באירופה מבינים עכשיו: הם רצו אינתיפאדה

כשבשלוש השנים האחרונות הפגינו במערב בכלל, ובצרפת בפרט, נגד ישראל, אלה לא היו הפגנות בעד הפלסטינים. אלה היו הפגנות בעד חמאס. בעד הג'יהאד. בעד אלימות וטרור. אבל המערב סבל ועדיין סובל מחירשות. עכשיו הוא רק מתחיל לשלם את המחיר

אלה ימים שבהם מונפים בצרפת יותר דגלים פלסטיניים מדגלים צרפתיים. את האחרונים, למעשה, כמעט לא רואים. הרי כבר שנים צווחים המפגינים: Globalize the Intifada. צווחו וקיבלו. המערב בכלל, ועכשיו צרפת, עדיין רחוקים מחוויית 7 באוקטובר. אבל הם בדרך. הדגלים, הברוטליות, זוג הקשישים שהופשט מבגדיו, מסמנים את הכיוון. הם רק בשלב של ההרס והחורבן. ההמשך עלול להיות הרבה יותר מדמם ומסוכן.

המערב סובל מחירשות. זה לא חשוב מה יאמרו הג'יהאדיסטים. הם פשוט לא יקשיבו. לנשיא צרפת, עמנואל מקרון, היה רעיון מדהים. מכיוון שיש לו מיליוני מוסלמים, ומכיוון שהם מניפים את דגל פלסטין – הוא יעניק להם את מבוקשם. הוא זה שיזם את הסיבוב הבינלאומי החדש להכרה במדינה פלסטינית. היה נדמה שזה יהפוך אותו או לגיבור. אולי, מי יודע, זה יעניק לו נקודות, אולי אפילו חסינות, בקרב מיליוני הזועמים וצעירי הפרברים. הנה להם המנהיג האמיץ שבעקבות טבח חמאס דואג דווקא לפלסטינים.

אבל מתברר שלא נהדר ולא מבריק. משום שמקרון, שהוא לא הדוגמה הגרועה ביותר, וגם לא שונא ישראל, סירב להקשיב למה שאנשי ג'יהאד אומרים על המערב. הוא לא הבין את המשמעות של Globalize the Intifada. הוא לא הבין שזה מתקרב אליו. כן, ממש אליו. הנה דוגמה אחת: "התגובה היחידה לצרפת ולנשיא מקרון היא להכריז על ג'יהאד. צבאות הח'ליפות יכבשו את רומא וצרפת ויסירו את מקרון ואת הציוויליזציה המושחתת שלו ... זו ציוויליזציה של זנות, הפקרות. היא תוחלף בציוויליזציה אסלאמית ובצדק". את הדברים הללו אמר נידל סיאם, מטיף איסלאמיסטי, מול קהל משולהב ומריע דווקא במסגד אל אקצה. הקהל ענה לו בקריאות קצובות: "בג'יהאד נהרוס את מקרון", ו"מחר נכבוש את פריז".

כאשר בשלוש השנים האחרונות הפגינו במערב בכלל, ובצרפת בפרט, נגד ישראל, אלה לא היו הפגנות בעד הפלסטינים. אלה היו הפגנות בעד חמאס. בעד הג'יהאד. בעד אלימות וטרור. הרי קשה לטעות בסיסמאות שהושמעו שם. לא היה שמץ של תמיכה ברשות הפלסטינית, שנחשבת למתונה, ולא היו קריאות לשלום, ולא שלטי תמיכה בשתי מדינות, אלא רק, ואך ורק, תמיכה ברצחנות של חמאס. כאשר באירועים של מפלגת השמאל הצרפתית, LFI, בהנהגת ז'אן לוק מלנשון, הניפו את דגלי פלסטין, הם התכוונו לחמאס. וזה בדיוק אותו מלנשון שאנשי מפלגתו פועלים, לא רק מאחורי הקלעים, כדי לשלהב את המהומות. הוא מהמר שזה מה שיעזור לו בבחירות לנשיאות, בעיקר מול מארין לה פן, בעוד כחצי שנה. הדעות על השפעת המהומות על הבחירות חלוקות. יש מי שטוען שמלנשון ירוויח. הרי יש מי שחושב שרק תחת נשיאותו של שונא ישראל מוצהר, שכרת ברית עם הפורעים, יש סיכוי לקצת שקט. אבל זה יעבוד כמו שזה עבד עם מקרון. ויש מי שחושב שרק לה פן אומרת לפורעים את האמת בפנים, והיד הקשה שלה תוביל לסדר חדש. ורק דבר אחד ברור: צרפת מקוטבת כפי שאף פעם לא הייתה. אם לא תהיה הפתעה בחודשים הקרובים – אז המרכז הפוליטי ייעלם לחלוטין.

יכול להיות שפרעות התלמידים בצרפת התחילו בגלל הזנחה של מערכת החינוך. אבל ההמשך שייך לקואליציה האדומה-ירוקה, של רדיקלים משמאל ותומכי חמאס, שאליהם הצטרפו, כצפוי, צעירי הפרברים

יכול להיות שפרעות התלמידים בצרפת התחילו בגלל הזנחה של מערכת החינוך. אבל ההמשך שייך לקואליציה האדומה-ירוקה, של רדיקלים משמאל ותומכי חמאס, שאליהם הצטרפו, כצפוי, צעירי הפרברים. הכאפיות שבהן עטופים רבים מהמפגינים הן ביטוי לעובדה שההזדהות עם חמאס הפכה לדגל של אינספור קבוצות שאין ביניהן שום דבר משותף, למעט שנאת ישראל. בעבר הזדהו האידיוטים השימושיים עם סטלין. אחר כך עם מאו. היו כאלה שהזדהו עם פול פוט, רוצח ההמונים מקמבודיה. והיו כאלה, כמו מישל פוקו, שהעריצו דווקא את חומייני. אז עכשיו יש להם את חמאס. הם לא למדו כלום ולא שכחו כלום. בגלים קודמים הם היו יכולים לטעון שהם לא ידעו, לא על הזוועות של סטלין ולא על הזוועות של עריצים אחרים. עכשיו הם יודעים. ומיוצרי העלילה "NAZA" ועד מלנשון ואחרים – הם בכל זאת בצד של החשוכים.

וזה מעניין, משום שהרטוריקה דומה. ההזדהות של מלנשון עם המתפרעים מזכירה את ההזדהות של אותו מלנשון עם מחבלי חמאס. הוא לא מאשים את המתפרעים. הוא מאשים את המשטרה ב"דיכוי" וב"אלימות בלתי נסבלת". ואת אלה שמנפצים, שוברים, שורפים ובוזזים הוא מתאר כ"מחאה מוצדקת". בוודאי. בדיוק כשם שהאנסים של חמאס יצאו ל"מחאה מוצדקת".

אם וכאשר מלנשון יהיה בשלטון – הם יהיו גם נגדו. התרפסות אף פעם לא עצרה עריצות. היא רק מעוררת את התיאבון. והנה, המהומות מתפשטות כבר לבלגיה ולאיטליה. הם רצו גלובליזציה של האלימות. הם מקבלים אותה.