הילדים שלכם כבר יודעים: ליעד מאיר הוא השם החם בראפ הישראלי

הרבה אמנים חולמים על הרגע שיעלו על הבמה של היכל מנורה בתל-אביב, אבל ליעד מאיר הוא כנראה הראשון שנודע לו שהוא אמור להופיע שם רק בבוקר ההופעה. זה קרה כשמאיר עוד היה חייל, אמנם בוגר דוקו ריאליטי ועם כמה שירים וקליפים שיצרו עניין ברזומה, אבל עדיין ישן על ספה בבית של חברים עם חלומות על הצלחה. לילה אחד, בסוף ישיבה קולגיאלית, הוא שמע כמה ראפרים מדברים על הופעה שתתקיים יום למחרת עם כוכבי היפ-הופ כמו טונה, רביד פלוטניק ופלד. מאיר משך את השמיכה מעל הראש וצלל לפנטזיה נעימה שבה הוא חלק מהאירוע. למחרת, כמו באגדות, הוא התעורר להודעה בווטסאפ עם הפלאייר של ההופעה, השם שלו עליה ושאלה תמימה האם השם שלו מאויית כהלכה. אפילו בחור כמו מאיר, ששמר על קשר רציף עם פיית המשאלות, הסיק שהפעם היא הגזימה ויצר קשר עם מארגני המופע. הם אישרו שהוא אכן אמור להופיע אבל משום מה דילגו על החלק שבו מספרים לו על זה. כדי להגדיש את הסאה נוספה לסיפור בעיית תזמון נוספת: מאיר אמור היה להיות בבסיס בזמן ההופעה.

"לא ידעתי מה זה מנורה, לא ידעתי שזה בתל-אביב, פשוט אמרתי כן". המג"ד פחות התלהב וזימן אותו לשיחה על הוצאת גימלים לא מוצדקת ואיים להעיף אותו מהבסיס. "התחננתי והסברתי שאחזור עוד באותו לילה, שזו הופעה במנורה ולא סתם לחברים בגינה. הוא הסתכל עליי ואמר, 'כן, הבנתי שאתה חושב שאתה נועה קירל. לא מגיע לך כלום'". רק קצינה בשם גלי סידרה לו פס והצילה את עתידו בראפ.

מאז הוא כבר לא צריך טובות גם מהרמטכ"ל: בגיל 24 בלבד, עם שני אלבומים אהודים והשלישי בדרך, מאיר הוא מהראפרים הבולטים בדור החדש של הז'אנר ושם חזק מאוד בגילאי נוער וילדים. לשירים שלו ובהשתתפותו הצטברו כבר כ-80 מיליון השמעות בערוצי הסטרימינג השונים והוא שיתף פעולה עם אודיה ('הטוב, הרע ועודיה'), תמיר בר ב'שם טוב האבי 2', ועוד. 'יוצאת מן הכלל', סינגל עם אופק אדנק, חרך גם הוא את האוזניים. המוניטין גם סידר לו קמפיין עם מקדונלד'ס.

כבר בגיל 15 מאיר לוהק לדוקו-ריאליטי 'ביטים', שהיטיב ללכוד את הרוח המבעבעת של הסצנה, אבל רק כעבור חמש שנים הגיעה הפריצה האמיתית שלו, עם אלבום הבכורה 'פלואו של טמבל', שחיבר בין הטראפ הסהרורי של אטלנטה למציאות של בחור צעיר שגדל בכרמיאל. שנתיים אחרי יצא האלבום 'פרחים ונגחות', שזה תיאור לא רע לסגנון הכתיבה של מאיר, עם שורות כמו "יש לי ביץ' בהר תבור/נודר חשבתי זה בטבריה".

"היו דברים שאנשים כתבו עליי ועל הכתיבה שלי, שאפילו הסכמתי איתם, לטוב או לרע", אומר מאיר, "זה לא באמת שינה לי את איך שאני כותב. אף אחד לא ייגע לי בזה. בסוף, הדרך שלי לעשות מוזיקה היא מעצמי לעצמי, ועם איך שהרגשתי באותו יום. המוזיקה שלי מאוד מגוונת, כי יום אחד אני מרגיש ככה ויום אחד אני מרגיש ככה, ואני לא מונע מעצמי להגיד 'אני אוהב אותך' עם סימן קריאה, ואני לא מונע מעצמי להגיד 'נפרדת ממני' עם עיניים דומעות ואני לא מונע מעצמי להגיד 'לא אכפת לי ממך' בכעס. אם אתה תיתן לביקורות של אנשים להשפיע, באינטרנט או בלא יודע איפה, לא תצא מזה לעולם. כי לא משנה איזה מוזיקה תעשה, יהיו אלה שישימו על זה כתר ויהיו אלה שיזרקו על זה עגבניות".

