דרוש מנהיג אמיץ

רוב החברה הישראלית עדיין רוצה בממשלת אחדות. דרושה מנהיגות, שתדע לצאת מהקיבעון ושתאמר לציבור: "אנחנו נמצאים בשעות קריטיות וחייבים לשלב ידיים"

תגיות

הימים שלאחר "אחרי החגים" מאפשרים לנו ליצור אתחול מחדש לחיינו - אחד הדברים היפים במחזור החגים, שבו מדי שנה מתחילים לקרוא בתורה מחדש. הדבר מאפשר לנו להעניק פרשנות ומשמעות לטקסט ולא להיות שבויים בלעדית בעבר.

הגיע הזמן לבחון מחדש גם את המסמרות שנקבעו בכל הקשור לבחירות. השיח בימי הבחירות מכיל אין-סוף רבדים, שאחד מהם הוא הדיבור על האחדות. למרות השחיקה שחלה בערך זה, הסקרים מצביעים בעליל שרוב החברה הישראלית עדיין רוצה בה. אנחנו שומעים זאת בקרב אנשי המילואים ומשפחותיהם, והשאיפה לכך באה לידי ביטוי ביתר שאת בימים שבהם אנו מזקקים את עצמנו, כמו בימי הזיכרון. הדברים נאמרים בעוצמה רבה מפי מי ששילמו את המחיר הגבוה ביותר במלחמה הארוכה כנצח מאז שמחת תורה לפני שלוש שנים.

למרות כל זאת, תנועות כמו "הרבעון הרביעי" ומפלגות שחרטו על דגלן את נס האחדות יורדות מהבמה הפוליטית זו אחר זו, או מגרדות את אחוז החסימה. האם עובדות אלו מצביעות בעליל שהאחדות ירדה מהפרק, ושנגזר עלינו להישאר לנצח עם ארגז הכלים של שני גושים המתגוששים ביניהם עד אין קץ?

להנצחת המצב הזה יש השלכות רבות, ובראשן החשש שאם לא נהיה זה לצד זה - נהיה תלויים זה לצד זה. אחת הטענות הקשות והמוצדקות כלפי הממשלה הייתה שהיא התעלמה מהקולות הרבים שעלו מהצבא והמודיעין והשב"כ, שהזהירו כי ההתעקשות על הרפורמה המשפטית והשסע שנגרם כתוצאה ממנה ידרבנו את חמאס וחיזבאללה לצאת למלחמה נגדנו.

הרי ברור שכל ממשלה צרה תנציח את השסע הקיים ואולי אף תעצים אותו. אם כן, מה הועילו חכמים בתקנתם אם תקום שוב ממשלה צרה כזו או אחרת? קשה אכן להסביר את הדיסוננס בין הרצון העז של רבים באחדות לבין כישלונן של מפלגות האחדות.

ההסבר לכך טמון בשבטיות של החברה הישראלית, המביאה לפתחנו מאבק בין זהויות נפרדות כאשר כל מחנה מתבצר בעמדותיו. משום כך, כאשר מרימים את נס האחדות נדרשים לצעוד לקראת פשרות, אך הפחד מפני אובדן הזהות גובר על הכול. מסכת הפחדים נושקת ברובה לרבדים המעניקים משמעות לקיומנו: החשש מאובדן הדמוקרטיה והפיכת החברה הישראלית לדתית, מול החשש מאובדן הזהות היהודית של המדינה, פינוי ההתיישבות ביהודה ושומרון ומינוי שופטים אקטיביסטים שישחקו את מעמד הכנסת. הצד המפסיד מרגיש שהוא מאבד את עצם משמעות קיומה של מדינת ישראל - ועם חששות מעין אלו, מי יעז לרצות באחדות?

אלו ימים שבהם נדרש מנהיג בעל אומץ כשל אברהם אבינו, שידע לפי המדרש לקחת מקל ולנפץ פסלים - ובמילים שלנו: לנפץ מוסכמות ושבלונות קיימות

אלו ימים שבהם נדרש מנהיג בעל אומץ כשל אברהם אבינו, שידע לפי המדרש לקחת מקל ולנפץ פסלים - ובמילים שלנו: לנפץ מוסכמות ושבלונות קיימות. מנהיג שידבר ישירות ובגובה העיניים לאזרחי ישראל ויאמר את הדברים הבאים:

"אנחנו נמצאים בשעות קריטיות לעם ישראל וחייבים לשלב ידיים כדי להתמודד עם אויבים שרוצים להשמידנו ועם עולם עוין שמפנה לנו עורף. לא ניתן לחבור זה לזה בלי שנאמץ יחד ערכים משותפים: יושר, שיח ראוי, שירות צבאי לכולם, וזהות יהודית ודמוקרטית כמסד לקיומה של מדינת ישראל. עלינו להמשיך לשאוף לשלום והסכמים, ולקבל את השונות בינינו תוך הכלה הדדית. כדי לממש זאת, לא די בהכרה בלגיטימיות של החולק עלינו - נדרש ללכת צעד קדימה ולאמץ חלק מעמדותיו.

למרות האמירות שלי עד כה, אני קורא לממשלת אחדות. לא ניתן לנצח כאשר אנו פוסלים חלק משמעותי מעם ישראל. הפשרה היא האידיאל, וניצחון של צד אחד במציאות המורכבת והסבוכה שבה אנו נמצאים יהיה ניצחון פירוס".