נאס״א החזירה את סוויפט לפעילות — אחרי שביטלה את הניסיון להציל את מסלולו
שניים משלושת מכשירי מצפה החלל הוותיק שבו לאסוף נתונים, אך חללית השירות LINK לא תגביה את מסלולו. נאס״א מעריכה שסוויפט יירד בתוך חודש עד חודשיים מתחת לרף 300 הקילומטרים, שממנו התפעול נעשה קשה יותר
טלסקופ החלל ניל גרלס סוויפט של נאס״א חזר לצפות ביקום, אף שמסלולו ממשיך להנמיך וניסיון ההצלה שנועד להגביה אותו בוטל. ב־26 באוגוסט 2026 הפעיל צוות המשימה מחדש שניים משלושת מכשיריו המדעיים: טלסקופ קרני ה־X והטלסקופ העל־סגול־אופטי.
ההפעלה המחודשת מבטאת בחירה תפעולית ברורה. בחודשים הקודמים צמצמה נאס״א את הפעילות המדעית של סוויפט כדי להקטין את הגרר האטמוספרי ולקנות זמן עד להגעת חללית השירות LINK. לאחר שהתברר כי LINK לא תוכל ללכוד את המצפה ולהעלות את מסלולו, אין עוד טעם להשאיר את סוויפט במצב השימור הקיצוני. במקום זאת, נאס״א מנצלת את הזמן שנותר כדי לאסוף נתונים מדעיים.
שני טלסקופים חזרו, השלישי עדיין מושבת
טלסקופ קרני ה־X (XRT) והטלסקופ העל־סגול־אופטי (UVOT) כובו בפברואר כחלק ממאמץ להפחית את הגרר ולהאריך ככל האפשר את שהותו של סוויפט במסלול. עם חזרתם לפעולה צילם XRT, בין היתר, את שארית הסופרנובה של טיכו בקבוצת קסיופאה, במרחק של כ־13 אלף שנות אור.
המכשיר השלישי, טלסקופ התרעות ההתפרצויות (BAT), אינו אוסף נתונים מאז אפריל. כיבויו הפחית את צריכת החשמל ואפשר למהנדסים לכוון את הלוחות הסולאריים כך ששטח הפנים המופנה לזרימת האטמוספרה הדלילה יהיה קטן יותר. לפי עדכון נאס״א מ־28 באוגוסט, הצוות מתכנן להחזיר גם אותו לאיסוף נתונים בתוך כמה שבועות.
מערכת התרעה מהירה לאירועים קוסמיים
סוויפט שוגר בנובמבר 2004 למשימה שתוכננה במקור לשנתיים, אך הוא פועל כבר יותר מ־21 שנה. ייחודו הוא בשילוב בין שלושה מכשירים וביכולת להפנות את החללית במהירות לעבר אירועים פתאומיים וקצרי־חיים.
כאשר BAT מזהה התפרצות קרני גמא, סוויפט יכול לחשב את מיקומה, להסתובב אליה ולצפות בזוהר שאחריה בקרני X, באור על־סגול ובאור נראה. במקביל הוא מפיץ התרעה למצפים אחרים בחלל ועל פני כדור הארץ. התגובה המהירה חשובה במיוחד משום שאירועים כאלה עלולים לדעוך לפני שטלסקופים איטיים יותר יספיקו להתכוונן אליהם.
במהלך שנות פעילותו תרם סוויפט לחקר התפרצויות קרני גמא, סופרנובות, חורים שחורים, כוכבי נייטרונים ואירועים חולפים נוספים. לכן הבעיה הנוכחית אינה כשל מדעי של המכשירים, אלא מגבלה הנדסית של החללית והמסלול שלה.
מדוע המסלול ממשיך להנמיך
גם בגובה של מאות קילומטרים נותרות מולקולות מעטות מן האטמוספרה של כדור הארץ. הפגיעה המתמשכת בהן יוצרת גרר, גורעת אנרגיה מן המסלול וגורמת ללוויינים להנמיך בהדרגה. לוויינים המצוידים במנועים יכולים לבצע מדי פעם תיקוני מסלול, אך לסוויפט אין מערכת הנעה המסוגלת להגביה אותו.
פעילות השמש המוגברת החריפה את הבעיה. כשהשמש פעילה יותר, האטמוספרה העליונה מתחממת ומתפשטת לגבהים גדולים יותר. הצפיפות סביב מסלולו של סוויפט עולה, הגרר מתחזק וקצב אובדן הגובה גדל מעבר לתחזיות המוקדמות.
