חוק הבסיס של ליברמן, והתנאי החדש: "לא נבזבז דקה, רק אם יעבור את בג"ץ"
במהלך הקדנציה האחרונה, יו"ר ישראל ביתנו הרבה למתוח ביקורת על המדיניות המקלה של הממשלה לדבריו בנושא גיוס החרדים. אלא שהחוק שהוא עצמו קידם ב-2018 לפני הטבח, ואותו הגדיר היום "בסיס ראוי להסכמות", מקל הרבה יותר. הסעיפים, היסטוריית החוקים - והתנאי החדש של ליברמן
תגיות
לא צריך יותר ממבט חטוף על הצעת חוק הגיוס שקידם אביגדור ליברמן בשנת 2018 - לפני טבח 7 באוקטובר שגרר אחריו שינוי ענק בדעת הקהל ובצורכי צה"ל - כדי להבין שמדובר במתנת ענק לחרדים. זו גם נסיגה מהסכמות בסיסיות רבות שהגיעו אליהן בקואליציה הנוכחית בתקופת כהונתו של ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד) כיו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. נציין שליברמן קידם את אותה ההצעה בעידן אחר - לפני טבח 7/10 ולפני שצה"ל נזקק באופן מיידי לעוד עשרות אלפי חיילים לצורכי לחימה.
ליברמן עצמו הכריז הערב: "הפרסומים על התקפלות בחוק הגיוס מוכיחים חוסר הבנה בסיסי של אותם כתבים ששידרו זאת. התנאי המוקדם לכל חוק גיוס הוא שיעבור את מבחן בג״ץ. אחרת, אין טעם לבזבז אפילו דקה אחת על חוק שאינו קביל. אתמול אמר ליברמן כי "בשנת 2018 הבאתי הצעת חוק גיוס שנוסחה על ידי צה"ל ומערכת הביטחון. בהמשך פורסם דו"ח שקדי, והקואליציה הנוכחית גיבשה הצעת חוק משלה. ברור לי שלאחר אירועי 7 באוקטובר גם החוק שהצעתי בשנת 2018 מחייב שינויים והתאמות, אך הוא עדיין מהווה בסיס ראוי לגיבוש הסכמות".
עוד טרם הצלילה לעיקרי החוק שקידם אז ליברמן, נציין כי גם אם הצעת החוק הזו תהווה בסיס למו"מ הקואליציוני ויתבצעו בו התאמות שונות - היא רחוקה מאוד מהצעה שיכולה לעבור את אישור הגורמים המשפטיים. כזכור, היועמ"שית התנגדה להחלטת קואליציית נתניהו האחרונה להחיל דין רציפות על מתווה הגיוס של שר הביטחון דאז בני גנץ משנת 2022 בטענה כי המצב השתנה לאחר 7 באוקטובר.
לצד זאת, יועמ"שית הכנסת ויועמ"שית ועדת חוקה העלו קשיים משפטיים משמעותיים ביחס לחוק שקידמה הקואליציה היוצאת של נתניהו שהיה חוק מרחיק לכת בהרבה מחוק הפטור מגיוס שליברמן עכשיו מציע לחרדים. על רקע דברים אלה ומתוך הבנה כי לא ניתן מבחינה משפטית לקדם חוק חדש עוד בטרם השבעת הממשלה מפאת קוצר הזמן, כל מתווה שיובטח לחרדים הוא בגדר הבטחה שבכל מקרה עשויה להיתקל במשוכה משפטית ובפסילה בבג"ץ.
כך או כך, לאחר שהסכים להתפרק מערכיו, החוק של ליברמן, גם כבסיס למו"מ הוא פשרני בפער משמעותי אפילו מהפשרות שנתניהו הסכים לאפשר לחרדים בקואליציה היוצאת.
