מחקר: הסימונים האדומים הישראלים על מוצרי מזון יעילים יותר מהסימון האירופי

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהוהנהיים הציגו לצרכנים ישראלים וגרמנים את סימון הרמזור האירופי ואת הסימון הירוק והמדבקות האדומות הישראלים, ומדדו את תנועות העיניים שלהם. התוצאות יסייעו לדיוני מדיניות המתנהלים בימים אלה באיחוד האירופי ובארצות הברית 

מה עדיף לבריאות שלנו: סימון בולט וצעקני על גבי מוצר עתיר סוכר, שומן ומלח או סימון אינפומרטיבי ומעודן? לפי מחקר של האוניברסיטה העברית ושותפים גרמנים, העוקב אחר תנועות עיניים של צרכנים גרמנים וישראלים: סימוני האזהרה האדומים העגולים על מוצרי מזון בישראל ברורים ויעילים יותר במשיכת תשומת הלב והעברת המסר, משיטת הסימון התזונתי Nutri-Score, נוטרי סקור, מדד הצבעים והאותיות האירופי, שמכונה גם שיטת הרמזור. נבדקים גרמנים וישראלים שהשתתפו במחקר העדיפו את הסימונים האדומים הישראלים.

ה-Nutri-Score היא שיטת סימון תזונתי בחזית האריזה שפותחה בצרפת והושקה רשמית ב-2017, במטרה לאפשר לצרכנים להשוות במהירות את האיכות התזונתית הכוללת של מוצרי מזון ארוזים. במדינות כמו צרפת, בלגיה, הולנד וגרמניה השיטה היא המלצה רשמית של המדינה והמדינות חברות במנגנון ניהול משותף.

השיטה מציעה מדד מדורג בן חמש רמות וצבעים (מ-A ירוק ועד E אדום). ה-Nutri-Score משקלל את כלל הערכים התזונתיים של המוצר לכדי ציון אחד פשוט. A בירוק כהה זאת איכות התזונתית הגבוהה ביותר ו-E באדום מסמל את האיכות התזונתית הנמוכה ביותר). החישוב מתבצע לפי 100 גרם או 100 מ"ל של מוצר, באמצעות אלגוריתם שמקזז נקודות שליליות (קלוריות, סוכר, שומן רווי ונתרן גבוהים) מול חיוביות: (אחוזי פירות, ירקות וקטניות, כמות סיבים תזונתיים וחלבון). זה בעיקר עוזר לצרכנים להשוות מוצרים מאותה קטגוריה. למשל: פיצה קפואה מול פיצה קפואה.

ישראל, לעומת זאת, מחייבת סימון אריזות בסימוני אזהרה אדומים ועגולים ובולטים או מדבקות אדומות על גבי מוצרי מזון עתירי סוכר, נתרן או שומן רווי, לצד תו ירוק וולונטרי למזונות שמוגדרים כבריאים.

מזון מוצק יסומן באדום אם מכיל מעל 10 גרם סוכר ו/או מעל 400 מ"ג נתרן ו/או מעל 4 גרם שומן רווי ל-100 גרם. מזון נוזלי יסומן בסימון אדום אם הוא מכיל מעל 5 גרם סוכר (ומספר כפיות סוכר) ו/או מעל 300 מ"ג נתרן ו/או מעל 3 גרם שומן רווי ל-100 מ"ל.

מוצרים יכולים לקבל מדבקה אדומה אחת, שתיים, שלוש, או אפס ואין כאן קיזוז: גם אם למוצר יש המון סיבים תזונתיים או חלבון, הוא עדיין יקבל מדבקה אדומה אם הוא עתיר נתרן. הפשטנות הזאת היא נקודת תורפה אבל היא גם מונעת "הלבנת" מוצרים מתועשים כפי שמאפשר ה-Nutri Score, למשל הוספת סיבים תזונתיים וחלבון למוצר עם כמות נתרן ושומן רווי גבוהה כדי לשפר את הדירוג שלו.

למי שמבין בעיצוב, די ברור שהסימון הישראלי הפשוט זאת לכאורה דרך טובה יותר להעביר מסר מאשר סקאלת צבעים שקצת יותר מורכבת לפיענוח. מצד שני, לצרכן שממהר בסופרמרקט, Nutri-Score מציע שורה תחתונה אחת ברורה של שקלול כל הנתונים. כעת, ניסוי בינלאומי בחן איזו שיטה טובה יותר גם באמצעות טכנולוגיית מעקב עיניים.

הניסוי נערך במסגרת מחקר בהובלת פרופ' אהרון טרואן ופרופ' אייל ארת מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה' סמית באוניברסיטה העברית, יחד עם ד"ר גריט הומל (Dr. Gerrit Hummel) ופרופ' נאנט שטרובלה-בנשופ (Prof. Nanette Stroebele-Benschop) מאוניברסיטת הוהנהיים (University of Hohenheim) בשטוטגרט גרמניה.

