"דמות מרכזית בקומה השנייה": ההסבר של צה"ל לתקיפה בבי"ח, וזהות המחוסלים

תחת לחץ אמריקני ומציאות פוליטית משתנה, המבחן המרכזי של צה"ל בעזה הוא היכולת לשמור על חופש פעולה מבצעי. התקיפה בבית החולים נאסר בחאן יונס, שבה חוסלו לצד המח"ט מחמד אבו איסמעיל גם מחבלים נוספים, בוצעה אחרי שורת אזהרות: "במקום הוחזקו עשרות רבות של חטופים". מועצת השלום לא גינתה את ישראל, אלא את חמאס

מרכז האש של פיקוד הדרום ניהל מקצה לקצה את התקיפה החריגה שביצע צה"ל במהלך הלילה (חמישי) במתחם בית החולים נאסר בחאן יונס שבדרום רצועת עזה. יעד התקיפה היה מחמד אבו איסמעיל, ששימש כמפקד חטיבת חאן יונס בחמאס, ולצידו מחבלים נוספים שלפי הודעת צה"ל ושב"כ הסתתרו במתחם בית החולים.

לפי הודעת שב"כ, מדובר בתקיפה ממוקדת שבה הותקף אבו איסמעיל, שהיה אחראי במסגרת תפקידו על ניהול פעילותם של מחבלי החטיבה ועל הכוונתם לקידום ולהוצאה לפועל של מתווי טרור נגד כוחות צה"ל ואזרחי ישראל. בנוסף, הוא היה אחראי על החזקתם בשבי של חטופים רבים לאורך המלחמה: נמרוד כהן, מתן צנגאוקר, עידן אלכסנדר, אברה מנגיסטו, אלוף-משנה אסף חממי ז"ל, סמל ראשון עוז דניאל וסרן עומר נאוטרה ז"ל.

לצד תקיפת אבו אסמאעיל, הותקפו גם מחבלים נוספים ששהו במתחם, ובהם מוארד תופיק מחמוד אבו זריפה, ראש צוות במחלקת ההנדסה בפלוגת הסיוע הקרבי והמנהלתי, וחאלד אסאמה אבו ענזה, ראש מדור הקשר במחלקת המבצעים במטה המודיעין של ארגון הטרור חמאס.

במערכת הביטחון טוענים כי חמאס הפך את מתחם בית החולים נאסר למפקדה לפעילות צבאית וטרור נגד כוחות צה"ל ומדינת ישראל. לפי הטענות שהציג צה"ל, הפעילות במתחם כללה אחסון אמצעי לחימה, הפעלת חדרי פיקוד ושליטה, שימוש במתקני בית החולים כעמדות תצפית וכמקום מסתור למחבלים, וכן ביצוע חקירות ועינויים בידי מנגנוני ביטחון הפנים והמודיעין של חמאס.

התקיפה התרחשה מעט אחרי חצות, וכבר זמן קצר לאחריה החלו להתפרסם בכלי תקשורת ברחבי העולם דיווחים על תקיפה ישראלית בבית חולים ברצועה. הפרסומים הכילו טענות נגד מדיניות ישראל בעזה וטענות על פגיעה בחפים מפשע. רק בשעות הבוקר פרסם דובר צה"ל הודעה מסודרת ובה הציג את הטענה שלפיה מתחם בית החולים שימש את חמאס לפעילות צבאית.

דובר צה"ל הסביר את התקיפה שעלתה לכותרות בעולם, ומסר כי "טרם התקיפה ננקטו צעדי זהירות על מנת לצמצם ככל הניתן פגיעה במבנה בית החולים ובבלתי מעורבים. כמו כן, התקיפה בוצעה באופן ממוקד לחדר שממנו פעלו צבאית המח״ט והמחבלים". דובר צה"ל הוסיף כי "טרם ביצוע התקיפה שב, הזהיר ודרש צה״ל להפסיק את הפעילות הצבאית בבית החולים, במספר הזדמנויות, לרבות בעת האחרונה".

