קריאת ים סוף: משבר שאפשר להפוך לפריצת דרך

התזזיתיות ששוררת במזרח התיכון מאז 7 באוקטובר שיחקה לא פעם לטובת ישראל, אבל בשבועות האחרונים היא מולידה בעיקר אתגרים. במוקד עכשיו עומדת השתלטות החות'ים על שטחים החולשים על מצר באב אל-מנדב, תוך הבסת כוחות ממשלת תימן הנתמכים על ידי סעודיה. מדובר בהתפתחות מקומית בעלת הקרנה על הזירות האזורית והבינלאומית. "השאלה שמעלים כולם היא איך קבוצה קטנה שצמחה בהרי סעדה משפיעה על האזור כולו ומאיימת בכוח צבאי מתקדם על נתיבי שיט בינלאומיים, לצד ערים ותשתיות במדינות השכנות", תהה השבוע החוקר הסעודי יוסף אל-דיני.

בימים כתיקונם ההשתלטות הייתה אולי מעוררת פחות עניין, אבל בהקשר הנוכחי זו רעידת אדמה של ממש: על רקע משבר אנרגיה עולמי שנוצר בעקבות העימות האמריקאי-איראני המתמשך - ובליבו שיבוש יצוא הנפט דרך מצרי הורמוז - עולה חשש שאיראן ובעלי בריתה, ובראשם החות'ים, ישכפלו את דגם המפרץ גם לעורק התעבורה בים האדום, תוך פגיעה קשה בתפוקת וביצוא הנפט של מדינות האזור וטלטול שוק האנרגיה העולמי.

החרדה העמוקה ביותר ניכרת בסעודיה, היריבה המרה של החות'ים. בריאד רואים את המהלכים האחרונים כאיום אסטרטגי על מקור הקיום המרכזי של הממלכה. על הדרך הם גם זוכרים שהמאבק הצבאי שקידמו בתימן בשנים 2015-2022 הסתיים במפח נפש. החות'ים אמנם ספגו מכות קשות מידי קואליציה ערבית שהוקמה, אך עם תום ההפצצות ניערו את האבק, יצאו בצהלות ובריקודים, והחריפו את התקיפות הצבאיות נגד מדינות המפרץ. זה שיעור שלמדו גם ארה"ב וישראל שהסבו לחות'ים מכות קשות, אבל הן לא מצליחות לערערם קל וחומר להכריעם.

הסעודים חידשו את תקיפותיהם בתימן ביולי השנה, לאחר הפסקת אש שנמשכה מאז 2022, בניסיון לסכל התבססות מחדש של האיראנים במדינה. התקיפות גררו תגובה חריפה של החות'ים, שכללה פגיעה במתקני חברת הנפט "ארמקו" סמוך לים האדום ואיסור על אוניות סעודיות לנוע בבאב אל-מנדב, מה שמחייב את הסעודים לנתב חלק גדול מיצוא הנפט דרך תעלת סואץ (למעלה מ-90 אחוז מהנפט הימי הסעודי מיוצא דרך נמלי הים האדום, לשם הוא מועבר בצינור מהמפרץ הפרסי, שנפגע באחרונה על ידי מיליציות שיעיות עיראקיות). בשבועות האחרונים החות'ים העלו מהלך נגד הסעודים ושיגרו לראשונה כטב"מים לעבר העיר מכה ונמל התעופה של ריאד.

התסכול הסעודי גובר נוכח ההבנה שאין תועלת במהלכים שנקטו באחרונה כדי למגר איומים, ובראשם ברית מכה שנחתמה עם פקיסטן וטורקיה והקשר ההדוק עם טראמפ. לאף אחד אין מוטיבציה לפתוח עוד עימות נוסף על הזירות הפעילות באזור, ובטח לא עם אויב עיקש כמו החות'ים. "אחרי שמנקים את הסיסמאות על נאמנות לפלסטין ואל-אקצה, אחדות הזירות והצבת אמריקה וישראל כמטרה מרכזית, מגלים שהאויב העיקרי מבחינת החות'ים זו סעודיה, שתרמה הון עתק לעם התימני. לספינות אמריקאיות וישראליות הם נותנים לעבור בבאב אל-מנדב, אבל את שלנו הם מונעים", אומר השבוע במרמור עמוק החוקר הסעודי, ד"ר אחמד שהרי.

החות'ים עצמם מבינים את הרגישות העולמית נוכח הישגיהם ופועלים בזהירות. הם לא ממהרים לאיים, קל וחומר לתקוף כלי שיט בים האדום, וככלל מאותתים על נכונות לקדם הסדרות. "החות'ים מתנהלים בשיקול דעת ולאור תכנון סדור, כולל הכיבושים האחרונים וההסלמה מול סעודיה", מסבירה בשיחה ד"ר ענבל נסים-לובטון ממרכז דיין באוניברסיטת ת"א. "מבחינתם המערכה הנוכחית משמשת אמצעי להסרת מצור אווירי וימי שסעודיה הטילה על תימן מראשית מלחמת האזרחים וסיסמת המלחמה שלהם היא 'מצור תחת מצור'. לאורך כל הדרך הם מקפידים לשמור מצד אחד על עצמאות פעולה ומונחים בראש ובראשונה משיקולים פנים-תימניים, ומצד שני מתואמים מאוד עם איראן ומציגים מעין אחדות זירות".

