חורים בפנסיה: לאן נעלמים 7,000 שקל בחודש מהשכר של ההייטקיסטים?

העלאות שכר, פער של 31% לרעת נשים וההבדלים בין סטארטאפ לחברה גדולה: ביקשנו מ-FINQ לעשות לכם סדר בפנסיה - וגילינו כמה דברים מעניינים

חוסכים לפנסיה או חיים את הרגע? (צילום: Dreamstime)

מאת אור אייזנברג

לצפות בצבע מתייבש… לקרוא תנאי שימוש של תוכנה… לראות אקסל של רואה חשבון… יש כמה דברים משעממים במיוחד, וגם הם, כך נדמה, לא מתקרבים להתעסקות בפנסיה. ואנחנו איתכם: מושגים כמו שכר מבוטח, תשואות, דמי ניהול והפרשות מעסיק הם ההגדרה המילונית ל-50 גוונים של אפור. העניין הוא שהסיפור הזה שווה לכם המון כסף, והיום שבו תזדקקו לו אינו כזה רחוק. ההחלטות הקטנות שאתם מקבלים לאורך שנים של קריירה מצטברות לסכומים (או הפסדים) משמעותיים, והאמת היא שלא צריך להיות מומחי פנסיה כדי לעשות את הפניות הנכונות בדרך לפרישה נוחה כלכלית.

מובן שלהייטקיסטים יש יתרון ברור כשמסתכלים על החיסכון הפנסיוני: הם מרוויחים יותר, מפרישים יותר, ובסופו של דבר מגיעים עם סכומים גבוהים יותר לגיל הפרישה. אבל כשמפרקים את המספרים, מתגלה תמונה הרבה יותר מעניינת: חלק מהשכר בכלל לא נכנס לחישוב הפנסיה, לא כל עובד מפקיד באותו שיעור, והפערים בתוך הענף – בין נשים לגברים, בין שכירים לעצמאים ובין עובדים בחברות בגדלים שונים – משמעותיים לא פחות מהפער מול שאר החוסכים במשק.

נתחיל בנתון חד-משמעי: הייטקיסטים בישראל צוברים כמעט פי 2 לפנסיה בהשוואה לשאר המשק. ניתוח של FINQ, המבוסס על נתוני המסלקה הפנסיונית של לקוחותיה ב-12 החודשים האחרונים, מראה כי היתרה הפנסיונית החציונית של חוסכים בהייטק בגילאי 25-54 עומדת על 580,402 שקל. אצל שאר החוסכים במדגם היא עומדת על 296,723 שקל. זה פער אדיר.

שימו לב לעוד נתון מעניין: קבוצת ההייטק במדגם צעירה יותר בממוצע – 36.8 לעומת 38.7 אצל שאר החוסכים – ולמרות זאת, ההייטקיסטים צברו יותר. בגילאי 25-34 הפער אפילו גדול יותר: היתרה החציונית בהייטק עומדת על כ-257.5 אלף שקל, לעומת כ-106.8 אלף שקל אצל שאר החוסכים (פי 2.4).

לפני שנמשיך לצלול לממצאים המעניינים, חשוב להבהיר: זוהי לא השוואה של כלל עובדי ההייטק בישראל מול כלל העובדים במשק. מדובר בלקוחות FINQ, והשיוך להייטק מבוסס על תחום העיסוק המדווח. אבל בתוך המדגם, הכיוון חד: החיסכון הפנסיוני של עובדי ההייטק גדול משמעותית. עכשיו בואו נפרק את זה.

השכר גבוה, אבל לא כולו נכנס לפנסיה

הפער מתחיל, כמובן, בשכר. השכר החציוני ברוטו המדווח של עובדי ההייטק במדגם הוא 33 אלף שקל בחודש. אלא שהשכר החציוני המבוטח לפנסיה נמוך יותר ועומד על כ-25,995 שקל. מדובר בפער של כ-7,000 שקל בחודש – סכום שלא נכלל בבסיס השכר שממנו מחושבות ההפקדות הפנסיוניות. זה לא אומר בהכרח שמדובר בטעות או בהפרה: לא כל רכיב שכר חייב להיות מבוטח באותו אופן, והנתונים אינם מאפשרים לקבוע מהי הסיבה אצל כל עובד. אבל המשמעות ברורה: השכר שמופיע בתלוש לא בהכרח משקף את השכר שעליו נבנה החיסכון הפנסיוני.

