תחקיר: אירופה נסחטת ומשלמת לרודן הלובי האכזר - כדי שימנע "שטף מהגרים אדיר"

המיליציות של הגנרל חליפה חפתר, ששולט במזרח לוב, מואשמות כבר שנים בהתעללות ובסחיטת דמי כופר ממהגרים לפני שהם משוחררים למסע לאירופה, וכעת בריסל משלמת לו גם כדי שיעצור אותם: תחקיר של "דר שפיגל" חושף שלמרות הפגיעה השיטתית בזכויות אדם - האיחוד האירופי ישלם, יאמן ויספק ציוד לכוחותיו של הגנרל, כשאנשי מיליציה בכסות של "משמר החופים הלובי" כבר קיבלו הדרכה בסלוניקי. במסמכים שנחשפו הסיבה ברורה: "חשש מצעדי תגמול"

ההגירה היא אחד הנושאים החשובים ביותר כיום בסדר יומן של מדינות האיחוד האירופי. המשך ההגירה ואי-צמצומה מחזק את מפלגות הימין הקיצוני ברחבי היבשת, וכדי למנוע את המגמה הזאת נראה שבריסל ומדינות היבשת מוכנות לעשות כמעט הכול כדי למנוע את כניסתם של פליטים ומהגרים חדשים, לצד מאמצים שכעת צוברים תאוצה לזירוז הגירוש של אלו שכבר הגיעו.

וכמעט הכול, כולל כמעט הכול: הן הסכימו להיות בנות ערובה של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ולשלם מחיר יקר, כלכלי ופוליטי, כדי שימנע כניסה של פליטים לאיי יוון. לאחרונה, ולמרות שהן מדגישות כי לא מדובר בהכרה פוליטית או מדינית, מדינות האיחוד קיבלו משלחת של ממשלת הטאליבן באפגניסטן – כדי שתסייע להן בהנפקת מסמכים עבור מהגרים אפגנים המיועדים לגירוש.

אבל לפי תחקיר שמפרסם העיתון הגרמני "דר שפיגל", נראה שהפעם נשברו כל שיאי הצביעות של מדינות האיחוד. תחת הייאוש והפחד מגלי פליטים חדשים, הן משתפות כעת פעולה בצורה אקטיבית עם משטרו של הגנרל חליפה חפתר, השולט במזרח לוב כבר יותר מעשור, ובעקיפין העניקו גם הכשרה לאנשי מיליציה אכזרית שנשלטת על ידי אחד מבניו של חפתר, סדאם חפתר, ומואשמת כבר שנים על ידי ארגוני זכויות אדם בהתעללות, בעינויים וברצח של קורבנותיה, שעקבותיהם של רבים מהם נעלמו.

הגנרל חפתר, כך נטען בתחקיר, משתמש למעשה במהגרים כקלף מיקוח מול אירופה, והצליח לפי העיתון הגרמני "לסחוט" אותה ולגרום לה להעניק לכוחותיו מימון כדי לעצור את אלו שמנסים לחצות את הים בדרך לאירופה. מדובר לפי העיתון באותם מהגרים שמושלכים בשטחו למחנות מעצר שבהם הם עוברים עינויים והתעללות – ונדרשים לשלם דמי כופר כדי להשתחרר, לפני שהם ממשיכים במסעם לאירופה.

לוב, נזכיר, שרויה בפילוג פוליטי עמוק מאז שנת 2011, אז הופל בה משטרו של הרודן מועמר קדאפי, ששלט במדינה 42 שנה וסיים את חייו בלינץ' מול המצלמות. הדחת קדאפי עוררה תקווה שלוב תצעד בדרך הדמוקרטיה, אבל במקום זאת היא שקעה במלחמת אזרחים איומה ונקרעה על ידי מיליציות חמושות וארגוני טרור. במחצית השנייה של העשור, מאז 2014, מצאה עצמה לוב מחולקת בין שתי ממשלות יריבות – ממשלה אחת במערב המדינה, שבסיסה בבירה טריפולי ושזוכה להכרת האו"ם, וממשלה שנייה במזרח המדינה, שבירתה הלא-רשמית היא העיר בנגזי. כל אחת מהממשלות הללו נתמכה על ידי מיליציות אחרות ועל ידי מדינות שונות בעולם: ממשלת טריפולי זכתה לסיוען של טורקיה וקטאר, וזו של בנגזי נהנתה מעידודן של מצרים, האמירויות, רוסיה וצרפת.

