שלושת הווקטורים שיביאו את טראמפ לדחוף להסכם עם סעודיה

האם רק "הג'ינג'י עם המפתח" מסוגל להשכין שלום היסטורי ותנ"כי בין שני בניו של אברהם: ישמעאל ויצחק? סיפור של מורשת, AI והמון אינטרסים אישיים כמובן

קובי ברדה|

אתמול נשאל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לגבי האפשרות של הרחבת "הסכמי אברהם" וצירוף של סעודיה למעגל השלום עם ישראל. התשובה שלו הייתה ברורה: הנושא בהחלט חזר להיות על הפרק.

לפני שננסה לבחון באיזו דרך הוא הולך לממש את החזון הזה, אנחנו חייבים קודם כל לפרק את האופן שבו טראמפ מתנהל ומקבל החלטות, ולנסות להבין מדוע הנושא הסעודי כל כך קריטי עבורו. באופן גס, ניתן לחלק את ההתייחסויות של טראמפ דרך שלושה וקטורים משמעותיים, כאשר כל אחד מהם מהווה אבן ראשה בתפיסת עולמו.

אבל רגע לפני, קצת קונטקסט היסטורי: צריך לזכור שטראמפ הוא בסך הכל הנשיא השלישי בהיסטוריה האמריקאית שנבחר לתפקיד מבלי שכיהן בשום תפקיד פוליטי לפני כן. הקדימו אותו רק ג'ורג' וושינגטון (שנבחר לתפקיד כשעוד לא היה קיים תפקיד כזה, והגיע אליו על תקן מצביא צבאי עטור תהילה במרד נגד הבריטים ואיש אדמה ועסקים שייסד בהמשך באחוזת מאונט ורנון שבווירג'יניה את מזקקת הוויסקי הגדולה ביותר באמריקה), ודווייט אייזנהאואר. "אייק" אמנם לא נבחר לשום תפקיד פוליטי קודם לכן, אך היה גנרל שניהל את פרויקט השיקום הגדול ביותר בהיסטוריה של בנייתה מחדש של אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה, ברמת רזולוציה שבה שלט אפילו על כמות הקלוריות היומית שיאכל כל פליט, ובתפקיד שהוא למעשה מושל בסמכויות נרחבות יותר מכל מושל אחר בארצות הברית, בתקופה הכי מורכבת לשיקום ובנייה.

למה זה כל כך חשוב ומשמעותי? כי טראמפ הגיע לתפקיד מתוך רקע עסקי בלבד, ללא שום חיכוך מקדים במוסדות דיפלומטיים, צבאיים או פוליטיים. המשמעות היא כפולה: מצד אחד, הוא לא חייב כלום לאף אחד. מצד שני, אין לו שום ידע נצבר של התנהלות בתוך המסגרות הללו. עכשיו, בקדנציה של "טראמפ 2.0", הוא כבר מפסיק להתייחס לחלוטין לאנשי המקצוע במפלגה או לממסד, ומקיף את עצמו באנשים שעיקר תפקידם הוא לציית ולממש את רעיונותיו.

בבואנו לנתח את דרך קבלת ההחלטות שלו, אלו הם שלושת הווקטורים המרכזיים המניעים אותו, מהחשוב ביותר לפחות:

לטראמפ יש רצון עז, עד כדי אובססיה, להיות הדמות הגדולה ביותר בכל הזמנים. הוא עסוק ללא הרף באיך ייתפס בדפי ההיסטוריה, תוך השוואה מתמדת בינו לבין הנשיאים הגדולים, וחשש תהומי להיזכר כאחד מהנשיאים הגרועים אי פעם. זו, למשל, הסיבה שבגללה הוא חתם על ה-MOU המפורסם מול איראן ב-17 ביוני 2026 להפסקת המערכה, מתוך פחד שלא לגמור כמו הנשיא הרברט הובר, שזכור כמי שהיה אחראי על השפל הגדול.

מנגד, הוא נהנה לפרסם טבלאות דירוג של נשיאים, כאשר הוא, כמובן, ניצב בפסגה מעל כולם.

המאבק על הדומיננטיות הגלובלית מול סין מדיר שינה מעיניו. הערכות של מומחים מדברות על "הנקודה הסינגולרית" אותו רגע שבו הבינה המלאכותית תצליח לעקוף את המתכנת האנושי הטוב ביותר שמתוארכת לאזור אוקטובר 2027, עמוק בתוך הקדנציה השנייה שלו.

הסינים מצליחים לשמור על שליטה בכ 70% מסך היסודות והמינרלים שמרכיבים את השבבים בעולם. במקביל, המשבר האנרגטי שנוצר בגלל צריכת החשמל הכבדה של חוות השרתים מחייב את טראמפ לחשוב על פתרונות יצירתיים. הוא חייב להקל על העומס האנרגטי בארה"ב, ומצד שני להבטיח הובלה על סין במירוץ הטכנולוגי הזה.

כדי להבין את הקדנציה השנייה, חובה להסתכל על פסק הדין של בית המשפט העליון מיולי 2024. פסק הדין, שהתקבל ברוב של 6 מול 3, קבע שנשיא נהנה מחסינות פלילית חלקית ומוחלטת על פעולות בליבת הסמכויות החוקתיות שלו, וכי הדרך להטיל עליו אחריות היא דרך הליך פוליטי של אימפיצ'מנט, ולא דרך בתי משפט פליליים.