גם האיראנים מפגינים זהירות. הם לכאורה לא מעורבים ישירות במשבר אך ברור שבחישתם בו גדולה. המשבר מגלם רווח כפול מבחינתם: המחשה לשיקום ציר ההתנגדות למרות המכות הקשות שספג וליכולתם להפוך את העימות עימם למשבר אזורי רחב, ובה בעת לא להיות מואשמים בניהול העימות בים האדום. הם משגרים רמזים למדינות המפרץ כי מומלץ להן ללחוץ על טראמפ לסיים את העימות עם איראן, כדי להרגיע את כל מוקדי המתיחות באזור, וכי אם טהרן תמשיך להיות מאוימת, ותוגבל יכולתה להפיק נפט, גם היכולות שלהן ייפגעו.

כמו ברוב ההתרחשויות במזרח התיכון, גם במשבר האחרון טראמפ מסתמן כגורם מכריע. לפי דיווחים השבוע, הנשיא כבר עמד להוציא לפועל מתקפה רחבה נגד החות'ים בדחיפת MBS אך חזר בו ברגע האחרון, ולפחות כרגע נראה שאינו נלהב מעוד מערכה שמדיפה ריח עז של הסתבכות. כאשר סיום המשבר עם איראן לא נראה באופק, בחירות האמצע מתקרבות, מסתמנת החרפה במלחמה באוקראינה ומחירי הנפט מאמירים, גם בוושינגטון מעדיפים את הרע במיעוטו, כלומר שיח עם החות'ים, שלפי המדווח אכן החל בעקבות ההתפתחויות האחרונות.

ד"ר ענבל נסים–לובטון: "החות'ים מתנהלים בשיקול דעת, כולל ההסלמה האחרונה מול סעודיה. מבחינתם המערכה הנוכחית משמשת להסרת מצור אווירי וימי שסעודיה הטילה על תימן מראשית מלחמת האזרחים, וסיסמת המלחמה שלהם היא 'מצור תחת מצור'"

"חידוש הלחימה בתימן מחריף את הדילמה שטראמפ מתמודד איתה זה כמה חודשים: איך לסיים עימותים בצורה שלא תיתפס ככניעה ותוך שימור דימוי יציב בעיני בעלות בריתה של וושינגטון באזור, ובראש הסעודים, ובמקביל לא להתבוסס בהסתבכויות שיגבו ממנו נזק כבד", מסבירה בשיחה ד"ר שירה עפרון, חוקרת בכירה במכון RAND. "לפחות בשלב הזה נראה שטראמפ מעדיף להסתמך על הבטחות החות'ים שלא לפגוע ביעדים אמריקאיים על פני יציאה למלחמה נגדם".

ישראל לכאורה היא לא שחקן מפתח במשבר הנוכחי, אבל כמעט כל דבר שמתרחש באזור נוגע לה. למשל, החשש שהחות'ים יאיימו על כלי שיט שלה ויסייעו לאיראן לשקם את כוחה האזורי, ולכן, לפי מה שפורסם, היא החלה מאחורי הקלעים במתן סיוע מודיעיני לסעודים במלחמתם בתימן.

זו בדיוק הנקודה שבה נדרש לבלום התלהבות טיפוסית מאפשרות לנצל צרות של אחרים או צרות משותפות, וללמוד מהעבר הלא-רחוק. בשלוש השנים האחרונות ניצבו מדינות ערב וישראל מול אויב משותף (איראן), שיתפו פעולה מאחורי הקלעים (תוך הכחשות, למשל במקרים של ירדן והאמירויות), אך מעולם לא התממש החלום הישראלי לכונן קואליציה אזורית, לא כל שכן לבטל את התנאים לקידום נורמליזציה, ובראשם ניהול שיח בנושא הפלסטיני.

המשבר בים האדום ממחיש שיש כל העת הזדמנויות לפריצות דרך אסטרטגיות, להידוק חברויות ותיקות ולרכישת כאלה חדשות, אך מימושן מחייב שינוי בהתנהלות ישראל שספק אם היא מסוגלת לקדם כיום.

בין לבין המשבר מטיל צל כבד על "חזון המזרח התיכון החדש" של נתניהו שנישא במהלך ולאחר מבצע שאגת הארי, וממחיש כי אויבים מושבעים לא נעלמים כל כך מהר, וכי ישראל שוב מחליפה משקפיים מפוכחים ואפורים בוורודים ורוויי פנטזיות.