טראמפ סירב לחזור להבנות עם איראן; בנאט"ו חוששים: חשופים למתקפה רוסית

רה"מ הקטארי נועד עם בכירים בטהרן וקרא "לחדש את הדיפלומטיה", באיראן טענו ל"ריבונות על הורמוז", ובבית הלבן הבהירו: "אין מו"מ, יש מבצע להשמדת כלכלת איראן". בינתיים, בנאט"ו חוששים ממחסור "מעבר לקריטי" בטילי פטריוט כתוצאה מהמחמה. סיום הסכסוך לא נראה באופק, אך מפת ההשלכות מתרחבת: התמיכה בטראמפ בשפל והצבא נשחק, איראן לא נכנעה, הגרעין לא פורק והכלכלה מעורערת

בעוד ארה"ב עברה לאסטרטגיה של לחץ כלכלי על איראן במקום פעולות צבאיות, ובזמן שנמשכים המגעים בין טהרן לעומאן על התנאים לפתיחת מצר הורמוז, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבהיר הערב (חמישי) כי הצדדים לא מקיימים משא ומתן. "אנחנו לא רוצים לדבר איתם", אמר הנשיא לכתבים בחדר הסגלגל, "אנחנו גם לא מחפשים להיפגש איתם". בוול סטריט ג'ורנל אף דווח הערב כי הממשל הודיע "שוב ושוב" למתווכות כי אין לו עניין לחזור לתנאי מזכר ההבנות עם איראן מחודש יוני, מה שמסבך את המאמצים לחדש את התהליך הדיפלומטי.

מי שמתוסכל מהקיפאון הזה - שעלול להביא להסלמה - אלו בעיקר מדינות המפרץ, שהמלחמה פגעה בכלכלתן ובתיירות אליהן. ראש ממשלת קטאר מוחמד אל ת'אני הגיע כצפוי לטהרן היום כחלק מהניסיון להתניע מחדש את ההסכם, ונועד עם שורת בכירים בניסיון לקדם "סביבה נוחה לדיאלוג".

לפי דיווח של סוכנות הידיעות AP, צבא ארה"ב חווה מחסור "מעבר לקריטי" במיירטי טילים מתקדמים באירופה - שנובע ברובו מהמלחמה באיראן. הדיווח, שמבוסס על גורם ביטחוני אמריקני באירופה וגורם רשמי בנאט"ו, מעלה חשש שמדינות הברית חשופות בפני מתקפה רוסית אפשרית. הגורם הביטחוני האמריקני ציין כי המחסור המדאיג ביותר נוגע למיירטי פטריוט, שמסוגלים להפיל את הטילים הבליסטיים המהירים של רוסיה; הגורם מנאט"ו אישר כי המלאי אכן נמוך הן בצבא ארה"ב והן בצבאות נאט"ו כולם.

אל ת'אני, שמשמש גם כשר החוץ של קטאר, נפגש עם שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י, יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף והנשיא מסעוד פזשכיאן. לפי משרדו, בפגישה עם עראקצ'י הם דנו בהצעה שעל הפרק לגבי מצר הורמוז, שכוללת "הקמת מסדרון ספנות זמני משותף והסכם ליישום פרויקט משותף לפינוי המוקשים". בצל התקיפות האיראניות במפרץ, אל ת'אני הדגיש את "הצורך לכבד את ריבונותן של המדינות השכנות ואת חופש השיט".

במהלך השיחה עם קאליבאף, הבכיר הקטארי הדגיש את "הצורך בחידוש התהליך הדיפלומטי", כשמצידו קאליבאף תקף כהרגלו את ארה"ב, וטען: "ממשל טראמפ מקבל החלטות שגויות על סמך מידע שקרי. החישובים השגויים של אמריקה תוקפים את האינטרסים של העם האיראני ותורמים להרחבת חוסר הביטחון באזור. תוכנית המצור הכלכלי נגד איראן תיכשל גם והעם האיראני יקבל בחזרה את זכויותיו". במשמרות המהפכה טענו הערב כי "הריבונות האיראנית על מצר הורמוז נותרה איתנה".

