במשך שנה התריע צה"ל בפני נתניהו על מחסור חמור בחימושים ומחסנים מתרוקנים
שנים של מלחמה, אזהרות דרמטיות - והתעוררות מאוחרת: די מדהים שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ שולחים את ראש אגף התכנון בצה״ל, אלוף במדים, לשכנע את ראש האופוזיציה יאיר לפיד, ולהסביר לו את המצוקה התקציבית של צה״ל, שחסרים לו כ-40 מיליארד שקלים לקיום השוטף ולהתעצמות - דווקא בתקופה הביטחונית הרגישה ביותר שבה ידעה ישראל זה שנים.
המצב הזה מתרחש כי בתקופת בחירות לא ניתן להעביר מהלכים כאלה ללא הסכמת האופוזיציה - אלא שהממשלה בכלל לא הייתה צריכה להמתין. הסיפור הזה לא התחיל עכשיו: במשך השנה האחרונה התריעו בצה״ל שוב ושוב מפני משבר תקציבי חריף ומסוכן במערכת הביטחון - שנובע מפער עמוק של עשרות מיליארדי שקלים הנדרשים בדחיפות לצבא.
צה״ל נכנס בקרוב לשנה רביעית במלחמה עם שחיקה עצומה של מלאים, מערכות וכוח אדם. מולו עומדים איראן, חיזבאללה, חמאס, סוריה ותימן, וכל אחת מהזירות האלה דורשת יכולות אחרות. במקביל, ישראל צריכה להחזיק יכולת להתמודד עם מלחמה רב-זירתית, ולא להניח שכל חזית תיפתח לבדה.
הפערים שנוצרו בבניין הכוח גדולים מאוד. במערכת הביטחון טוענים שהם אינם יכולים לפרט את כולם, ובצדק. חלק מהמידע נוגע למלאי החימושים והטילים, חלק ליכולות הייצור וחלק לתוכניות הרכש. אבל המשמעות ברורה: הצבא הצליח להמשיך להילחם במשך שנים, אבל תוך כדי המלחמה הוא גם צרך את העתיד שלו.
המצוקה אינה רק חשבונאית. היא מתבטאת בראש ובראשונה במחסור חמור בחימושים ובצורך למלא מחדש את המחסנים שהתרוקנו במהלך הלחימה הארוכה. במערכת הביטחון מזהירים גם מפני סכנה לעצירת קווי ייצור בחברות ביטחוניות ישראליות בשל היעדר תקציב מוסדר, דווקא כאשר צה״ל נדרש לבנות מחדש את כוחו ולהתכונן למערכה הבאה.
וזה בדיוק מה שהופך את הוויכוח על התקציב לכל כך משמעותי. בישראל מדברים על תוכנית ההתעצמות של נתניהו, בהיקף של כ-350 מיליארד שקלים לעשור. באוצר הזהירו מהיקפה, ובשבועות האחרונים שוב עלו טענות שנתניהו מבקש לפתוח את תקציב המדינה כדי להעביר כסף נוסף להתעצמות. אלא שבמערכת הביטחון אומרים כי הכסף שהועבר עד עכשיו נועד בעיקר לצרכים שוטפים ולניהול המלחמה - ולא סגר את הפערים שנוצרו בבניין הכוח.
המשבר מעמיק גם בגלל העימות המתמשך מול משרד האוצר. במערכת הביטחון חשים כי באוצר מנצלים את העובדה שצה״ל אינו יכול לחשוף בפומבי את מלוא הפערים והצרכים שלו, ובכך מקשים עליו לבנות מחדש את הכוח מול האיומים הרב-זירתיים.
ולא מדובר באזהרה אחת. הרמטכ״ל וסגנו הניחו בפני הדרג המדיני אזהרות מפורשות על מצבו התקציבי של הצבא ועל המחיר הביטחוני של אי-סגירת הפערים. באחרונה הזהיר גם האלוף ידעי במסמך כי הצעדים שבהם נקט צה״ל עד כה כדי להתמודד עם המחסור ״מובילים לפגיעה ממשית ביכולת לקיים את יציבות צה״ל כיום״. הרמטכ״ל אף אמר באופן ברור כי הקופה ריקה.
המשמעות המעשית של האזהרה דרמטית: לצמצם את תהליכי החזרה לכשירות, לתעדף את משאבי בניין הכוח לצורכי הליבה המבצעיים בלבד, לדחות תהליכי התעצמות ארוכי טווח ולדחות השקעות בתשתיות ובפרויקטים שנועדו לשרת את תפיסת ההגנה של צה״ל בקווי ההיערכות החדשים. כלומר, לא מדובר בכסף שחסר רק לפרויקטים של העתיד. המחסור כבר משפיע על היכולת של צה״ל לקיים את התוכניות שלו בהווה, למלא מחדש את המחסנים ולשמור על כשירות.
