חוצים באפלה: המבצע החשאי בהורמוז שמאחורי ההסלמה - והאם טראמפ מנפח מספרים

נשיא ארה"ב מעדיף להימנע מהסלמה נרחבת, וטרם מימש את איומו לתקוף שוב בתגובה לתקיפה האיראנית האחרונה. הוא מתמקד בלחץ כלכלי, וטוען ל"שליטה" בהורמוז: "האם כדאי לשנות את שמו למצר טראמפ?", הטריל. ברקע: הטענות להצלחת המבצע האמריקני לליווי עשרות ספינות מדי לילה, במטרה להזרים נפט לכלכלת העולם. המספרים, חשדנות המומחים, והשבח המפתיע ב-CNN: "איראן חשבה שמצאה את נקודת השבירה של טראמפ, הוא עוד עשוי למצוא את שלה"

הפינג-פונג בין טראמפ לאיראן לא הסתיים: אחרי שזו תקפה בתגובה לתקיפה האמריקנית (שהייתה תגובה לתקיפה איראנית שהייתה גם היא תגובה לתקיפה אמריקנית, שבתורה נועדה לסכל ניסיון תקיפה איראני), כעת נראה שהכדור נמצא במגרש של נשיא ארה"ב – שכבר הבטיח להגיב שוב ובעוצמה גדולה אף יותר מזו של התקיפה הנרחבת אמש על יעדים איראניים. אבל בינתיים הוא מאותת שפניו לסיום הסבב הנוכחי, והתגובה האמריקנית החדשה טרם הגיעה. במקום זאת, טראמפ נשמע הערב (רביעי) כמי שבוחר "להטריל" את איראן, כששאל את גולשיו ברשת החברתית Truth Social האם יש לשנות את שמו של מצר הורמוז ל"מצר טראמפ".

"עכשיו כשהוא בשליטת ארצות הברית, האם כדאי שנשנה את השם של מצר הורמוז למצר טראמפ??? כמו אמריקה עצמה, הוא יהיה 'לוהט' יותר מאי פעם!", כתב הנשיא בפוסט הקצר שלו. אף שניתן להתייחס לדברים בביטול כעוד אמירה לעגנית, אחת מני רבות שמנפק טראמפ לאורך המלחמה שכבר נמשכת יותר מחצי שנה, בפועל מדובר בלב המחלוקת שמאחורי ההסלמה המחודשת: קרב השליטה בהורמוז, "עורק הנפט" של הכלכלה העולמית, הוא זה שהביא לקריסת מזכר ההבנות מחודש יוני – כשאיראן מסרבת לוותר על מה שהפך מבחינתה לנשק אסטרטגי ראשון במעלה, שבעיני משטר האייתוללות חשוב כעת לא פחות מתוכנית הגרעין, ותוקפת מכליות שבעידוד ארה"ב מפרות את "איסור המעבר" שעליו הכריזה – וחוצות בסתר, בעיקר בשעות החשכה, את המצר.

טראמפ טוען כבר שבועות ארוכים שהמצר "פתוח", ושהוא נמצא תחת שליטת ארה"ב, כשבמקביל הוא נוקט באסטרטגיית חנק כלכלי על איראן – הכוללת מצור על נמליה שמונע ממנה לייצא נפט (וכעת גם איום שטרם מומש להטיל סנקציות על מדינות שימשיכו בקשרים המסחריים עמה). המטרה שלו היא ברורה: הוא מעדיף, לפחות עד לבחירות האמצע בנובמבר, להימנע מחזרה ללחימה עצימה מול איראן – כזו שבהכרח מביאה עמה גם זינוק במחירי הנפט ובעקבות כך לפגיעה בסיכויי הרפובליקנים לשמור על השליטה בקונגרס – ובמקביל למצור על איראן לאפשר הזרמה החוצה של נפט מהמפרץ הפרסי אל כלכלת העולם, וכך להביא גם לירידה במחירי הנפט שנותרו גבוהים מאוד (אף שהם עדיין מתחת לשיא שנרשם בעיצומה של המלחמה).