מי שהתייחסה למצב העניינים הנוכחי היא דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט, שטענה בריאיון ל"פוקס ניוז" כי טראמפ "ממשיך לשמור את כל האופציות על השולחן" באיראן. לדבריה, במבצע "זעם אפי" הושמד הצבא האיראני, וכעת "מתנהל מבצע 'חרם כלכלי' להשמדת הכלכלה שלהם". היא הוסיפה: "שום משא ומתן לא מתקיים כרגע, וזה יימשך עד שהנשיא ירגיש שאולי הם יגיעו לשולחן הדיונים בצורה משמעותית. טרם ראינו זאת". גורם בכיר באיראן תיאר את הצעדים האמריקניים כ"מלחמה כלכלית כוללת", אחרי ששר האוצר האמריקני הכריז השבוע על תוכנית לנתק את איראן משותפות הסחר שלה, במסגרת מה שטראמפ מכנה ה-"D-Day הכלכלי".

בעצם הביקור של אל ת'אני קטאר מחזקת את מעמדה כמתווכת, על אף שהיא עצמה הותקפה על ידי איראן במלחמה. כשישה חודשים מאז פרצה ב-28 בפברואר, תנועת כלי השיט במצר הורמוז משובשת, ואיראן ממשיכה לתקוף מכליות מעת לעת. במקביל, לא נראית באופק כל פריצת דרך דיפלומטית, שכן הצדדים חלוקים בעניין המצר: ארה"ב רוצה להחזיר את המצב לקדמותו, אז המצר שימש כ"עורק הנפט" של הכלכלה העולמית והתנועה בו הייתה חופשית, בעוד איראן מסרבת לוותר על השליטה וטוענת כי המצר יישאר סגור אלא אם ארה"ב "תעמוד בתנאים האיראניים", שכוללים בין השאר את סיום המצור על נמלים איראניים, פיצויים והסרת סנקציות.

שישה חודשים לפרוץ המלחמה, שאותה טראמפ כינה בתחילתה "גיחה קטנה" וטען שוב ושוב שתסתיים תוך שבועות אחדים, היא הפכה למבוי סתום שפוגע במעמדו של הנשיא ובפופולריות שלו בארה"ב. איראן לא נכנעה, התנועה הימית דרך הורמוז משובשת, ואין דרך ברורה לסיים את העימות. אחרי שבוושינגטון נפלה ההבנה שאיראן לא תיכנע ללחץ צבאי שעיקרו הפצצות מהאוויר, בוושינגטון החליטו לחזור ללחץ כלכלי בתקווה להחליש עוד את המשטר. לנוכח אישיותו של טראמפ קשה לנחש מה יקרה הלאה, אך בסוכנות הידיעות רויטרס מיפו כמה מההשלכות על ארה"ב, איראן ועל הכלכלה העולמית.

המחיר הפוליטי של טראמפ

מתחילתה, המלחמה לא הייתה פופולרית בארה"ב, והמגמה רק התעצמה עם הזמן, במיוחד נוכח עליית מחירי הדלק במדינה בעקבות השיבושים בייצוא הנפט דרך הורמוז. שיעור התמיכה בטראמפ ירד מ-40% ל-33% מאז פרץ העימות ונמצא בשפל, כך על פי סקר משותף של רויטרס ואיפסוס. בארה"ב זוכרים את הבטחותיו של טראמפ במהלך קמפיין הבחירות שלו בשנת 2024, אז התחייב להוזיל את העלויות עבור האזרחים האמריקנים.

טראמפ, שניהל קמפיין תחת הבטחה לסיים מלחמות ולא לפתוח אותן, טען כי מאגר הטילים והשאיפות הגרעיניות של איראן חייבו אותו לפעול, אך את רוב הבוחרים הוא לא שכנע. רק 31% מהאמריקנים תומכים במלחמה לפי הסקר. מדובר בשיעור נמוך יותר בהשוואה למלחמות ומבצעי עבר אמריקניים אחרים, גם כשבוחנים אותם בנקודת זמן דומה, כולל מלחמת אפגניסטן, שזכתה לשיעורי תמיכה של יותר מ-50% במשך שנים בסקרי "גאלופ".