בראש הממשלה המזרחית של לוב התבסס הגנרל חליפה חפתר, אזרח אמריקני-לובי שהיה קצין בכיר בצבא לוב בראשית ימי קדאפי, אבל ערק ממנו בשנות ה-80 במהלך המלחמה בין לוב לצ'אד. בהמשך העביר יותר משני עשורים בוושינגטון, תקופה שבה לפי הערכות שיתף פעולה עם ה-CIA, וללוב חזר ב-2011 כדי להצטרף להתקוממות נגד קדאפי. מאז 2014 הצליחה המיליציה שלו להשתלט על חלקים אדירים במזרח לוב ובדרומה, בכלל זה על שדות נפט ומסופי נפט חשובים. באפריל 2019 יצאו כוחותיו של חפתר למתקפה על טריפולי, מקום מושבה של הממשלה המערבית, ורבים האמינו אז כי ביכולתו להשלים את ההשתלטות על לוב, אבל אחרי 14 חודשים התברר כי המבצע נכשל.

האיחוד האירופי לא מכיר בממשלתו של חפתר, והקשרים המדיניים, בכלל זאת אלו הנוגעים לענייני הגירה, נוהלו רק מול הממשלה המוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית, זו השולטת כאמור במערב לוב. אבל כעת לפי התחקיר המדיניות הזו משתנה, והאיחוד האירופי מעניק בפועל הכשר מסוים לממשלה במזרח לוב, בקשרים שהוא מקיים עמה כדי לעצור את שטף המהגרים מהאזורים שנמצאים בשליטתה. אזור מזרח לוב רחוק רק כמה מאות קילומטרים מכרתים או סיציליה, ועד 2024 כמעט לא הגיעו משם סירות פליטים. אבל באותה שנה הגיעו 5,000 פליטים לכרתים – ובשנה שעברה המספר הזה זינק ל-20,000.

כדי לעצור את השטף הזה, האיחוד האירופי הגיע לפי התחקיר של "דר שפיגל", המתבסס על שלל מסמכים פנימיים שהגיעו לידיו, להסכם שבו יממן ויחמש את אנשיו של חפתר, יערוך איתם אימונים והכשרות (שכבר החלו) ויבנה מרכזי בקרה ושליטה ותחנות מכ"ם כדי לעצור את הפליטים בים. בעיתון תיארו זאת כ"כניעה של האיחוד האירופי", ומתחו עליו ביקורת חריפה, תוך אזכור של מקרים דומים שבהם נטען כי בריסל הפכה עצמה לתלויה בשליטים רודניים כדי למנוע הגעת מהגרים ליבשת. "התוצאה היא שותפות שלא רק מעוררת שאלות מוסריות, אלא גם נראית בלתי יציבה בעליל. בדומה למה שעשה במרוקו ובתוניסיה, האיחוד האירופי הופך את עצמו לתלוי באוטוקרט שיש לו את כל התמריצים להפעיל לחץ על שכנותיו מצפון באמצעות מסעות חדשים של מהגרים. לפי התחקיר, האירופים, בהובלת יוון ואיטליה, כורתים ברית עם אדם שהם כבר חושדים כי ינסה לסחוט אותם", נכתב ב"דר שפיגל".