הרמטכ״ל הזהיר, סגנו הזהיר, ראש אגף התכנון הזהיר. האזהרות הונחו על שולחן הדרג המדיני במשך חודשים. נתניהו לא יכול להגיד שלא שמע. גם נתניהו וגם סמוטריץ׳ הבינו בסופו של דבר שצריך להעביר לצה״ל כסף. אלא שההבנה הגיעה באיחור, וכעת מתברר שאי-אפשר פשוט להעביר את 40 מיליארד השקלים הנדרשים. מדובר בסכום משמעותי שמחייב שינוי של המסגרת התקציבית ותיקון חקיקה.
וזה הופך את העניין לדחוף במיוחד. אם הכסף לא יאושר עכשיו בחקיקה, צה״ל עלול להיאלץ להמתין עד לאחר הבחירות ועד להשבעת הממשלה הבאה. תהליך כזה עלול להימשך כחצי שנה, ובינתיים הצבא יצטרך להתמודד עם הפער באמצעות דחיית תוכניות, קיצוץ בהוצאות וצמצום תהליכי כשירות והתעצמות.
נתניהו טוען כי בשל כך נדרשת הסכמת האופוזיציה וכי יש צורך בכינוס מליאת הכנסת כדי לאשר את השינויים, אף שהמדינה נמצאת בתקופת בחירות. וכאן בדיוק נמצא הכשל: הממשלה ידעה במשך חודשים על הבעיה, אבל לא טיפלה בה בזמן. עכשיו, כשהפער הפך למשבר, היא נדרשת לפתוח את התקציב ולבקש מהאופוזיציה לסייע לה להעביר את הכסף.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד, כך נמסר מלשכתו, השיב לראש אגף התכנון: ״אני בעד ההצעה ותומך בהעברת הכספים, כי צריך לחזק את צה״ל, אבל המקור התקציבי לא יכול להיות העלאת מסים למעמד הביניים ומשרתי המילואים שאליה אתה מוביל. במקום זה תכניסו להצעה ביטול של הכספים הקואליציוניים המושחתים ועשרות מיליארדי השקלים שאתם מעבירים היום למימון ההשתמטות החרדית, ונתמוך בהצעה גם בכנסת״.
בליכוד האשימו כי לפיד "מטעה את הציבור על תקציב הביטחון", וכי טענותיו "מופרכות ושקריות", ושניתן להגדיל את תקציב הביטחון ללא העלאת מיסים. הוא, מנגד, אמר כי "הליכוד שוב משקר ומפקיר את ביטחון המדינה", וכי הוא תומך בהעברת הכספים למערכת הביטחון - אך חזרה על התנאי שהציב לגבי מקור הכסף. בהמשך פרסם גם שר הביטחון ישראל כ"ץ הודעה בנושא, שבה קרא לו "לתמוך בבקשת צה"ל לתוספת תקציב", ואמר כי "המציאות האזורית אינה מאפשרת לנו להמתין". לטענתו, "זה לא יהיה נכון לקשור את נושא הביטחון לוויכוח הפוליטי הרגיל מול הממשלה על סעיפים תקציביים שונים. המצב הכלכלי טוב והכספים הנדרשים קיימים בקופת האוצר, אבל דורשים חקיקה פורמלית בכנסת".
יו"ר ישר! גדי איזנקוט, מנגד, גיבה את לפיד ואמר כי "אפילו בתקופת במלחמה הקשה בתולדות ישראל, צה״ל מתריע על פערי חימוש, כוח אדם ותקציב ולא מקבל מענה. בדיוק כמו בימים שקדמו לאסון 7/10, דרג מדיני חסר אחריות מתעלם מהתרעות וקריאות של בכירי מערכת הביטחון. לפיד צודק - אם ממשלת נתניהו מעוניינת בפתרון, היא יכלה לתת מענה לכל צרכי צה״ל עד הבחירות - לסגור את ברז הכספים הקואליציוניים ולהעביר את הכספים מהמקורבים והמשתמטים לצה״ל".
צה״ל כאמור לא גילה עכשיו שהוא צריך כסף. הרמטכ״ל וסגנו התריעו, ראש אגף התכנון התריע, והמסר היה חד: הקופה מתרוקנת, המחסנים צריכים להתמלא מחדש והמחסור כבר פוגע ביכולת של הצבא לבנות את כוחו. בסופו של דבר, זו אינה רק שאלה של עוד 40 מיליארד שקלים, זו השאלה אם ישראל מממנת את בניין הכוח שנדרש לה אחרי שלוש שנות מלחמה - או שהיא ממשיכה לנהל את הביטחון באמצעות פתרונות זמניים ודחיית ההכרעות.
והשאלה הקשה יותר מופנית לממשלה: אם כל האזהרות היו על השולחן במשך חודשים, מדוע חיכיתם עד שהבעיה הפכה למשבר תקציבי שמחייב את צה״ל לפנות בעצמו לאופוזיציה?
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.