עוד ממשלה עוינת באירופה? "מרקל של השבדים" בדרך חזרה לראשות הממשלה

אחרי 4 ימים של ספירת כל קול, הקרב הצמוד בין הגושים בבחירות בשבדיה הוכרע - והאופוזיציה מהשמאל-מרכז ניצחה את ממשלת הימין. אבל עם רוב זעום של 2 מושבים, המו"מ הקואליציוני יהיה מורכב. זו חובבת המטאל הכבד שקילפה ביצים קשות בין אירועי הקמפיין, דורשת ש"הכול יהיה מוכן אתמול" - ועלולה להחריף את היחס לישראל: מגדלנה אנדרסון, שכבר עשתה היסטוריה, בדרך לקאמבק כר"מ

ynet והסוכנויות|

תגיות

ארבעה ימים אחרי הבחירות בשבדיה, שהיו צמודות במיוחד, הודיעה בצהריים (חמישי) ועדת הבחירות במדינה כי הסתיימה ספירת כל הקולות – וכי גוש מפלגות המרכז-שמאל, שמאז הבחירות הקודמות ב-2022 היה באופוזיציה, ניצח בפער זעום את הקואליציה היוצאת של מפלגות הימין-מרכז. לפי התוצאות הסופיות גוש השמאל-מרכז, בהובלת ראש הממשלה לשעבר מגדלנה אנדרסון, גרף 176 מושבים – רק מושב אחד יותר מהרף המינימלי הדרוש לרוב בפרלמנט בן 349 המושבים, בעוד גוש הימין של ראש הממשלה היוצא אולף קריסטרסון קיבל 173 מושבים.

לאנדרסון, מנהיגת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, צפוי משא ומתן סבוך עד שתוכל להקים ממשלה, מפני שהגוש שלה מורכב ממפלגות עם פערי עמדות משמעותיים, אבל כעת סלולה בפניה הדרך להקים ממשלה חדשה, וגם ראש הממשלה היוצא קריסטרסון נשמע כמי שמכיר בעובדה הזו, כשהודיע בצהריים על כוונתו להתפטר. עם זאת, במכתב ההתפטרות שפרסם הוא כתב שהתוצאות "עלולות לסבך את התנאים להרכבת ממשלה חדשה", והוסיף כי "דרושה כעת פתיחות בונה בין המפלגות בפרלמנט על מנת שימונה ראש ממשלה וכדי שממשלה חדשה תקבל את התמיכה הדרושה לתקציב". קריסטרסון הוסיף כי יידרשו "שיחות בין כל המפלגות סביב המבוי הסתום על מנת ליצור את התנאים עבור ממשלה יציבה ואפקטיבית" – אמירה שלפי ה"גרדיאן" הבריטי מרמזת על שאיפה שלו שאנדרסון תיכשל בהרכבת הממשלה, ושהוא יצליח אולי לשכנע את אחת ממפלגות הגוש המרכז-שמאל, "מפלגת המרכז" שתומכת כעת בממשלה בהובלת אנדרסון, להצטרף לממשלה בהובלתו.

לפי התוצאות הסופיות הפער בין הגושים היה זעום במיוחד – ועומד על 50,359 קולות בלבד, מתוך יותר מ-6.8 מיליון. הסוציאל-דמוקרטים של אנדרסון אמנם איבדו 8 מושבים אך נותרו המפלגה הגדולה ביותר עם 99, ואחריהם מפלגת המתונים השמרנית של קריסטרסון עם 70 מושבים. "השבדים הדמוקרטים" מהימין הקיצוני, שהיו המפלגה השנייה בגודלה בבחירות הקודמות, ירדו למקום השלישי עם 62 מושבים. אחריהם מפלגת השמאל עם 30, מפלגת המרכז עם 25, הנוצרים-הדמוקרטים עם 22, הירוקים עם 22 והליברלים עם 19.

במוקד הבחירות בשבדיה, נזכיר, עמדה השאלה האם מפלגת הימין הקיצוני האנטי-מוסלמית "השבדים הדמוקרטים" – שהוקמה בשנות ה-80 של המאה שעברה ושורשיה כוללים פעילים ניאו-נאצים – תיכנס לראשונה לממשלה, אחרי שבארבע השנים האחרונות תמכה מבחוץ בממשלתו של קריסטרסון. קריסטרסון, שבעשור שעבר הבטיח שלא יעשה זאת, הצהיר לפני הבחירות כי אם גוש המרכז-ימין ינצח הפעם השבדים הדמוקרטים כן ייכנסו כשותפים מלאים בממשלתו, שבארבע השנים האחרונות כבר הקשיחה את מדיניות ההגירה ומספר מבקשי המקלט ירד בתקופתה לשפל של 40 שנה.