לפי הצעת של ליברמן, שעברה בקריאה ראשונה בשנת 2018 ואותה הגדיר היום כ"בסיס ראוי להסכמות", אין בחוק סנקציות אישיות בכלל על חייבי גיוס. בכל הנוגע ליעדי הגיוס מבחינה כמותית, גם אם הם ישתנו ויתעדכנו, על פי החוק של ליברמן, קצב העליה במנגנון שנקבע הוא עליה של מאות מתגייסים בשנה בלבד.
על פי הצעת החוק שלו, אם אין עמידה ביעדים הסנקציה היחידה שקיימת היא מוסדית, כלומר היא נוגעת לישיבות כמוסד ולא למשתמטים עצמם. מדובר על סנקציה של קיצוץ יחסי של תקציב ציבורי לישיבה, בחישוב של הפער בין כמות המתגייסים לבין היעד השנתי שבו לא עמדו. בחוק של ליברמן לא מדובר על קיצוץ מלא של התיקצוב לישיבות.
גם הסנקציה הדלה הזו בחוק של ליברמן הייתה אמורה להיות מופעלת רק לאחר שלוש שנות הסתגלות שניתנו לחרדים מיום כניסת החוק לתוקף אם היה עובר. בנוסף, אותו מתווה של ליברמן אפשר לתלמידי ישיבה נשואים בגיל 20 או רווקים בגיל 21 שלא התגייסו לפנות למסלול של שירות לאומי.
לשם השוואה, החוק של ח"כ בועז ביסמוט ספג ביקורת מהאופוזיציה ומאנשי ישראל ביתנו בפרט על כך שהוא לא מטיל מספיק סנקציות אישיות על תלמידי ישיבה שלא התגייסו. על פי המתווה של ביסמוט הסנקציות שהיו אמורות להיות מוטלות על המשתמטים הן אי יכולת לחדש רישיון נהיגה, איסור יציאה מהארץ ושלילת זכאות למלגות. על פי מתווה ביסמוט, בהמשך ישנן סנקציות נוספות על המשתמטים ויעד הגיוס הראשון היה אמור להיבדק אחרי שנה וחצי.
בחוק שקידם בעשור הקודם אביגדור ליברמן, כאמור גם אם הוא רק בסיס למו"מ, אין כלל סנקציות אישיות והוא כולל שלוש שנות הסתגלות עד להטלת הסנקציות על הישיבות. זמן רב הרבה יותר מאשר ההצעה של ביסמוט.
ביהדות התורה מוכנים לעזוב את נתניהו לטובת איזנקוט או ליברמן אך רוצים לקבל הבטחות משמעותיות בנושא חוק הפטור מגיוס. יו"ר דגל התורה ח"כ יעקב אשר היה בסוד המו"מ בקואליציה היוצאת ומכיר את גבולות גזרה של היועצים המשפטיים. כך שברור שהוא ירצה מתווה מקל אך שיזכה לתמיכה משפטית.
לפי מקורות, החרדים סומכים יותר על הבטחות של ליברמן שמצידו מיהר להבהיר כי "מוכנות לפשרה לא אומרת ויתור על ערכים ועקרונות. הבנה אינה ויתור על עקרונות, והידברות אינה מחיקה של קווים אדומים".
דבר אחד אפשר למצוא כבסיס למו"מ בין החרדים לליברמן: ויתור על סנקציות אישיות הוא פשרה דרמטית מבחינת החרדים. אם ליברמן יסכים להמשיך באותו נתיב שהחל לסלול, גם אם יעלה את מס' היעדים כדי להתאים אותם לצרכי צה"ל, אך יסכים שלא להטיל על משתמטים סנקציות אישיות וכן לאפשר תקופת ביניים של הסתגלות - החרדים ישמחו לקפוץ על המציאה.
מתווה שכזה לא יעבור את המשוכה המשפטית, אך אולי לצד הבטחה להקפיא את המעצרים, הוא יאפשר אופק חדש לחרדים. את התשובות לכך נקבל בשבועות הקרובים.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.