הפסיקה הזו יצרה עבורו שריון חוקתי. בקדנציה השנייה שלו טראמפ מנצל את המטריה הזו באופן גלוי הרבה יותר, ומוציא את המקסימום האפשרי מהעובדה שהוא יושב בבית הלבן עבור עצמו ועבור משפחתו. הקווים בין האינטרס הציבורי לפרטי מעולם לא היו מטושטשים יותר. כך, למשל, בראשית כהונתו הנוכחית הוא צייץ והמליץ לציבור האמריקאי לקנות את מוצרי דל (Dell), מה שהוביל לזינוק במניות החברה, זאת לאחר שרכש בעצמו מניות שלה בשווי מיליוני דולרים מבלי לעשות גילוי נאות.

אני ממש לא אתפלא לראות אותו מזמן את המועמדים הבולטים לראשות הממשלה בנט, איזנקוט ונתניהו לוושינגטון. הוא יכניס אותם לחדר, יפעיל את מכבש הלחצים שלו וידרוש מהם להגיע לאיזשהו סדר פוליטי שיאפשר לו לקדם את החזון שלו שנשאר לו בדיוק מסגרת של שנתיים לכל היותר לממש

באופן דומה, הוא הפעיל את "World Liberty Financial", מיזם קריפטו המוחזק ברובו על ידי משפחתו, ואף השיק טלפון סלולרי מוזהב ממותג טראמפ. במקביל, גם שני בניו הגדולים שותפים באופן עמוק בהשקעות, כולל בקרן נדל"ן המתמקדת בתשתיות בינה מלאכותית.

כעת, בואו נמזג את שלושת הווקטורים האלה אל תוך הסיפור הסעודי

לגבי הווקטור הראשון, כשדונלד טראמפ מדבר על "הסכם שלום של 3,000 שנה", עצרתם פעם לחשוב למה הוא מתכוון?

התפיסה היא שרק "הג'ינג'י עם המפתח" מסוגל להשכין שלום היסטורי ותנ"כי בין שני בניו של אברהם: ישמעאל ויצחק. חתימה על הסכם שלום בין צאצאיו של ישמעאל (סעודיה, ערש הולדתו של מוחמד) לבין בניו של יצחק (ישראל המודרנית) תסגור סכסוך של מעל ל-3,000 שנה. הסכם כזה לא רק שיביא לו (לדעתו) את פרס הנובל המיוחל, אלא יבטיח את מיקומו בפסגת ההיסטוריה האנושית. מנקודת מבט של עיצוב מורשת, הישג בעל משמעויות תיאולוגיות וגאופוליטיות כה עמוקות צפוי לקבע את מעמדו ההיסטורי באופן חסר תקדים, ולהעניק לכהונתו חותם אל זמני.

לגבי הווקטור השני, כאן נכנס לתמונה פרויקט המסדרון הכלכלי (IMEC) שאמור לחבר את הודו, דרך איחוד האמירויות וסעודיה, אל ירדן, ישראל, ועד ליוון. עבור טראמפ, שרואה את עצמו קודם כל כיזם, כאיש נדל"ן וכבנאי (Builder), מדובר בהזדמנות להוביל את אחד ממיזמי התשתית וההנדסה השאפתניים והגדולים בהיסטוריה האנושית. פרויקט ענק שכזה לא רק נועד לתת מענה וקונטרה ליוזמת "החגורה והדרך" הסינית, אלא גם לשאוב חלק ניכר מתשתיות ה-AI שמוחמד בן סלמאן מעוניין לקדם בחזון 2030 שלו. זה מאפשר להסיט כוח חישובי עצום אל קו התפר שבין אסיה לאירופה דרך סעודיה, ובכך להשאיר את השליטה בו במערב ולהקל על עומסי התשתיות.

לגבי הווקטור השלישי, כאן אנחנו רואים כיצד ג'ארד קושנר פועל מאחורי הקלעים כדי לקדם עסקאות שזורמות על הציר הזה. מאות מיליארדים יישפכו לתוך פרויקט הענק הזה, ובנקודות הקצה של העסקאות הללו אמור להיות גם רווח תפעולי ומשפחתי לא מבוטל.

אז איך מתקדמים מכאן ואיך ייראה האירוע עצמו?

ההערכה שלי, המבוססת גם על שיחות עם גורמים המקורבים לממשל בארה"ב, היא כזו: ככל שהמערכת הפוליטית בישראל תיגרר למצב של דדלוק, טראמפ לא יהסס להתערב באופן אישי בפוליטיקה המקומית שלנו. אני ממש לא אתפלא לראות אותו מזמן את המועמדים הבולטים לראשות הממשלה בנט, איזנקוט ונתניהו לוושינגטון. הוא יכניס אותם לחדר, יפעיל את מכבש הלחצים שלו וידרוש מהם להגיע לאיזשהו סדר פוליטי שיאפשר לו לקדם את החזון שלו שנשאר לו בדיוק מסגרת של שנתיים לכל היותר לממש: הרחבת הסכמי אברהם להסכמי אברהם 2.0 שבהם היהלום שבכתר היא העסקה בין ישראל לסעודיה, בדיוק כפי שהצהיר אתמול.