אל מול הלחץ הזה, גם האסטרטגיה של איראן ברורה: היא איימה בהסלמה אם המצור עליה יימשך – כשברקע המשבר הכלכלי בתוכה הולך ומחריף – וכעת היא מממשת את האיום. להסלמה הנוכחית קדמו כמה מתקפות של איראן על מכליות נפט שחצו את המצר ללא אישורה, והתקיפה האמריקנית המקורית ביום ראשון בערב, שהציתה את הסבב הנוכחי, נעשתה לפי צבא ארה"ב כדי לסכל ניסיון לשגר מאי איראני בהורמוז מוקשים ימיים (ימים אחדים לפני כן טראמפ הודיע כי כל המוקשים שכבר הוטמנו במצר הוסרו או פוצצו באופן יזום). בעיצומה של ההסלמה גם דווח בלילה שבין שני לשלישי על מתקפה קטלנית על שתי מכליות – שהובילו יחד 4 מיליון חביות של נפט סעודי – ובאחת מהן נהרגו שני מלחים פיליפינים.

אבל למרות התקיפות האיראניות הללו על מכליות החוצות את המצר, טראמפ טוען כאמור שהמצר פתוח. אף שאין מחלוקת סביב העובדה שמכליות אכן חוצות כעת את המצר, יש מחלוקת גדולה סביב השאלה עד כמה נרחבת התנועה הזו. לפני המלחמה, נזכיר, הממוצע היומי של ספינות שחוצות את המצר עמד על יותר מ-130, ולפי נתונים של חברות העוסקות בניטור תעבורה ימית, גם בשיאו של המבצע האמריקני לליווי ספינות המספרים נותרו נמוכים מאוד ביחס ללפני המלחמה: בשבוע שעבר למשל דיווחה חברת Kpler שביום רביעי ה-26 באוגוסט חצו את המצר 10 ספינות בלבד, כשהממוצע ב-10 הימים הקודמים עמד על 15 ביום. אבל בכלי תקשורת בינלאומיים, בהם CNN, מדגישים כי המכליות שחוצות את המצר מכבות את המשדרים החושפים את מיקומן – כדי להפחית את הסיכוי למתקפה איראנית עליהן – כך שייתכן מאוד שחברות הניטור הימי עשויות לפספס מכליות מסוימות. החברות הללו אמנם גם עושות שימוש בצילומי לוויין כחלק מהניטור שלהן, אבל המעקב אינו מושלם.

טראמפ עצמו טען השבוע שהמספרים בפועל גבוהים בהרבה – ושכעת המספר הממוצע עומד על 30 ספינות מדי לילה. "זה הרבה. הרבה נפט מגיע משם, בגלל זה לא ראיתם את מחירי הנפט עולים כפי שהם היו אמורים לעלות", אמר הנשיא בשיחה עם כתבים בבית הלבן ביום שני (מחיר הנפט, יש לציין, כבר זינק מאז בעקבות ההסלמה המחודשת, ועומד נכון להערב על כ-95 דולר לחבית ברנט, עלייה של כ-14% ביחס למחיר לפני חודש).

גם אם המספר שבו נקב טראמפ מדויק, ו-30 ספינות אכן חוצות את המצר מדי לילה, עדיין מדובר כאמור במספר נמוך משמעותית ממה שהיה לפני המלחמה – אבל המומחים מביעים ספק בנתון שניפק הנשיא. ב"פייננשל טיימס" דווח למשל כי לפי חברת הניטור הימי Windward, השיא בימים האחרונים נרשם ב-30 באוגוסט, אז חצו רק 21 ספינות את המצר. גם לא תמיד ברור אילו ספינות בדיוק נכללות בספירה, ואם כולן מכליות נפט. "אם הם סופרים ספינות קטנות מאוד וגם תנועה של דאו (ספינת מפרש מסורתית) לצד מכליות גדולות יותר שבאמת חשובות, זה מאוד קל לנפח את נתוני המעבר", אמר לעיתון הבריטי אנליסט המתמחה באבטחה ימית.

