"פארסה ובגידה": למרות הניצחון - בתקשורת האירית צלבו את הנבחרת

באירלנד לא חסכו ביקורת מההתאחדות ומהשחקנים שבחרו לשחק נגד ישראל: "אם אתם נראים כאילו אתם לא רוצים להיות שם, כנראה שאתם באמת לא צריכים להיות שם", ולצד כותרות - פציפיסטיות "בשם האהבה", גם מצאו את ההומור לעקוץ את ישראל: "תנו צ'אנס לשלוש" 

תגיות

אם מישהו ציפה שבאירלנד יחגגו את הניצחון היוקרתי 0:3 על נבחרת ישראל, ציפתה לו הבוקר (שני) הפתעה. למרות תחושת התסכול אצל הכחולים-לבנים, נוכח הכישלון לספק "נקמה" לקהל הישראלי, באירלנד סירבו "לפתוח שמפניות" והמשיכו את הביקורת נגד הנבחרת וראשי ההתאחדות, על כך שבחרו לקחת חלק במשחק בדברצן ובזה שייערך בשבוע הבא בסרביה.

"אין אהבה בין אירלנד לישראל", נכתב בכותרת הראשית ב"סאן" האירי, שם הגדירו את המשחק בליגת האומות כ"מעורר מחלוקת". לפני כן עקצו את המשלחת האירית להונגריה על המחוות לזכר קורבנות הסכסוך והרכנת הראשים לצלילי ה"תקווה": "אם אתם נראים כאילו אתם לא רוצים להיות שם, כנראה שאתם באמת לא צריכים להיות שם".

"אירלנד ניצחה את ישראל בפארסה עגומה שהותירה את כולם בתחושת בגידה", כתב קן ארלי ב"אייריש טיימס". "בפרשה שנבנתה במשך שבעה חודשים, אין נבל אחד שאפשר להפנות אליו אצבע במחנה האירי". לדבריו, "בנסיבות רגילות, היינו מהללים את אירלנד על ניצחון חוץ משכנע מול ישראל, כאחת ההופעות הטובות ביותר שלה אי פעם, אבל מדובר בטרגדיה מנקודת המבט האירית".

בשער "אייריש טיימס" לא נמצא בכותרת שום רמז לניצחון, ובחרו להתמקד באווירת הנכאים שליוותה את המעמד: "ראשים מורכנים, סרטים שחורים ואצטדיון כמעט ריק". בשער ה"מירור" וה"הדיילי סטאר" נקטו בגישה קלילה יותר, עם הכותרות "עשו אהבה ולא מלחמה", ו"בשם האהבה", מעל ומתחת לתמונתו של כובש השער הראשון, טרוי פארוט, שחגג עם סימון לב. ב"הראלד" בחרו להתמקד בצד המקצועי לצד עקיצה אל עבר הנבחרת הישראלית: "תנו צ'אנס לשלוש" ("טריס"), בקריצה לסיסמה "Give peace a chance".

דניאל מקדונל מ"אייריש אינדיפנדנט" כתב כי "הזרקור צריך להיות מופנה אל הנהלת ההתאחדות, ולא אל השחקנים", וטען כי ההתאחדות היא זו שהציבה את השחקנים במצב שבו נדרשו להתמודד עם ההשלכות הציבוריות והמוסריות של ההחלטה לשחק נגד ישראל.

במקביל, קולין שרידן מ"אייריש אקזמינר" תקף את החלטת השחקנים עצמם וכתב כי "עם ההיסטוריה על הפרק, הם בחרו באינטרס העצמי והצביעו לשחק". שרידן הקדיש חלק נרחב מטורו לביקורת על האופן שבו התקבלה ההחלטה בתוך הנבחרת, במיוחד לאחר שגאווין בזונו הודיע כי לא ישחק. "הייתה אפשרות למשהו יוצא דופן", כתב, "שחקני אירלנד יכלו להראות מה קורה כאשר אנשים שיש להם מעט מאוד מה להפסיד מחליטים שעקרונות חשובים יותר מהנוחות האישית שלהם".

הוא הוסיף כי מבחינתו, המחוות שביצעו השחקנים לפני המשחק ובמהלכו - כמו הרכנת הראש במהלך נגינת "התקווה", אי-לחיצת ידיים עם השחקנים וענידת סרטים שחורים לזכר הקורבנות בעזה - אינן משנות את עצם ההחלטה: "מחווה בפתיחת המשחק לא יכולה לבטל את הבחירה שהם עשו".

ב-The 24 הוסיפו דיווח ובו האשימו את האוהדים הישראלים ב"אירוע גזעני שחייב להיחקר". לפי הפרסום, קשר הנבחרת ג'ייסון מולומבי הביע מחאה בפני שופט המשחק הגרמני, הארם אוסמרס, וטען כי "אוהדים ישראלים הפנו קריאות גזעניות לעבר כובש השער השני, אדם אידה".

"בכל מקרה", סיכם דייוויד סניד, שאף הוא שם דגש על המחוות שביצעו השחקנים בפתיחת המשחק ועל הסרטים השחורים שענדו לזכר "כל הקורבנות שאבדו בסכסוך. הניצחון על ישראל כבר מאחוריהם, אבל הזיכרון ממנו יישאר, וייתכן שעוד משחק כזה מחכה להם ביום ראשון הבא".