בעיתון דיווחו כי עבור בני משפחת חפתר, ההגירה היא יותר מכל עסק לקצירת רווחים, ומומחה בשם וולפרם לאכר, מהמכון הגרמני ללימודים בינלאומיים ולביטחון (SWP), אמר שהם מרוויחים הן מהיציאה של מהגרים מלוב והן ממניעת היציאה שלהם. מהגרים מוחזקים בלוב במחנות מעצר שמהם מגיעות כבר שנים עדויות על עינויים והתעללויות, ואף שהמחנות הללו קיימים גם במערב לוב וגם במזרחה – בשטח שבשליטת חפתר, כמעט שום דבר לא מתרחש בלי ידיעתה של משפחת השלטון. "חפתר ובני משפחתו שולטים בנתיב הבריחה לכרתים כרצונם", אמר לאכר, שלדבריו לפעמים הם פותחים את הנתיב ולפעמים סוגרים אותו. לטענתו, הדאגה העיקרית שלהם אינה להשיג ציוד טוב יותר מהאיחוד האירופי, אלא הכרה פוליטית.

האיחוד האירופי, כך טוענים ב"דר שפיגל", מודע היטב למשחק שחפתר מנהל. ובכל זאת, נראה שבבריסל לא רואים חלופה אחרת. לפי התחקיר, בתחילת יולי דיווח ניקולה אורלנדו, שגריר האיחוד האירופי בלוב, בשיחות פרטיות שניהל עם דיפלומטים אירופים, על מפגש שערך עם בכירי המשטר של חפתר. לפי סיכום של הדיון שהגיע לידי העיתון ממשרד החוץ הגרמני, אורלנדו אמר שחפתר ובני משפחתו משתמשים במהגרים "כאמצעי להשגת מטרה וכמודל עסקי". לדבריו, היציאות של מהגרים לכרתים זינקו באופן חד, ולמרות זאת הוא הוסיף: "לאיחוד האירופי לא היה עד כה דבר להציע למזרח לוב, יש לקוות שזה ישתנה".

ב"דר שפיגל" ציינו כי בדבריו התייחס השגריר האירופי למבצע ימי בשם IRINI, שהושק על ידי חברות האיחוד ב-2020, בעקבות הניסיון אז של חפתר להשתלט על טריפולי, ושבו שלחו ספינות ומטוסים לים התיכון במטרה לאכוף את אמברגו הנשק שהטיל האו"ם כמה שנים קודם לכן, ושנועד למנוע הברחות נשק לשתי הממשלות היריבות בלוב. כעת, לאחר שתוקף המנדט של האו"ם למבצע פקע רשמית, האיחוד האירופי משנה את פניו כך שיתאימו לאינטרסים שלו. מעתה לפי התחקיר אמור מבצע IRINI לצייד את חפתר ולהכשיר את אנשיו. לפי המסמכים הפנימיים שהגיעו לידי העיתון, מתוכננים תרגילים משותפים בים, ומהמסמכים עולה גם כי האיחוד מתכוון להקים בבנגזי מרכז לתיאום חילוץ ימי. לצורך כך תותקן תחנת מכ"ם חדשה. המטרה: לאתר ולעצור מספר גדול יותר של סירות מהגרים.

אבל ב"דר שפיגל" מציינים כי האיחוד האירופי לא מציין בדיווחיו כי המשמעות של המהלך תהיה שמהגרים יוחזרו בכוח לאותם מחנות עינויים, שמהם נאלצו קודם כול לקנות את חירותם באמצעות תשלום כופר. "האיחוד האירופי לא יכול להרשות לעצמו להסס", כתב לפי הדיווח מפקד IRINI, מרקו קסאפיירי מאיטליה. אחרת, הוא הזהיר, הדבר יגביר את "הלחץ ההגירתי". החשש של בריסל מצעדי נקמה של חפתר, עם הגברת שטף המהגרים מלוב, גרם לה לפי הדיווח לדחות גם את בקשתה של הממשלה המוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית במערב לוב, להגביר את הפיקוח על הברחות נפט באזור, הברחות שמהן קוצרות רווחים בעיקר המיליציות שנמצאות בשליטת חפתר. לפי התחקיר, במסמכים הפנימיים בבריסל הסיבה לסירוב לבקשה הזו הייתה ברורה: חשש מ"צעדי תגמול" של חפתר, כמו "זינוק מאסיבי בשטף המהגרים מלוב".