שר האנרגיה האמריקני כריס רייט טען בסוף החודש שעבר שבזכות המבצע האמריקני כמות הנפט שזורמת אל מחוץ למפרץ – בשלל הדרכים ולא רק מצר הורמוז (סעודיה למשל מזרימה נפט בצינור אל החוף המערבי שלה, ומשם הוא מועבר למכליות בים האדום) – עומדת על יותר מ-15 מיליון חביות מדי יום, קרוב למדי לממוצע היומי של 20 מיליון חביות שיצאו מהמפרץ לפני המלחמה. רייט העריך שרק דרך הורמוז יוצאים מדי יום 9-8 מיליון חביות – נתון גבוה בהרבה מהערכות של חברות הניטור, שלפיהן המספר הזה עומד על 6-2 מיליון חביות.

למרות החשדנות של המומחים בנתונים שמספק ממשל טראמפ, חיזוק לטענות הללו התקבל לאחרונה בדיווח של מומחים מקבוצת גולדמן זאקס, שדיווחו בסוף אוגוסט שאכן נרשמה "התאוששות" בזרימת הנפט אל מחוץ למפרץ הפרסי, ושהיא אכן עומדת על כ-15 מיליון חביות ביום. "העלייה בהיקף המעברים החשאיים באמצעות חברות ספנות המתמחות בכך, וכן בהעברות נפט בין ספינות, מראה שהמפיקים וחברות הספנות מסתגלים לעימות במזרח התיכון", כתבו בניתוח של החברה. המומחים הוסיפו כי היקף גדול יותר של זרימות חשאיות עשוי "למתן את העלייה במחירי הנפט הגולמי, גם אם השיבושים במזרח התיכון יימשכו זמן רב יותר".

גם ב-CNN, רשת שטראמפ מרבה למתוח עליה ביקורת בטענה שהיא "פייק ניוז" ולעומתית כלפיו, פרסמו בשבועות האחרונים כמה דיווחים שדווקא שיבחו את הנשיא האמריקני על המבצע החשאי לליווי מכליות בהורמוז. בתחקיר שפרסמה הרשת לפני כשבועיים, תחת הכותרת "כך ארה"ב ובעלות בריתה במזרח התיכון הפכו את תסריט הנפט על איראן", תואר המבצע ככזה שרושם הצלחה של ממש.

בדיווח נכתב כי במסגרת המבצע חברות נפט ממשלתיות של מדינות המפרץ – קטאר, סעודיה, איחוד האמירויות וכוויית – נוטלות על עצמן את הסיכון הכרוך במעבר במצר, וגם את עלויות הביטוח הגבוהות יותר הנלוות לסיכון הזה, ובסיוע הצי האמריקני חוצות את המצר בנתיב הדרומי שלו, זה שקרוב יותר לעומאן ורחוק ככל האפשר מחופי איראן, כאשר המשדרים שלהן כאמור מכובים. אותן מכליות מעבירות לפי הדיווח את הנפט בלב ים למכליות אחרות, של הלקוחות שלהן – שממתינות מחוץ למפרץ הפרסי, במפרץ עומאן והרחק מהישג ידה של איראן.

"המעברים החשאיים שינו את כללי המשחק עבור תעשיית הנפט במזרח התיכון", נכתב בתחקיר של CNN, שבו צוין כי הרשת תיעדה בתוך יומיים יותר מ-12 העברות נפט בין מכליות במפרץ עומאן, כשהמכליות של הלקוחות ממשיכות משם ליעדים כמו סין, טייוואן, דרום קוריאה, הפיליפינים, וייטנאם ותאילנד – בעוד המכליות של חברות הנפט הממשלתיות מכבות שוב את המשדרים שלהן, ועושות את הדרך חזרה לתוך המפרץ.