זעם הבוחרים על המחירים המאמירים מציב בעיה למפלגה הרפובליקנית של טראמפ לקראת בחירות האמצע שיתקיימו בנובמבר, שבהן עליה להגן על רוב דחוק בשני בתי הקונגרס, הסנאט ובית הנבחרים. בעיה נוספת שהתעוררה מבחינת טראמפ היא הסכסוך הפנימי שרק התרחב בין רפובליקנים בדלנים יותר, בהם תומכי תנועת MAGA שרוצים לראות סיום מהיר למלחמה, לבין מחוקקים רפובליקנים שסבורים שעל טראמפ לשמור על לחץ צבאי על טהרן ודווקא תומכים בהסלמה שתוביל להכרעה.

הכלכלה העולמית

התקיפות של ארה"ב וישראל עוררו דאגה מיידית סביב הפגיעה בכלכלה העולמית, בעקבות שיבוש התנועה במצר הורמוז - מעבר ברוחב 34 ק"מ בין איראן לעומאן שבו עברה כחמישית מאספקת האנרגיה בעולם לפני המלחמה. כצפוי, השיבוש הביא לזינוק חד במחירי הנפט ועורר חששות מפני מיתון כלל עולמי.

הנזק אמנם משמעותי ועדיין ניכר, שכן מחירי הדלק משפיעים על שרשראות אספקה ולוגיסטיקה ברחבי העולם, אך הוא היה חמור פחות מכפי שכלכלנים רבים חששו והעריכו תחילה. כך או כך, קרן המטבע הבינלאומית הפחיתה את תחזית הצמיחה העולמית שלה פעמיים מאז תחילת המלחמה, וכעת צופה כי הכלכלה העולמית תצמח ב-3.0% השנה, לעומת תחזית של 3.3% בינואר.

עם זאת, הכלכלה העולמית הוכיחה עמידות רבה יותר מאשר בזמן משברי הנפט של שנות ה-70. בהשוואה לאז, כלכלות גדולות השתמשו בהוצאות והשקעות משמעותיות כדי לסייע במיתון הפגיעה. לפי הניתוח של רויטרס, הפריחה המתמשכת בתחום הבינה המלאכותית סייעה גם היא.

איראן פצועה, לא מובסת

אין שום ספק שהצבא והכלכלה של איראן ספגו נזק חמור במלחמה. אך טהרן עדיין יכולה לפתוח במתקפות ברחבי המזרח התיכון, וגם להמשיך להגביל את התנועה במצר הורמוז. בחודש מאי, מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב, אדמירל בראד קופר, הודיע לקונגרס האמריקני כי כוחות הצבא השמידו 161 כלי שיט ימיים איראניים ונטרלו 82% ממערכות ההגנה האווירית של איראן. לדבריו, חיל האוויר של איראן, שבעבר ביצע עד 100 גיחות ביום, אינו מבצע עוד משימות.

אף על פי כן, איראן שומרת על מאגר של כטב"מים וטילים לטווחים שונים, ומצליחה להוציא לפועל תקיפות מוצלחות של ספינות ומתקנים צבאיים אמריקניים ברחבי האזור. במרץ דווח כי ארצות הברית יכולה לקבוע בוודאות שהיא השמידה רק כשליש מארסנל הטילים העצום של איראן. לגבי שליש נוסף של מאגר הטילים היה יותר קשה להכריע, אך לפי הערכות המודיעין הטילים נפגעו, הושמדו או נקברו במנהרות ובבונקרים תת-קרקעיים, כך אמרו אז מקורות לרויטרס.

במהלך המלחמה נהרגו אלפי גורמים במשמרות המהפכה ובבסיג', והמשבר הכלכלי במדינה החריף. האינפלציה החמירה והמסחר שובש. עם זאת, המלחמה דרבנה את המשטר לדכא באופן קיצוני ואכזרי יותר את העם ואת מי שמעז להביע מחאה, וחילוקי הדעות הפוליטיים נדחקו הצידה בצל האיום הקיומי.

המזרח התיכון עורער

מלכתחילה, המלחמה נועדה להסיר את איראן כאיום על המזרח התיכון, אך מומחים ובכירים באזור סבורים שבפועל מעמדה של טהרן רק התחזק והאזור הפך לבטוח פחות, לפחות נכון לעת הזו כשהמלחמה לא הוכרעה ואיראן ממשיכה להציב תנאים ולאיים. בנוסף, מדינות המפרץ אינן מקשה אחת ומחזיקות בעמדות שונות בנוגע לאופן שבו יש לנהוג מול איראן.

