יפן שיגרה את החללית MMX לירח המאדים פובוס – ותנסה להחזיר ממנו דגימות לכדור הארץ
החללית היפנית אמורה להגיע למאדים באוגוסט 2027, להוריד רכב שטח צרפתי-גרמני על פני פובוס, לאסוף ממנו לפחות 10 גרם של חומר ולהחזיר אותו לכדור הארץ ב-2031. הדגימות עשויות לפתור את השאלה כיצד נוצרו ירחי המאדים
סוכנות החלל היפנית JAXA שיגרה את החללית MMX (Martian Moons eXploration) אל המאדים. השיגור בוצע ב-20 באוקטובר בשעה 04:41 שעון יפן (19 באוקטובר בשעה 22:41 שעון ישראל) ממרכז החלל טנגשימה שבדרום יפן. החללית שוגרה על גבי משגר H3, בטיסתו העשירית ובתצורתו החזקה ביותר.
כשעה ו-11 דקות לאחר ההמראה נפרדה החללית מהשלב העליון של המשגר, לאחר שזה הציב אותה במסלול לעבר המאדים. משקלה של החללית כ-4,480 ק"ג.
אם המשימה תצליח, MMX תהיה החללית הראשונה שתנחת על פובוס ותחזיר ממנו דגימות לכדור הארץ.
לוח הזמנים של המשימה
המסע למאדים יימשך כעשרה חודשים, והחללית אמורה להגיע אליו באוגוסט 2027. כחודש לאחר מכן היא תיכנס למסלול מיוחד המכונה "מסלול מעין-לוויין" סביב פובוס. כוח המשיכה של פובוס חלש פי 1,700 בערך מזה של כדור הארץ. הוא חלש מכדי לאפשר מסלול הקפה רגיל, ולכן החללית תנוע לצד הירח במסלול המשותף לשניהם סביב המאדים.
החללית תמפה את פובוס ותבחר אתרי נחיתה. לאחר מכן היא תוריד אל פני הירח את רכב השטח IDEFIX. בשלב מאוחר יותר תבצע החללית עצמה שתי נחיתות קצרות, שבכל אחת מהן תשהה על פני השטח שעתיים עד שלוש שעות ותאסוף דגימות.
לפני היציאה חזרה תבצע החללית כמה מעברים סמוך לירח השני של המאדים, דימוס. ב-2030 היא אמורה לעזוב את סביבת המאדים, וקפסולת הדגימות אמורה לנחות באוסטרליה ב-2031. היעד הוא להחזיר לפחות 10 גרם של חומר מפובוס.
רכב שטח שישקול על פובוס כ-15 גרם
את רכב השטח IDEFIX פיתחו סוכנות החלל הצרפתית CNES וסוכנות החלל הגרמנית DLR. משקלו על פני כדור הארץ כ-25 ק"ג. בגלל כוח המשיכה החלש של פובוס, משקלו שם יהיה כ-15 גרם בלבד. הוא יורד אל פני הירח לפני נחיתת החללית, ויאסוף מידע על הרכב פני השטח ומרקמם כדי להכין את הנחיתה. זה יהיה רכב השטח הראשון שיפעל על ירח שאינו הירח של כדור הארץ.
השותפות הבין-לאומית
החללית נושאת מכשירים מדעיים ממדינות שונות. נאס"א תרמה את MEGANE, ספקטרומטר לקרינת גמא ולנייטרונים שיקבע את ההרכב היסודי של פובוס, ואת אחד ממנגנוני איסוף הדגימות. בתמורה תקבל נאס"א לפחות 15% מהדגימות. סוכנות החלל הצרפתית תרמה ספקטרומטר בתת-אדום קרוב שימפה את המינרלים על פני הירח.
סוכנות החלל האירופית מספקת תמיכה באמצעות תחנות הקשר הקרקעיות שלה. החללית האירופית מארס אקספרס, המקיפה את המאדים, עשויה לסייע בתצפיות.
"הנתונים והדגימות ש-MMX תחזיר הם חלון לחקר ההתפתחות של המאדים ושל מערכת השמש", אמר אליוט ספטון-נאש, המדען של סוכנות החלל האירופית במשימה.
השאלה הגדולה: מאין באו ירחי המאדים
פובוס ודימוס הם ירחים קטנים ובעלי צורה לא סדירה. אורכו של פובוס כ-27 ק"מ, ואורכו של דימוס כ-15 ק"מ. שניהם התגלו ב-1877.
בין החוקרים קיימות שתי השערות עיקריות על מוצאם. לפי ההשערה האחת, אלה אסטרואידים שנלכדו בכוח המשיכה של המאדים. צורתם וההרכב שלהם, כפי שנצפה בטלסקופים, תומכים באפשרות זו. לפי ההשערה השנייה, הם נוצרו מפסולת שנפלטה בהתנגשות ענק במאדים, בדומה להשערה המקובלת על היווצרות הירח שלנו. מסלוליהם, הקרובים למעגליים ונמצאים במישור קו המשווה של המאדים, תומכים באפשרות זו.
השוואה בין הרכב הדגימות לבין סלעי המאדים ואסטרואידים צפויה להכריע בשאלה. ייתכן גם שעל פני פובוס נמצא חומר שנפלט מהמאדים עצמו בפגיעות מטאוריטים, ולכן הדגימות עשויות ללמד גם על העבר של המאדים.
ניסיונות קודמים נכשלו
זו אינה הפעם הראשונה שנעשה ניסיון להגיע לפובוס. בריה"מ שיגרה ב-1988 את החלליות פובוס 1 ופובוס 2. הקשר עם הראשונה אבד בדרך, והשנייה אבדה סמוך לפובוס, זמן קצר לפני הנחיתה המתוכננת. ב-2011 שיגרה רוסיה את פובוס-גרונט, שלא הצליחה לצאת ממסלול סביב כדור הארץ והתרסקה באוקיינוס השקט בינואר 2012.
ליפן ניסיון מוצלח בהחזרת דגימות. החללית היאבוסה החזירה ב-2010 פחות מגרם אחד מהאסטרואיד איטוקאווה, והיאבוסה 2 החזירה ב-2020 כ-5.4 גרם מהאסטרואיד ריוגו.
שאלות ותשובות
מתי תגיע החללית MMX למאדים?
באוגוסט 2027, לאחר מסע של כעשרה חודשים.
כמה דגימות תחזיר החללית?
היעד הוא לפחות 10 גרם של חומר מפני הירח פובוס. הקפסולה אמורה לנחות באוסטרליה ב-2031.
מה זה IDEFIX?
רכב שטח צרפתי-גרמני במשקל 25 ק"ג, שיורד אל פני פובוס לפני נחיתת החללית ויחקור את פני השטח.
למה חשוב לחקור את פובוס?
הדגימות צפויות לגלות אם ירחי המאדים הם אסטרואידים שנלכדו או שרידים של התנגשות ענק במאדים. ייתכן שיכילו גם חומר מהמאדים עצמו.
עוד בנושא באתר הידען
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.