לתחקיר הזה הצטרף טור דעה של ברק מקגורק, שהיה שליחו של הנשיא לשעבר ג'ו ביידן למזרח התיכון וכיום משמש כפרשן עבור CNN – טור שהובלט באתר האינטרנט של הרשת, ושיבח באופן חריג את טראמפ. מקגורק הטיל ספק ב"מוסכמה" שלדבריו קיימת בקרב מומחים רבים, ולפיה ידה של איראן היא זו שעל העליונה בסכסוך. מקגורק תיאר את השלב הנוכחי של המלחמה כ"מערכה הרביעית" שלה, כשלדבריו החלק הראשון היה השלב הצבאי העצים שהסתיים בהפסקת האש באפריל, השלב השני היה המשא ומתן שהגיע לשיאו בהסכם מזכר ההבנות ביוני, והשלב השלישי שבו קרס ההסכם בעקבות תקיפותיה של איראן על ספינות בהורמוז. ב"מערכה הרביעית", כלשונו, שבה טראמפ מתמקד בלחץ כלכלי לצד המבצע לפתיחת הורמוז, טען מקגורק כי איראן "מאבדת את מנוף הלחץ שלה".

בין היתר כתב בטורו: "מנהיגי איראן ואנליסטים מערביים רבים טוענים שהלחץ לא ישפיע. איראן לעולם לא תוותר על תוכנית הגרעין שלה או על מצר הורמוז. וגם לא על ארגוני הפרוקסי הטרוריסטיים שלה ברחבי האזור. לדברי טהרן, זה דבר שכולנו חייבים לקבל כעובדת חיים במזרח התיכון. שר החוץ עבאס עראקצ'י טען שהמצור והלחץ שמפעילות הסנקציות 'נועדו להיכשל', בדיוק כפי שכל המאמצים האחרים, לדבריו, נכשלו בניסיון לשנות את המדיניות האיראנית. נהגתי לשמוע את אותו הדבר ממומחים בנוגע לדאעש, כאשר הובלתי את המערכה להבסת הארגון. וגם בנוגע לחמאס, במהלך המשא ומתן לשחרור החטופים שהוחזקו בעזה. למעשה, לכל אחד יש נקודת שבירה. איראן חשבה שמצאה את נקודת השבירה של טראמפ. ייתכן שטראמפ עוד ימצא את נקודת השבירה שלה. מוקדם מדי לקבוע".

אבל עד כה הלחץ הכלכלי שטראמפ מפעיל על איראן לא שבר אותה – וגם המשבר הכלכלי שמחריף שם לא הצית מחאה מחודשת. הנשיא האמריקני הביע על כך תמיהה בפוסט שפרסם בלילה שעבר, והוא כתב בו: "מתי העם האיראני יתקומם ויילחם?". הערב, בשיחה עם כתבים בבית הלבן, נשאל על אותו פוסט, והשיב לעצמו כשאמר כי הסיבה לכך היא הדיכוי האכזרי של המשטר. "כשאני שואל את השאלה הזאת, אני שואל אותה כשאני פחות או יותר יודע את התשובה. התשובה היחידה היא שיורים בהם", הוא אמר, אבל טען: "המשטר הולך ונחלש מיום ליום, ובשלב מסוים הוא כבר לא יוכל לירות באנשים בקלות כזאת, כי אני חושב שהעם לא יהיה מוכן לסבול את זה יותר".

טראמפ גם נשאל האם בכוונתו לתקוף שוב באיראן, וניפק תשובה מתחמקת: הוא אמר שהוא "מוכן" לתקוף שוב, אבל באותה נשימה הבהיר שהקמפיין הצבאי המחודש "לא יימשך זמן רב".