The Jerusalem PostRussia's Putin says he expects 'big potential benefit' from meeting with Trump, XiPunchLagos moves to convert $50bn climate target into investmentsCNN TürkHAVA DURUMU 18 KASIM: Bugün havalar nasıl olacak? İstanbul'da yağmur yağacak mı? MGM'den uyarı!InquirerHalf of PH health spending went to chronic diseases in 2025Sky TG24Mercatini di Natale, i più belli di Asti e Govone: le date e cosa vedereBollywood HungamaEktaa R Kapoor, Amar Butala and Sajid Khan's Hero Ki Horrorine set to release on February 5, 2027Daily MaverickGenuine compromise must override dominance if SA’s municipalities are to succeed한겨레미 국가기밀망도 장애…AI에 빨라진 취약점 발견, 패치 부담 커져Inquirer EntertainmentRave Victoria, Lance Jeremy star in ‘Coach Me Maybe’ BL vertical seriesZDF heuteAktuelle Pressemitteilungen des ZDFSözcüAltın ve gümüşte Eylül 2025'ten beri böylesi görülmediGuardian SportAustralia v England: third and deciding men’s cricket one-day international – live
The Daily Newsstand · Free, Always
Wednesday, November 18, 2026

מור מצאה את הנוסחה ללהיט ענק. הבעיה היא שמישהו כבר השתמש בה

Translate

כשמור שרה "שברת לי ת'לב, עשיתי על זה מיליונים", קשה שלא לחשוב על גוון סטפני

הלהיט של מור כבש את הרדיו ואת הסטרימינג, ורבים כבר הבחינו בדמיון שלו ללהיט The Sweet Escape מ-2006. אבל כשבקרדיטים מופיעים רק היוצרים המקומיים, צריך לשאול אם הדרך לשם עברה גם באישור ובתמלוגים. איפה עובר הגבול בין השראה למשהו פחות מחמיא? | דעה

תגיות

בשבועות האחרונים אי אפשר להתחמק מ"מטריקס" של מור. הוא מושמע ברדיו בתדירות שבה ישראלים נדרשים להתכונן למלחמה עם איראן, כבש את מצעד הטופ-100 של אפל מיוזיק והטופ 50 של ספוטיפיי בישראל (עניין מאוד לא פשוט בעידן הדיקטטורה המשולשת של אודיה-עומר אדם-אושר כהן) ומתפשט ברשתות החברתיות כמו צינון בגני ילדים. השנה העברית לא יצאה לדרך כל כך מזמן, והוא מסתמן כלהיט שיככב גם בסיכומה.

אבל האם ההתפוצצות של "מטריקס" אכן שייכת בלעדית למור או לאלו שחתומים על הלחן (גל ג'ו כהן ואלמוג קריאף) וההפקה המוזיקלית (ג'ו כהן)? או שיותר נכון לומר שהם אולי הבינו – וגם זה כישרון - איך להשתמש בנוסחה שכבר נוסתה בהצלחה, ולהלביש אותה על זמרת רעבה ופרשת רכילות עסיסית (הפרידה של מור והכדורסלן ים מדר)?

העובדה שהקרדיטים משויכים להם בלבד מלמדת על אמונה שנוצרה כאן יצירה מקורית במאה אחוז. ובכן, זה לא בדיוק המצב. משום שכפי שרבים ורבות כבר הבחינו – ובאמת לא צריך יותר מרבע אוזן מתפקדת כדי לשים לב – "מטריקס" נשען בכבדות של פיל על The Sweet Escape של גוון סטפני. כבר 20 שנה שהלהיט המתקתק והכיפי הזה מככב גם מחוץ לפלייליסטים של חובבי הז'אנר: לא ניתן לספור את כמות הפעמים שההוּק המדבק שלו, שמתבסס על ריף גיטרה פשוט, רשרוש טמבורין וקריאות ה"וו הוו, ווי הוו" של אייקון, הודבק לפרומואים, למעברונים בריאליטי ולכל מוצר אודיו-ויזואלי שנזקק להרמת מצב רוח מיידית. לא פלא, אם כן, שהוא משרת היטב גם את "מטריקס". השאלה היא האם ה"שירות" במקרה הזה, שבו החשיבות של המקור חיונית לביסוס השיר החדש, עבר תהליך של קבלת אישור מהיוצרים, דיווח ותשלום תמלוגים.

בארה"ב, למשל, הסתבכה רק לאחרונה הכוכבת העולה סטלה לפטי, משום שהשיר המגה-פופולרי "בוסטון" נשמע דומה להכאיב ל-Stick Season של נואה קאהן, שאנשיו ניגשו לברר וואט דה פאק וקיבלו את הקרדיט שמגיע להם (לפני שנחשף שעוד שירים שלה סובלים מבעיה דומה). וכש-Toy של נטע ברזילי זכה להצלחה מעבר לים, היא גילתה שגם האנשים של ג'ק ווייט לא פראיירים כשדרשו הכרה בדמיון של הפזמון ל-Seven Nation Army. בהאזנה חובבנית, הדמיון של "מטריקס" ו-The Sweet Escape ובעיקר החשיבות שלו לכוחו של השיר נשמעים אפילו יותר קיצוניים.

סוגיית הגבול בין השראה לתיאור הרבה פחות מחמיא מעסיקה את תעשיית המוזיקה ומפרנס את עולם המשפט מזה עידן ועידנים, וביתר שאת מאז שהעולם הפך לכפר גלובלי, יוצרים ומפיקים שיחקו עם אופציות טכנולוגיות שלא היו בעבר והמודעות לנושאים כמו זכויות יוצרים וקניין רוחני גדלה מאוד. חשוב להבדיל גם בין טענה מתחום הביקורת ("כבר שמענו את זה") לטענה מתחום המשפט ("זה מועתק").

אומנם השראה היא כלי ראשון במעלה עבור כל אמן, משום שאף אחד לא מגיע למצעדי הלהיטים אחרי שנים בג'ונגלים של האמזונס כשהוא מנוטרל לחלוטין מהשפעות. למעשה, היופי טמון ביכולת לעמוד על כתפי ענקים ומשם לגעת בשמיים. וגם להביא סולם זה ממש בסדר: סימפולים (שימוש ישיר בקטע קיים) ואינטרפולציות (שחזור של קטע קיים) הם כלים נהדרים שבעזרתם הפופ וההיפ-הופ מגשרים בין דורות ומרעננים ארכיונים. השאלה, והיא מורכבת, היא מתי זה לא בסדר להתהדר בנוצות שהן לכאורה לא רק שלך. זהו העצב החשוף שבו "מטריקס" נוגע.

למרבה הצער, קשה להאשים את מור בחריגה מהשורות: בזמן שגם ככה הפופ העולמי סובל כבר תקופה ממחסור ברעיונות חדשים, בסצנה המקומית אפשר לשמוע כבר שנים הדים מוכרים מפה ומשם, תחת השלט "חדש". אבל כמו בתחומים אחרים של החיים בארץ, גם המטריקס הזה יום אחד יתפורר.

View the original on ynet בידור →

KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.