אנדרסון, שכיהנה כראש ממשלה לזמן קצר בין 2021 ל-2022 והפכה אז לאישה הראשונה בתפקיד, לא הציבה את סוגיית ההגירה במוקד מערכת הבחירות – ואותתה כי תמשיך במדיניות ההגירה הנוקשה של הממשלה היוצאת. במקום זאת התמקדה בסוגיות כלכליות-חברתיות, ובין היתר הבטיחה להעלות מסים על בעלי הכנסות גבוהות, לחזק את רשת הביטחון הסוציאלית ולקצר את זמני ההמתנה לקבלת טיפול רפואי. כאמור, מצפה לה כעת מלאכת הרכבת ממשלה סבוכה למדי, ולצד הסוציאל-דמוקרטים נמצאות בגוש שלה מפלגת השמאל, הירוקים ומפלגת המרכז – ארבע מפלגות שהפערים ביניהן משמעותיים. מפלגת המרכז ומפלגת השמאל הציבו זו לזו קווים אדומים, ומחלוקות ביניהן קיימות בין היתר סביב מיסוי, מדיניות כלכלית ואנרגיה גרעינית.

אנדרסון בת ה-59, כלכלנית במקצועה וחובבת מטאל כבד (ובפרט את להקת System of a Down), ידועה באופיה הישיר והעקשני. "יש לה דרך דיבור שמעוררת אמון אצל אנשים רבים", אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP ז'אן תורל, חוקר מדעי המדינה מאוניברסיטת שטוקהולם. "היא קצת כמו מרקל", ציין, והוסיף כי קנצלרית גרמניה לשעבר "הייתה במובן מסוים מודל לחיקוי עבורה". אנדרסון, הידועה בכינוי "מאדה", מודה בפה מלא שהיא מנהיגה תובענית וחסרת סבלנות. "כל דבר שאני רוצה, אני רוצה שיהיה מוכן כבר אתמול", אמרה לאחרונה בריאיון. במהלך הקמפיין אף נצפתה מדי פעם מקלפת ביצים קשות בין האירועים.

אם היא אכן תצליח להרכיב ממשלה, בפרט כזו שתהיה מבוססת רק על מפלגות הגוש שלה, הדבר עלול לעורר דאגה בירושלים מעלייתה של ממשלה עוינת נוספת כלפי ישראל באירופה – כזו שעלולה ללכת רחוק יותר מהיחס הביקורתי של קריסטרסון. ממשלת המרכז-ימין היוצאת גילתה בתחילת המלחמה קו אוהד יחסית לישראל, והדגישה את זכותה להגן על עצמה לאחר מתקפת 7 באוקטובר. היא גם הפסיקה בסוף 2024 את תמיכת הליבה השבדית באונר"א. אלא שבשנתיים האחרונות היא החריפה באופן ניכר את הביקורת על ממשלת ישראל: שבדיה דוחפת באיחוד האירופי לסנקציות נוספות על מתנחלים קיצונים ועל שרים ישראלים קיצונים, ורק בשבוע שעבר הצטרפה למדינות שהודיעו כי יקדימו או ישקלו הגבלות על סחר עם ההתנחלויות.

אולם ממשלה בהובלת אנדרסון צפויה כאמור ללכת רחוק יותר. הסוציאל-דמוקרטים דורשים להקפיא את הסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל כל עוד ישראל אינה עומדת, לטענתם, בדרישות המשפט הבינלאומי; להרחיב משמעותית את הסנקציות נגד מפעל ההתנחלויות; לאסור ייבוא מוצרים מההתנחלויות לשבדיה; ולהחזיר את המימון לאונר"א. המפלגה מגנה גם את חמאס ותומכת בפתרון שתי המדינות, אך הקו שלה כלפי הממשלה בירושלים תקיף משמעותית מזה של מרכיבי גוש הימין. לכך מצטרף גם מטען היסטורי: הממשלה הסוציאל-דמוקרטית היא שהכירה במדינה פלסטינית ב-2014, צעד שהוביל אז למשבר חריף ביחסים עם ישראל. לכן אם אנדרסון אכן תחזור לראשות הממשלה, ניתן לצפות להמשך – ואף להחרפה – של הלחץ השבדי על ישראל בזירה האירופית.