תוכנית ההצלה הפכה לניסוי טכנולוגי
בספטמבר 2025 התקשרה נאס״א עם חברת Katalyst Space Technologies כדי לפתח בתוך שנה את חללית השירות LINK. התוכנית הייתה שאפתנית: LINK הייתה אמורה להתקרב לסוויפט, ללכוד אותו באמצעות זרועות רובוטיות ולהגביה את מסלולו.
LINK שוגרה ביולי באמצעות רקטת פגסוס של נורת׳רופ גרומן, אך בהמשך אותו חודש התגלו בעיות בשליטה על הכיוון שלה. ב־19 באוגוסט הודיעו נאס״א ו־Katalyst כי החללית לא תנסה עוד ללכוד את סוויפט ולהגביה אותו.
המשימה לא הופסקה לחלוטין. LINK עדיין אמורה להתקרב אל המצפה ולבצע תמרוני קרבה, שישמשו לבדיקת טכנולוגיות עתידיות למפגש, בדיקה, תיקון, תדלוק ושירות של לוויינים במסלול. אולם המטרה המרכזית והדחופה — הארכת חייו של סוויפט — ירדה מן הפרק.
מרוץ נגד הגרר האטמוספרי
לפני ביטול ההגבהה העריכה נאס״א כי מצב הפעולה בעל הגרר הנמוך ישאיר את סוויפט מעל גובה 300 קילומטרים לפחות עד אוקטובר. זהו רף חשוב: מתחתיו הפעלת המצפה נעשית קשה יותר, ובד בבד הגרר גדל וקצב ההנמכה מואץ.
כעת, לאחר חידוש התצפיות והיציאה מתצורת השימור המחמירה ביותר, מעריך צוות המשימה שסוויפט יגיע לרף הזה בתוך חודש עד חודשיים. נאס״א לא מסרה בעדכון תאריך מדויק לכניסה לאטמוספרה. המועד תלוי בין היתר בפעילות השמש, בצפיפות האטמוספרה העליונה ובאופן הפעלת החללית.
זהו עדכון תפעולי של נאס״א ולא פרסום של מחקר חדש. עיקר החדשות הוא ההחלטה להחזיר את המכשירים לעבודה לאחר שהאפשרות להגביה את המסלול בוטלה — ולנצל את חודשי הפעילות האחרונים של מצפה שחרג בהרבה מאורך החיים שתוכנן לו.
שאלות ותשובות
האם טלסקופ החלל סוויפט התקלקל?
לא. שניים משלושת המכשירים המדעיים שלו פועלים שוב, ונאס״א פועלת להחזיר גם את המכשיר השלישי. הבעיה העיקרית היא אובדן גובה במסלול, לא תקלה בטלסקופים עצמם.
מדוע נאס״א החזירה אותו לפעילות אם הדבר מגדיל את הגרר?
מצב השימור נועד לקנות זמן עד ש־LINK תגביה את המסלול. לאחר שההגבהה בוטלה, נאס״א החליטה להעדיף איסוף נתונים מדעיים בזמן שנותר על פני שימור ממושך ללא תוכנית הצלה מעשית.
האם LINK נכשלה לחלוטין?
היא נכשלה במשימה העיקרית של לכידת סוויפט והגבהת מסלולו. עם זאת, נאס״א ו־Katalyst מתכוונות להשתמש בה לתמרוני קרבה ולהדגמת טכנולוגיות שעשויות לשמש בעתיד לטיפול בלוויינים אחרים.
מתי סוויפט ייכנס לאטמוספרה?
בעדכון הרשמי אין תאריך מדויק. נאס״א מעריכה שהמצפה יירד מתחת לגובה 300 קילומטרים בתוך חודש עד חודשיים; מתחת לרף זה התפעול נעשה קשה יותר והירידה צפויה להאיץ.
המאמר המדעי
לא פורסם מאמר מדעי חדש: הידיעה מבוססת על החלטה תפעולית ועדכון רשמי של נאס״א.
עוד בנושא באתר הידען
- המשימה להצלת טלסקופ החלל סוויפט נכשלה; הוא צפוי להישרף באטמוספרה
- השבוע: מבצע הצלה במסלול — לוויין רובוטי ינסה למנוע את נפילתו של טלסקופ סוויפט
- נאס״א בוחנת הדגמת טכנולוגיה להעלאת מסלול טלסקופ החלל סוויפט
- סוויפט מוכן לאתר התפרצויות קרני גאמא
- טלסקופ החלל סוויפט תיעד את התפרצות קרני הגאמא הרחוקה ביותר
לפרסום המקורי: NASA Science — NASA’s Swift Restarts Science Observations
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.