לוחמי התיעוד של צה"ל - והפעילות בזירות מסוכנות: "להיות בחוד ולחלץ את הסיפור"

לוחמי התיעוד של צה"ל נטלו חלק בשתי משלחות סיוע - לקולומביה ולוונצואלה, בעקבות רעידות האדמה החזקות במדינות אלו. סמל ה', שתיעדה את פעולות החילוץ: "המטרה הייתה לתעד את הכוחות, אבל מה שתפס אותי זה התושבים"

מצלמת סטילס, עדשת וידאו ורובה סער. זהו הציוד העיקרי שאיתו יוצאים מתעדי צה"ל אל הזירות המורכבות ביותר ממוקדי הלחימה ברצועת עזה, בלבנון ובסוריה, ועד לאזורים מוכי אסון והרס בקצה השני של העולם.

לאחרונה השלימו לוחמי התיעוד של צה"ל השתתפות בשתי משלחות סיוע בינלאומיות. משלחת "ברית רעים" לקולומביה בעקבות רעידת האדמה הקשה במדינה, ומשלחת החילוץ לנפגעי הרעש בוונצואלה. מבעד לעדשה, הם לא רק תיעדו את פעולות החילוץ וההנדסה אלא לכדו את הדרמה האנושית, הדיפלומטיה השקטה והמפגש בין מדים ירוקים לאזרחים המקומיים.

​בקולומביה, סמל ה' וסמל י' מצאו את עצמם בליבת מאמצי האיתור והחילוץ בעיר קאלי. המשלחת, שמנתה כ-80 מומחי חילוץ, הנדסה וטכנולוגיה מפיקוד העורף בשיתוף משרדי הביטחון והחוץ, פעלה כתף אל כתף עם הכוחות המקומיים. "לרדת מהמטוס כחייל סדיר לצד מילואימניקים וקצינים בכירים למשימה כזו זה אירוע היסטורי", משחזר סמל י'. "הייתי חבור למפקד היחצ"א (יחידת החילוץ וההצלה הארצית). עברנו בין הזירות. באחת מהן, שבה קרס מבנה ליד בית חולים, צילמתי מעבר לכתפו של המפקד את תמונת המצב הכוללת. ראו שם את ההרס, אבל גם את עשרות האזרחים המקומיים שנרתמו לעזור בפינוי".

​עבור סמל ה', שהייתה בזירה המרכזית בבניין מגורים רב-קומות, שבו התרכזו רוב מאמצי האיתור - הזווית האנושית הייתה העיקר. "המטרה שלנו היא לתעד את הכוחות, אבל מה שתפס אותי זה ההירתמות של התושבים", היא מספרת. "צוותי החילוץ וקציני האוכלוסייה נפגשו עם המשפחות, הכירו אותן בשמותיהן, וכל פעם שנמצא נעדר ידענו בדיוק את מי מחלצים. אלו רגעים מרגשים שחקוקים בתמונות".

​לצד הסיוע הישיר באיתור 29 נעדרים ובסריקת למעלה מ-100 מבנים, התיעוד הוויזואלי תפס גם את שבירת המחיצות. "באחת הזירות הגיעה אלינו משפחה מקומית, חייכה ונתנה לנו 'כיפים'", מספר סמל י'. "זה בלט במיוחד על רקע הפגנות פרו פלסטיניות שהיו באזור קודם לכן. הקשר שנוצר בשטח היה נטו הושטת יד אנושית, וזה התבטא בחיבוקים הכי אותנטיים שיש".

כחלק מהתפתחות תפקיד המתעד, במהלך 12 ימי הפעילות בקולומביה הפיקו המתעדים למעלה מ-1,000 תמונות ומקטעי וידאו כולל מעבר לתרגול צילום אנכי (Vertical) המותאם לזירה הדיגיטלית והרשתות החברתיות. "מעבר לחשיבות המבצעית, התמונות שלנו מיועדות גם למשפחות בבית", מסכמת ה'. "החיילים כאן עזבו את הבית באמצע אוגוסט כדי להציל חיים בצד השני של העולם. הצילומים מראים ליקיריהם את גודל המשמעות".

עבור סמ"ר ש' (22), שזה עתה סיים את שירותו הצבאי, המשימה בוונצואלה הייתה חלק משרשרת אירועים מבצעיים שבהם לקח חלק מאז נובמבר 2023. המשלחת לוונצואלה יצאה כבוחנת וכמייעצת לאחר שתי רעידות אדמה, במטרה לגבש תוכנית הנדסית לשיקום מבנים. "הגענו למדינה ללא יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל, אבל בשטח פגשנו אהדה עצומה", מספר ש', שהיה חבור למפקד המשלחת. "התפקיד של מתעד הוא להיות בחוד ולחלץ את הסיפור. תיעדתי פגישות דרג עם הממשל המקומי, אבל גם את העבודה ההנדסית של מיון מבנים."

​אחד התיעודים המשמעותיים של ש' לכד את הרגע שבו שר התשתיות המקומי בישר למשפחה כי ביתה אינו ראוי למגורים ויש להרסו. "אתה רואה את כל הרגש והסערה האנושית של משפחה שמאבדת בית, ומהצד השני חיילי צה"ל שבאים ומחבקים אותם. זה המפגש הכי אנושי שיכול להיות".

ש' מייצג דור חדש של מתעדים מבצעיים, שלצד המשלחות הבינלאומיות פועלים בעומק שטח האויב. במהלך שירותו תיעד פעילויות מבצעיות בעזה, בסוריה ובלבנון, עד לרגע השיא שבו תיעד את חזרתם של חטופים חיים באחת הפעימות. "לעבור מהרצועה ומסוריה למשלחת סיוע אזרחית זה שינוי קונספטואלי", מסכם ש'. "בלחימה בשטח, החיילים שמחים לראות את המצלמה זה מרומם את המורל ותופס את הוויז'ואל של הלחימה, לצד הצחוקים של הציוד והאוכל בערב. כשראיתי את התמונות שלי משתלבות בשערי עיתונים בארץ ובעולם, או כשתיעדתי את החטופים שבים הביתה הבנתי שזו היסטוריה בזמן אמת. המצלמה היא לא רק כלי דיווח, היא העדות הניצחת לעשייה של צה"ל".