השימוש בטכנולוגיית מעקב עיניים אפשרה לחוקרים למדוד במדויק במה התמקד מבטם בפועל, לכמה זמן, וכיצד השפיע הסימון על תפיסת הערך הבריאותי של המוצר.

המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי הבינלאומי Frontiers in Nutrition, כלל 223 משתתפים 112 בגרמניה ו-111 בישראל. הנבדקים צפו בהדמיות של אריזות מוצרי מזון שהציגו את מדד ה-Nutri-Score או הסימונים האדומים והתו הירוק הנהוגים בישראל, תוך ניטור רציף ומדויק של תנועות עיניהם. בהמשך, דירגו המשתתפים את רמת הבריאותיות של המוצרים, את טעמם הצפוי ואת כוונת הרכישה שלהם.

לפי ממצאי הניסוי יש יתרון מובהק לסימון הישראלי בהבנה ובהכוונה לבחירה בריאה: משתתפים משתי המדינות דירגו את מערכת תוויות האזהרה/ההמלצה הישראלית כקלה יותר להבנה וכמועילה יותר לצורך קבלת החלטות תזונתיות בריאות בהשוואה ל-Nutri-Score על אף פערי ההיכרות המוקדמת של הצרכנים בכל מדינה עם השיטה המקומית שלהם ולמרות שמשתתפים בשתי המדינות זיהו במהירות רבה יותר את הסימון המוכר מארץ מוצאם והתעכבו עם העיניים יותר על הסימון החדש להם.

כלומר גם הישראלים שנחשפו לראשונה ל-Nutri-Score העדיפו את התוויות האדומות ומצאו אותן יעילות יותר וגם הגרמנים דירגו דווקא את תוויות האזהרה האדומות הישראליות החדשות עבורם כקלות יותר להבנה ומועילות יותר בהשוואה לנוטרי סקור המוכר שלהם.

בנוסף, מוצרי מזון שנשאו מדבקות אזהרה אדומות מפורשות זכו לשיפוט ביקורתי ומחמיר יותר ביחס לאותם מוצרים בדיוק כשהוצגו עם מדד ה-Nutri-Score, שעורר הערכות מתונות וסלחניות יותר. זה עשוי להעיד על כך שלתוויות ממוקדות סיכון שצועקות "יש פה יותר מדי סוכר/מלח" יש יתרון פסיכולוגי ותפיסתי חזק מאוד אצל צרכנים.

בהתבסס על המחקר, החוקרים (שחושבים שגם ה-Nutri Score זו שיטה טובה שמסייעת לצרכנים לערוך השוואה בין מוצרים באותה קטגוריה), ממליצים לממשלות ורגולטורים לבצע הערכות אמפיריות לקשב וההבנה אצל הצרכן: "תוויות מזון אינן רק אלמנט גרפי על האריזה, אלא התערבות ישירה בתחום בריאות הציבור", מדגישים החוקרים. "קבלת החלטות מדיניות בנושא זה חייבת להישען על ראיות מדעיות מוצקות לגבי האופן שבו בני אדם מגיבים לסימונים בפועל".

ממצאי המחקר מתפרסמים בזמן שמוסדות האיחוד האירופי בוחנים גיבוש תקן חובה אחיד לסימון מזון בחזית האריזה, תוך מחלוקת מקצועית בשאלה האם להעדיף ציון תזונתי כולל או להתריע באופן ממוקד על רכיבים תזונתיים החורגים מהרמות המומלצות. דיון מקביל מתקיים בארצות הברית, שם ה-FDA מקדם הצעה לתיבת מידע תזונתי (Nutrition Info) בחזית האריזה, שתסווג שומן רווי, נתרן ותוספת סוכר כ"נמוך", "בינוני" או "גבוה".

נקודות התורפה במחקר הן שהוא התבסס על מדגם של 223 משתתפים בסך הכל, כך שהוא לא ממש מייצג את כלל האוכלוסייה בגרמניה או בישראל. כמו כן הוא לא בדק צרכנים בצרפת ובמדינות נוספות שמשתמשות ב-Nutri- Score ולא בדק מדינות כמו איטליה שמשתמשות במדד שלישי בכלל.

כמו כן, המחקר נעשה באמצעות הצגת תמונות של אריזות מזון בסביבת מעבדה ולא בזמן קניות אמיתי בחנות שבה יש הסחי דעת רבים, השפעות מחיר, מבצעים, ואינטראקציות חברתיות.

בנוסף, הוא בודק תשומת לב ויזואלית אך לא השפעת צריכה לאורך זמן. כלומר הדבר החשוב ביותר עוד לא הוכח: האם הסימונים האדומים אכן מורידים צריכה של מוצרים מזיקים לאורך זמן, או שמא לא משפיעים כלל והצריכה לא משתנה או יורדת בגלל טרנדים אחרים. למשל בישראל מזונות שממותקים בממתיקים מלאכותיים לא מקבלים סימון ירוק אבל גם לא סימון אדום (ב-Nutri-Score הדירוג שלהם כן משונמך) ובכל זאת, למרות אפס סימונים שליליים, יש ירידה בצריכה שלהם.