כמה פרנסה זה מביא? "עם כמה שירים מצליחים אפשר לחיות תקופה מבלי לדאוג לכסף ואז אין דחיפות ליצור. אבל לא פעם ולא פעמיים שגיא (דהן, המנטור שלו. ס"ש) דאג שאמשיך לכתוב וליצור תוכן לקהל. וכוסאומו הטיקטוק הזה, תנו לי רק לעשות מוזיקה".

באחד השירים כתבת שעשית חצי מיליון שקל בחודשיים. אמיתי? "זה קרה, אבל זה הרבה פחות Fancy ממה שזה נשמע, בסוף נשאר לך מזה פחות מחצי. 99 אחוז מהראפרים בארץ לא הכניסו חצי מזה בקריירה שלהם ויש כמה מאות שיגידו שאני ילד, שהם עושים פי ארבעה מזה בחודשי הקיץ".

חגגת? "למזלי אני טיפוס מקורקע. אני גר בדירת שלושה חדרים בחולון למרות שיכולתי בכיף לקחת משהו הרבה יותר מפואר. יכולתי לקחת מרצדס, אבל הבאתי סקודה כי לא רציתי להתפזר או להוציא את העיניים לעולם. לא לתת לעצמי את ההרגשה כאילו השגתי הכל כל כך מוקדם".

גם בתחום הזוגיות יש לו לאן לשאוף אחרי שהזוגיות הקודמת הסתיימה בתאריך בלתי נשכח מכל הסיבות הלא-נכונות. "נרדמנו מהשיחה לקראת הבוקר וכשהתעוררנו קמנו ל-7 באוקטובר", הוא נזכר, "כשהכל התחיל פשוט שכחנו מהשיחה. לא התעסקנו עם הפרידה הזאת יותר, כאילו זה לא קרה".

אבל אחרי שבועיים של ניסיונות להרים את הראש מעל המים הזוגיות התקפלה סופית. "נכנסתי להדחקה רגשית עמוקה", הוא מספר, "אבל אחרי כמה שבועות שלא דיברנו התחלתי לכתוב לה הודעה: 'שלום, אני מקווה שאת בטוב, שאני לא הורס לך את היום בזה שאני שולח לך הודעה, שאת לא חושבת על מה שהיה...' ותוך כדי התחיל להזדמזם לי בראש לחן. אמרתי 'רגע', עשיתי העתק-הדבק להודעה, פתחתי יוטיוב, מצאתי ביט שישב על המילים, כתבתי שיר ובכיתי את חיי".

אגב זוגיות שעלתה על שרטון, אתה בקשר עם אופק אדנק אחרי הטענות נגדו? "עם כמה שלאופק יש ניסיון בלהיות מפורסם, כשאנשים מתעסקים במערכת היחסים שלך זה מעורר תחושות אחרות. ליבי איתם. אני מתאר לעצמי שהתקרית הייתה הרבה יותר קטנה ממה שעשו אותה במדיה, ואף אחד מהם לא רצה שהדבר הזה ייצא ככה לעולם, בטח לא בתקופה של פירוק הזוגיות. אופק זה אח שלי, והוא אמן מדהים, והוא בן אדם אחלה גבר".

"אני גר בדירת שלושה חדרים בחולון למרות שיכולתי בכיף לקחת משהו הרבה יותר מפואר. יכולתי לקחת מרצדס, אבל הבאתי סקודה כי לא רציתי להתפזר או להוציא את העיניים לעולם. לא לתת לעצמי את ההרגשה כאילו השגתי הכל כל כך מוקדם"

מאיר נראה כמי שהדימוי של "ראפר" יושב עליו כמו פאנץ' על הביט, אבל אם מפשפשים קצת מגלים טיל מונחה מטרה עם משמעת עצמית של חייל סיירת ופוקוס של חפיסת ריטלין. פחות אגו, יותר טבלאות אקסל. פחות אורח חיים של רוק סטאר, יותר לו"ז אסטרטגי חודשים קדימה.

את הדרך הוא חייב לשגיא דהן, שראה מולו חייל משוחרר עם 4,000 שקל בעו"ש ומעט מאוד הבנה איך לשרוד את תל-אביב. דהן לא הסתפק רק בניהול של הטאלנט: הוא זוכר היטב את הרגע שהתקשר לאשתו ואמר לה "תכיני את המיטה הנפתחת". "בחודשיים האלה הייתי בפיק חיי", אומר מאיר, "שגיא לימד אותי להיות המנכ"ל של העסק, איך לשלם לעובדים שלי ולא רק איך להיות ראפר מגניב".

איך נראו החיים שלך אז?

"המשפחה של שגיא דאגה לי לכביסות, החלפת מצעים, סירים מלאים. אני מכרתי ביטוח בימים ובירמנתי בלילות".

בעצם לא הייתה לך תקופת נעורים, של התפרעות ופריקת עול, של לא לחשוב בהיגיון.