בקרב שאר החוסכים במדגם, היחס בין השכר המבוטח לשכר המדווח גבוה יותר: כ-94%, לעומת כ-80% בהייטק. בהתאם, כ-61.9% מעובדי ההייטק במדגם מבטחים פחות מ-90% מהשכר המדווח שלהם, לעומת כ-43% אצל שאר החוסכים.

זאת נקודה חשובה, בייחוד בענף שבו חלק מהתגמול עשוי להגיע ברכיבים משתנים, מענקים או הטבות כגון בונוסים ורכיבי שכר נוספים. אין לנו נתונים על הרכב השכר של כל עובד ועובדת, ולכן אי אפשר לקבוע איזה רכיב מסביר את הפער. אבל ניתן לראות בבירור שהיתרון בשכר הברוטו לא עובר במלואו לחיסכון הפנסיוני.

חוסכים או חיים את הרגע?

גם שיעור ההפקדה מספר סיפור מעניין. שיעור ההפקדה החציוני בהייטק עומד על כ-20.12% מהשכר המבוטח, לעומת כ-18.92% אצל שאר החוסכים. בנוסף, כ-46% מעובדי ההייטק במדגם מפקידים יותר מסל ההפקדה השלם (כלומר, יותר מסך ההפקדות המלאות המקובלות של עובד, מעסיק ורכיב פיצויים) – לעומת כ-28.4% אצל שאר החוסכים.

חשוב לומר: שיעור נמוך יותר לא בהכרח מעיד על בעיה. קיימים הסדרים שונים, ובפרט רכיב הפיצויים עשוי להיות מופקד בשיעור שונה. ובכל זאת, כשמשלבים שכר מבוטח גבוה יותר עם שיעור הפקדה חציוני גבוה יותר, מתקבל יתרון חודשי משמעותי.

העלאת שכר לא תמיד מגדילה את שיעור ההפקדה

ומה קורה כשהשכר עולה? האם העובדים מנצלים את הקפיצה בתשלום כדי להגדיל גם את שיעור ההפקדה לפנסיה?

כדי לענות על השאלה הזאת, בדקנו את מי ששכרם המדווח עלה ביותר מ-5% בחצי השנה האחרונה. מצאנו ש-37.2% מעובדי ההייטק הגדילו את שיעור ההפקדה, לעומת 35.1% אצל שאר החוסכים. כשבדקנו מי הגדילו את שיעור ההפקדה ביותר מנקודת אחוז, השיעורים כמעט זהים: כ-20.2% בהייטק וכ-20.5% אצל שאר החוסכים.

כלומר, הנתונים לא מצביעים על יתרון מובהק של עובדי הייטק בהתאמת ההפקדות לאחר העלאת שכר, ושיעור ההפקדה שלהם נשאר לעתים קרובות ללא שינוי. במקרה של עלייה בשכר, ההפקדה הכספית עשויה לגדול, אבל לא בהכרח באותו יחס כמו השכר הכולל – במיוחד אם חלק מהעלייה אינו מבוטח לפנסיה.

זו לא הוכחה לכך שעובדי הייטק מתעלמים מהפנסיה. המדגם מתאר מה קרה בתקופה שנבדקה (6 החודשים האחרונים מול 6 החודשים שלפניהם), ולא את הסיבות להחלטות של העובדים או המעסיקים. ובכל זאת, זוהי תזכורת חשובה לכך שהעלאת שכר היא גם נקודת בדיקה: האם בסיס השכר המבוטח עודכן, והאם שיעור ההפקדה עדיין מתאים?

פערים בתוך ההייטק: נשים, עצמאים וסטארטאפים

כדי לקבל את התמונה המלאה, חשוב לא להסתפק בהשוואה בין עובדי הייטק לשאר המשק. לכן, בדקנו מה קורה בתוך קבוצות שונות בהייטק וגילינו כמה הבדלים בולטים.

