורת חוליגנים שאין להם בכלל קשר למתנחלים. אז נכון, רוב המתנחלים מתעבים את החוליגנים. אבל הם בשר מבשרה של ההתיישבות. מה לנו יותר מהרב דב ליאור, מראשי הציונות הדתית, שהוציא רק לאחרונה מעין פתווה, כלומר פסק הלכה, שלפיה הקרקע שבידי הפלסטינים "גזולה בידם ... נמצא שהם לא קנו אותה בשום דרך והיא נשארה בבעלות עם ישראל". ואם היא בבעלות ישראל, אז הכל מותר. המנהיג הרוחני הזה, של הרבה יותר מקומץ, ממשיך וקובע: "גם אם נאמר שמגיעה להם תמורה מסוימת עבור נטיעת העצים, הם כבר קיבלו אותה די והותר בפירות שאכלו כל השנים עד עכשיו ... לכן, מסיק זיתים בארץ הקודש מותר לחלוטין".

כדאי להביט במדינות השכנות. כאשר קמה קבוצה פנאטית שיש לה תמיכה מ"מנהיגים רוחניים", היא מצוידת בנשק, והיא מצפצפת על המדינה ועל הצבא – התוצאה ידועה מראש. איך זה שצבא לבנון, אנחנו מתלוננים, לא משתלט על החיזבאללה. שאלה מצוינת. אבל כדאי שנפנה אותה לעצמנו

לקרוא ולהתפלץ. זו לא יהדות. זו לא ציונות. זו חוליגניות. נכון שקצת קשה לעצור את הרב הלא צעיר הזה. אבל אין צורך שנשלה את עצמנו שמדובר בתופעה שולית. הרי מדובר בקבוצה משמעותית של מאות, אולי אלפים, לרבים מהם יש נשק, הם מצפצפים על המדינה ועל חיילי צה"ל. הם עושים בשטחים כרצונם. יש להם גיבוי פוליטי. הם לא רק גוזלים רכוש לא להם. לפעמים הם גם רוצחים. וכל זמן שנתייחס אליהם כאל "קומץ", לא תהיה שום פעולה רצינית כדי לעצור את אלה שקמים עלינו מתוכנו כדי להטיל עלינו חורבן.

כדאי להביט במדינות השכנות. כאשר קמה קבוצה פנאטית שיש לה תמיכה מ"מנהיגים רוחניים", היא מצוידת בנשק, והיא מצפצפת על המדינה ועל הצבא – התוצאה ידועה מראש. איך זה שצבא לבנון, אנחנו מתלוננים, לא משתלט על החיזבאללה. שאלה מצוינת. אבל כדאי שנפנה אותה לעצמנו. איך זה שהצבא החזק ביותר במזרח התיכון לא משתלט על מה שהולך ומתפתח כחיזבאללה מתוצרת עצמית.

קשה להמעיט בגודלו של הנזק המוסרי. וקשה עוד יותר להמעיט בגודלו של הנזק הבינלאומי. בימים האחרונים שמעתי בכירים בממשל, ידידים מובהקים של ישראל, שמזהירים מפני הסנקציות ההולכות וקרבות. הסכנה בפתח. אבל לפני שנאמר ברני סנדרס, אילהן עומר, רשידה טלייב, קנדס אוונס, טארק קרלסון, חסן פיקר, עבדול אל־סייד, רשימה חלקית של שונאי ישראל במעגלי ההשפעה – כדאי לומר שהסכנה הגדולה יותר, הרבה יותר, מגיעה מתוכנו. הפשיעה הלאומנית מקרבת את הסנקציות הרבה יותר מכל שונאי ישראל גם יחד. וגם אם הייתה פרובוקציה פלסטינית - את הפושעים הללו, שחבטו באכזריות בצלמת, צריך לכנות בשמם האמיתי: שונאי ישראל. הרי הם כבר יודעים שהם גורמים נזק איום ונורא. זה לא מעניין אותם. הם מיישמים בדיוק את אותה אידיאולוגיה – גזענית, פשיסטית, קולוניאליסטית - ששונאי ישראל מדביקים לישראל.  

רבני צה"ר כבר פרסמו גינוי לפתווה של דב ליאור. הם מייצגים הרבה יותר את היהדות והציונות ואת עם ישראל. אבל הם לא הופיעו בחדשות הערוצים המובילים בעולם. שונאי ישראל, בשר מבשרנו, כבשו את הכותרות והמסכים. מדובר בתאים סרטניים. אי אפשר לחכות. משום שאם לא נסיר אותם מקרבנו – הם יחסלו את המפעל הציוני.