"לא. מזל שלא. יש אנשים שמכורים לחומרים לא בריאים, ויש נרקומנים של בריאות. בי יש קצת מזה וקצת מזה".

איזה מטען יכול להביא ילד בן 14 לראפ, ז'אנר שנוצר מתוך תנאים של עוני, מצוקה ועוולות חברתיות?

"יש גם היפ-הופ שמח שבא עם אטיטיוד של רוק סטאר. ובלי קשר, במדינה הזאת יש ילדים בני 14 עם אינטליגנציה רגשית בגלל הרבה התמודדויות. כשהייתי ילד הסתכלתי על הילדים הגדולים שהחזקתי מהם בכל מיני סיטואציות אלימות, ואף פעם לא ידעתי מה נכון ומה לא. היה לי הרבה מה להגיד על זה אז, אבל לא ידעתי להוציא את זה. היום, למרות שאני לא איזה מחנך גדול, חשוב לי להעביר את המסר שזה לא מגניב להתנהג בצורה מסוימת גם אם מישהו אחר מתנהג ככה. התנהגות כזו לא הופכת מישהו ליותר גבר".

תן דוגמה למשהו שנמנעת ממנו. "כשהייתי בן 15 החבורה שלנו בכרמיאל רבה עם חבורה של שכונה אחרת, 30 ילדים בערך בכל חבורה, מסוג הדברים האלימים שיש עליהם כתבות נוראיות. בחבורה השנייה היה ילד שגדול ממני בשנתיים, ראפר מוכר ומגניב פי 30 ממני בכרמיאל, היה לו פלואו קטלני. ואיכשהו רגע לפני שזה הפך לאירוע אלים מאוד זה נגמר בזה שאני והוא עושים באטל-ראפ במשך שעה וחצי – שני משפטים אני, ארבעה משפטים הוא. כל הילדים סביבנו, צורחים, נקרעים מצחוק, ומהר מאוד האווירה השתנתה מאלימות ל'אנחנו פה כולנו יחד'. לא הפכנו להיות חברים של השכונה הזאת ומאז גם רבנו איתם כמה פעמים, אבל לכי תדעי ממה ניצלנו באותו יום".

זה נשמע כאילו יש בתוכך שני אנשים, ליעד הראפר הפרוע והשחצן וליעד המנהל, השקול, האחראי והבוגר.

"יש את ליעד מאיר (במלרע) העסק וליעד מאיר (במלעיל) הבנאדם. אני לא רוצה להציג דמות מסוימת לעולם ולא לחיות אותה. אבל בשביל לתחזק את מי שאני במציאות, צריך להיות בך גם צד שקול ואחראי, וצריך לדעת לנהל את שני הצדדים שבי, לדעת מתי אתה בא לתת שואו ומתי אתה בנאדם".

מי מהליעדים אמר כן לקמפיין עם מקדונלד'ס?

(צוחק) "העסק לא עושה דברים שליעד הראפר לא מאשר. "זה מוזיקה, זה עסק שמורכב מרגש. גם אם הייתי ממציא שם ופרסונה כמו דודו פארוק, יש קשר בין הלב והמוח. האמת, לא הייתה פה התלבטות, שמחתי לעשות את זה כי קידמתי אוכל שאני בכל מקרה אוכל, ולבשתי בגדים שאני בדרך כלל לובש. אם זה מרגיש טבעי אני דאון לעבוד עם הכל".

"אף אחד לא ייגע באיך שאני כותב. הדרך שלי לעשות מוזיקה היא מעצמי לעצמי, ויום אחד אני מרגיש ככה ויום אחד אני מרגיש ככה. אני לא מונע מעצמי להגיד 'אני אוהב אותך' עם סימן קריאה ולא מונע מעצמי להגיד 'לא אכפת לי ממך' בכעס"

סאבלימינל וטונה ספגו הרבה בעקבות החלטה להשתתף בקמפיין מסחרי.

"נו באמת, בנאדם עובד 20 שנה, נותן את הלב שלו, עזבו אותו. המוזיקה שלו עדיין מדהימה ונוגעת לכולכם בלב, עברתם פרידות ואהבות עם המוזיקה שלו. אז מה זה משנה עכשיו אם הוא קיבל קמפיין? איך זה מוריד מאיכות המוזיקה שלו? הוא עשה פרסומת לקפה, אחי, ביג פאקינג דיל. אין לי ספק שטונה שותה קפה שחור".

מה הפריע לאנשים שהתנגדו?

"וואו, אין לי מושג. אולי כשאמן מצליח בקנה מידה מסוים אנחנו אוהבים אותו, ואז כשהוא מצליח יותר זה מעצבן אותנו כי אנחנו רוצים שהוא יישאר שלנו, שיישאר קטן. אבל אם אתם אוהבים אותו ורוצים שימשיך ליצור, אתם אמורים לרצות שהוא יגדל, שיתפרנס ויתפתח".