הפער הכי צורם הוא בין גברים לנשים: היתרה הפנסיונית החציונית של גברים בהייטק היא כ-598.9 אלף שקל, לעומת כ-414.4 אלף שקל אצל נשים – פער של כ-31%. זאת בזמן שהשכר המבוטח החציוני של הגברים גבוה בכ-3.5% בלבד: 25,910 שקל לעומת 25,008 שקל אצל נשים. שיעור ההפקדה החציוני גם הוא גבוה יותר אצל גברים: 20.54% לעומת 19.09% אצל נשים.

הנתונים האלה לבדם אינם מסבירים כיצד נוצר הפער. יתרה פנסיונית היא תוצאה מצטברת של שנים של שכר, היקף משרה, הפקדות, הפסקות בקריירה ותשואות. מחקר של מרכז טאוב, שהתבסס על נתוני כ-640 אלף מבוטחים בקרן מנורה מבטחים בשנת 2017, מצא גם הוא פער מגדרי בחיסכון הפנסיוני, שהתרחב עם הגיל. החוקרים הצביעו בין היתר על הבדלים בתעסוקה, בהיקף העבודה ובתקופות שבהן אין צבירה פנסיונית. הנתונים שלנו אינם מאפשרים לבודד את התרומה של כל גורם, אבל הם מראים שהפער קיים גם במדגם ההייטק.

גם הנתונים עבור עצמאים בהייטק מראים תמונה שונה מזו של שכירים. היתרה החציונית של שכירים בהייטק היא כ-582.4 אלף שקל, לעומת כ-370.6 אלף שקל אצל עצמאים בהייטק. שיעור ההפקדה החציוני עומד על כ-20.54% אצל שכירים, לעומת כ-14.85% אצל עצמאים. אציין שקבוצת העצמאים קטנה יותר במדגם, ולכן כדאי להתייחס לפער כאל אינדיקציה ולא כמסקנה על כלל העצמאים בענף.

לפי חלוקה משוערת לגודל המעסיק, היתרה החציונית גבוהה יותר בחברות גדולות: כ-722.9 אלף שקל, לעומת כ-619.5 אלף בחברות בינוניות וכ-501.1 אלף בחברות קטנות וסטארטאפים. גם כאן מדובר בסיווג עקיף: הנתונים לא מוכיחים שגודל החברה הוא הסיבה להבדלים – ייתכן שיש משמעות גם לוותק, לתפקיד או למאפיינים אחרים של העובדים.

יש לכם יתרון, אבל הוא לא פוטר אתכם מבדיקה

אז מה אפשר ללמוד מהמספרים? עובדות ועובדי ההייטק במדגם מגיעים עם יתרון פנסיוני ברור: היתרה שלהם גבוהה כמעט פי שניים וגם ההפקדות החודשיות גבוהות יותר ביחס לשאר המשק. חלק מהיתרון הזה נובע משכר גבוה, וחלקו קשור לבסיס השכר המבוטח ולשיעורי הפקדה – שעליהם יש לכם שליטה.

הנתונים גם מראים שלא כל העובדים נהנים מיתרון השכר בהייטק באותה מידה. נשים צברו פחות מגברים, עצמאים צברו פחות משכירים והחוסכים בחברות קטנות הציגו יתרות נמוכות יותר מאלה שבחברות גדולות. אלה פערים שדורשים הסבר נוסף, ולא ניתן לקבוע מהנתונים בלבד מה גרם להם.

מה שכן ניתן לומר בוודאות הוא שהשכר הגבוה בהייטק הוא רק חלק מהסיפור. השאלה היא לא רק כמה אתם מרוויחים היום, אלא איזה חלק מהשכר נכנס לחיסכון, כמה אתם מפקידים לאורך זמן ומה נשאר בקרן כשאתם עוברים תפקיד ומקום עבודה. היתרון של ההייטקיסטים במדגם גדול, אבל הוא לא אוטומטי ולא אחיד. לא הכל תלוי בנו, אבל את מה שכן נמצא בשליטנו כדאי לנהל בצורה דינמית. ידע ומודעות הם הצעד הראשון בדרך לשם.