למה חשוב לעצור ולהיפרד?

הפרישה אינה רק סיום של מקום עבודה, אלא מעבר משמעותי מסטטוס אחד לאחר. מדוע אירוע הפרישה חשוב גם למי שמעדיף לוותר עליו, ואיך הוא יכול לסייע לפורש ולמשפחתו להתחיל את הפרק החדש? ד"ר צבי ברק על חשיבותו של "טקס המעבר".  פרישה בגובה העיניים חלק שני בסדרה

תגיות

"אני לא צריך שיעשו לי אירוע פרידה", "אני לא רוצה מסיבה", "מבחינתי זה מיותר" – אלה משפטים ששומעים לא מעט מפורשים שמתבקשים להשתתף באירוע הפרידה ממקום העבודה. אלא שאירוע הפרישה לא מיועד לפורש בלבד, וחשיבותו רחבה הרבה מעבר למסיבה, ארוחה חגיגית או חלוקת מתנות.

אירוע הפרישה הוא למעשה "טקס מעבר" – נקודת זמן המסמנת שינוי משמעותי בחייו של האדם. לאורך חיינו אנחנו עוברים טקסי מעבר רבים: ברית מילה, בר או בת מצווה, חתונה, טקסי סיום במוסדות הלימוד, סיום שירות צבאי ועוד. כל אחד מהם מסמן מעבר מסטטוס אחד לאחר. גם הפרישה היא מעבר כזה – מהיותו של האדם עובד, בעל תפקיד ושגרת חיים קבועה, אל תקופה חדשה שבה עליו לעצב מחדש את סדר יומו ואת מקומו.

כוחו של טקס המעבר הוא בהפנמת השינוי – עבור הפורש עצמו, אבל גם עבור משפחתו וסביבתו, ובדרך כלל אפשר לזהות שלושה שלבים בתהליך הזה:

השלב הראשון - פרידה מהסטטוס הקודם: העובד נפרד ממקום העבודה, מהתפקיד, מחברים ומעמיתים, מההרגלים הקבועים ולעיתים גם מההכרה, המעמד והתנאים שליוו אותו במשך שנים. עבור רבים, העבודה הייתה הרבה יותר ממקור פרנסה. היא הייתה חלק מהזהות האישית, ממקור ההערכה העצמית ומהאופן שבו האדם הציג את עצמו ואת מקומו בחברה ברמה האישית - מאדם פעיל, יצרני ומפרנס, שזוכה להערכה ולתחושת משמעות ומעמד, הוא הופך לאדם שזמנו בידו. השינוי לא מסתכם רק בהפסקת העבודה, אלא מחייב התמודדות מחודשת עם הזהות האישית, תחושת הערך העצמי והמקום במשפחה ובחברה.

השלב השני - תקופת ביניים: הפורש כבר אינו עובד, אך עדיין לא גיבש לעצמו את זהותו החדשה. זוהי תקופה של חיפוש: מה עושים עכשיו? איך נראה סדר היום? מה מצפים בני המשפחה? ומה האדם עצמו רוצה לעשות בשנים הבאות? לא פעם זו תקופה המלווה בחוסר ודאות, בציפיות סותרות ובצורך להגדיר מחדש את החיים. לכן חשוב במיוחד לקיים תיאום ציפיות עם בני המשפחה, ולאפשר לפורש לדבר על חלומות, רצונות ותוכניות לעתיד.

השלב השלישי - כניסה והשתלבות בסטטוס החדש: בשלב זה מתחילה להיבנות שגרה חדשה: פעילות, תחביבים, לימודים, התנדבות או תעסוקה נוספת. גם בתוך המשפחה נדרשת הסתגלות – חלוקה חדשה של אחריות ומטלות, תוך שימוש בניסיון ובמומחיות של הפורש כסיוע ולא כביקורת.

הפרישה לא צריכה להיות מצב של "ריחוף" בין העבר לעתיד. אירוע הפרישה מסייע לסמן נקודת מעבר ברורה: להיפרד מהעבר, להכיר במה שנעשה ולהביט קדימה. זה הזמן לפרגן לפורש על הדרך שעשה, לחזק אותו לקראת השינוי ולעודד אותו לקראת העתיד.

לכן, גם אם הפורש עצמו אינו חובב אירועים ואינו רואה צורך בפרידה רשמית, מומלץ להסביר לו את משמעות האירוע ולגייס את הסכמתו. מדובר בהזדמנות להכיר בשינוי הגדול שעומד להתרחש – ולצאת אל הפרק הבא בחיים בצורה מודעת, מכבדת ומחזקת.

החלק הבא - יעסוק בהשפעת הגיל על תפיסת הפרישה.

ד״ר צבי ברק - מרצה להיבטים התנהגותיים של תהליך הפרישה, מנכ״ל קבוצת גישות למצוינות