לפי התחקיר, במסגרת ההסכם כבר בספטמבר 2025 החלו אנשיו של חפתר לעבור קורס הכשרה ראשוני, בעיר הנמל טאראנטו שבדרום איטליה, וקורס נוסף התקיים גם בסלוניקי שביוון. משתתפי הקורסים אמורים להצטרף לספינות של IRINI לתקופות של 10 ימים בכל פעם. התוכנית לפי הדיווח צפויה לעלות לפחות שלושה מיליון אירו, ומשתתפיה יקבלו הכשרה גם בתחומים כמו סוגיות מגדר ו"כיבוד זכויות אדם". רשמית, האיחוד האירופי טוען שההסכם הוא אך ורק מול משמר החופים בממשלת מזרח לוב, אבל ב"דר שפיגל" מדווחים כי לפחות חלק מאותם אנשי משמר החופים הם למעשה אנשי מיליציית "טארק בן זיאד", המוכרת יותר בעולם בראשי התיבות TBZ, אותה מיליציה אכזרית שנשלטת על ידי בנו של הגנרל חפתר, סדאם.

באיחוד האירופי הכחישו בתגובה לעיתון כי קיימו קשר כלשהו עם המיליציה הזו, אבל גורמים ששוחחו עם "דר שפיגל" טענו שלפחות שניים מבין משתתפי קורס ההכשרה שנערך בסלוניקי הם למעשה חברי מיליציית TBZ. ג'לאל הרשאווי, מומחה למזרח לוב במכון Royal United Services Institute שבלונדון, אמר לעיתון כי סדאם חפתר הכפיף את המיליציה למה שמכונה "מערך הביטחון החופי", אולם בפועל, לדבריו, חבריה עדיין רואים עצמם חלק ממיליציית TBZ – ורבים מהם ממשיכים להציג את חברותם בגלוי. שני משתתפי הקורס מסלוניקי אף פרסמו ברשתות החברתיות תמונות שלהם ושל חבריהם במדים, כשאחד מהם כתב: "TBZ, משפחה". השני הוסיף לתמונה שלו את הכיתוב: "TBZ", ואחריו שני אימוג'י של להבות.

בתגובה לתחקיר מסר משרד החוץ ביוון כי הקורסים שנערכו בשטחה עוסקים גם בדין הבינלאומי והאירופי, אבל הוא לא השיב לשאלות סביב הקשרים של אנשי משמר החופים הלובי ל-TBZ. כשאחד משני המשתתפים נשאל על כך, הוא התעקש שאינו חבר ב-TBZ. בהודעה ששלח דרך פייסבוק כתב כי הוא אפילו לא יודע מה משמעות ראשי התיבות. כשנשאל מדוע השתמש בעצמו בקיצור הזה, השיב לפי העיתון: "לך תזד***!".

לאכר, המומחה ממכון SWP, אמר כי ההבחנה האירופית בין משמר החופים למיליציות היא הבחנה בלתי משכנעת. "כולם יודעים שהכוח האמיתי במזרח לוב נמצא בידי בניו של חפתר", אמר, "וזה אומר יחידות כמו TBZ". לטענתו, הרעיון שקיימות יחידות סדירות שאין להן כל קשר לגנרל חפתר או לבניו הוא פשוט שגוי: "זה קוצר ראייה אסטרטגי". העיקר, כך נראה, הוא שאירופה לא תצטרך ללכלך את הידיים שלה עם בעיית המהגרים.