תקיפות הטילים והכטב"מים של איראן על מדינות ערביות במפרץ, נגד בעלות ברית של ארה"ב, פגעו במתקנים צבאיים רבים, גרמו ללא מעט נפגעים ושיבשו את הטיסות באזור. בנוסף, התקיפות של איראן על מכליות וכלי שיט, בשילוב עם מצור של המורדים החות'ים בתימן המכוון לתנועה הקשורה לסעודיה בים האדום, העלו את עלויות הביטוח והתחבורה באזור. ההשפעה של כל אלה מתרחבת הרבה מעבר לתקיפות בודדות על כלי שיט, שכן היא משבשת שרשראות אספקה ומוסיפה לאי-הוודאות עבור כלכלות המפרץ.

הגרעין

התקיפות של ארה"ב וישראל במבצע "עם כלביא" ביוני 2025, ובשלב הפתיחה של "שאגת הארי" ו"זעם אפי", פגעו קשות בשלושה ממתקני ההעשרה המוכרים של איראן - פורדו, נתנז ואיספהאן - וגם באתרים החשודים כקשורים לנשק, בעוד שצה"ל חיסל מדעני גרעין מובילים שלהם היה חלק משמעותי בתוכנית הגרעין האיראנית.

בהערכות מודיעין אמריקניות מחודש מאי, "זמן הפריצה" הגרעיני המוערך של איראן – הזמן הדרוש לייצור חומר בקיע המספיק לפצצה – נקבע על עד שנה, לעומת עד שישה חודשים לפני המלחמה. אלא שמניעת השגת נשק גרעיני מאיראן היא היעד המוצהר העליון של טראמפ עבור המלחמה, ונראה כי הוא רחוק מלהיות מושג.

המצב האמיתי של תוכנית הגרעין אינו ברור, משום שפקחי האו"ם מטעם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לא חזרו לאתרים הגרעיניים של איראן. על כן, הסוכנות גם לא יכלה לאמת את מיקומם של כ-440 ק"ג של אורניום מועשר לרמה של 60% עוד מאז התקיפות ביוני 2025. מלאי זה עשוי להיות מועשר עוד יותר לדרגת נשק במתקן סודי, כמו למשל ב"הר המכוש", שטראמפ כבר הספיק לאיים כי יתקוף באתר. פומבית, איראן ממשיכה להכחיש שהיא שואפת להשגת נשק גרעיני.

השחיקה הצבאית של ארה"ב

הצבא האמריקני איבד כטב"מים ומטוסים, הן מאש איראנית והן בתאונות. לפי דיווח של שירות המחקר של הקונגרס מחודש מאי, 42 כלי טיס צבאיים אמריקניים אבדו. בנוסף, מלאי התחמושת הפך לדאגה מרכזית, בדגש כאמור על טילים מיירטים. רויטרס דיווחה גם שהצבא השתמש "כמעט בכל" המלאי הגלובלי שלו של טילים מדויקים מסוגים מסוימים, בעוד שהערכה של המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים אמרה שעד יולי, ארה"ב השתמשה בכ-65% ממיירטי הפטריוט שלה והפחיתה את מלאי המיירטים מסוג THAAD בלפחות 38%.

וושינגטון העבירה מטוסי קרב, ספינות מלחמה ונכסים אחרים למזרח התיכון מאירופה ומאסיה, ונאלצה להאריך פריסות של כוחות במזרח התיכון, מה שהעלה שאלות סביב הכוננות והמוכנות של הכוחות במקומות אחרים. לדוגמה, נושאת המטוסים ג'רלד פורד הייתה במשימה יותר משנה, הפריסה הארוכה ביותר שלה מאז מלחמת וייטנאם, בעוד מחוקקים העלו חששות לגבי התנאים על סיפון נושאת המטוסים אברהם לינקולן, לאחר 200 ימים רצופים בים. לינקולן הוחלפה בשבוע שעבר על ידי נושאת המטוסים וושינגטון שהייתה באוקיינוס השקט, בצעד שממשיך למתוח את הנכסים הצבאיים של ארה"ב.