לפי צה"ל, "הקומה השנייה בבית החולים משמשת כמפקדה צבאית של חמאס, כאשר אזרחים לא מורשים להכנס אליה ויש עליה שמירה קפדנית, בהיותה משמשת את מפקדי הארגון, לרבות את מחמד אבו איסמאעיל. לאורך המלחמה בבית החולים נאסר הוחזקו עשרות רבות של חטופים, רבים מהם מקיבוץ נחל עוז ובניהם גם נשים, ילדים, מבוגרים ואזרחים זרים".

מועצת השלום הצהירה כי היא מגנה בחריפות את השימוש שעושה חמאס בבתי חולים ובתשתיות אזרחיות אחרות למטרות צבאיות. המועצה גינתה את אובדן חיי האדם בתקיפה, אך לא גינתה את ישראל. לפיה, אירועים מסוג זה מדגישים את הדחיפות ביישום התוכנית בת 20 הסעיפים, הכוללת את פירוק חמאס מנשקו ואת כינונם של הסדרים בטוחים ומפורזים ברצועת עזה.

"אובדן החיים הטרגי בעקבות התקיפה הישראלית על בית החולים נאצר בחאן יונס מדגיש בדיוק מדוע יש ליישם את תוכנית השלום המקיפה של הנשיא טראמפ באופן מיידי וללא עיכובים נוספים", מסרה מועצת השלום. "אחרת, נמשיך לראות טרגדיות שבהן חמאס טוען להתקפות ישראליות מכוונות על בתי חולים, ישראל טוענת שחמאס מנצל מתקנים אלה לפעולות טרור, ועזתים חפים מפשע משלמים בסופו של דבר את המחיר".

לצד מיקום ויעד התקיפה גם העיתוי רגיש במיוחד, על רקע אי הבהירות הפוליטית ובצל חילופי ההאשמות בין לשכת נתניהו ליו"ר ישר! גדי איזנקוט. לצד זאת נזכיר כי ביום שלישי השבוע הועברה האחריות על פרויקט איתור ואיטום המנהרות באזור רפיח לידי מועצת השלום. את ניהול הפרויקט בשטח צפויה לבצע חברת ניהול ישראלית. המשמעות היא שינוי נוסף במנגנון המעורבות האמריקנית בנעשה ברצועה.

במסגרת המתווה החדש, התשלומים וההיבטים הלוגיסטיים הנוגעים למפעלי הבטון, לקבלנים ולפעילות הפרויקט אמורים לעבור דרך מנהלת השלום. מדובר בצעד נוסף בדרך למעורבות אמריקנית ישירה יותר בפרויקטים הקשורים לשיקום הרצועה ולפעילות בשטח, גם אם בשלב זה מדובר בתחום מוגדר ומצומצם יחסית.

במקביל, נזכיר כי לשכת ראש הממשלה פרסמה לפני יומיים הודעה באנגלית בשעת ערב מאוחרת שלפיה ישראל תאפשר הכנסת ציוד חורף לרצועת עזה, על רקע המצב ההומניטרי. ההחלטה התקבלה כאשר חמאס עדיין לא פורק מנשקו, ובמסגרת רשימת הציוד עשויים להיכלל גם חומרים דו-שימושיים שכניסתם לרצועה הוגבלה בעבר בשל החשש שישמשו את ארגון הטרור לשיקום תשתיותיו הצבאיות.

הצעדים הללו מגיעים לאחר לחץ אמריקני על ישראל להתקדם במגעים המדיניים וביישום המתווה הנוגע לעתיד הרצועה. מצד אחד, ישראל נדרשת לשתף פעולה עם המהלכים שמובילה וושינגטון, לאפשר התקדמות בפרויקטים אזרחיים ולתת מענה לצרכים ההומניטריים. מצד שני, בצה"ל מבקשים לשמר עצמאות מבצעית מלאה בכל הנוגע לסיכול טרור, למניעת התעצמות מחודשת של חמאס ולפגיעה במחבלים שהיו מעורבים בטבח 7 באוקטובר או בהחזקת חטופים.

בצה"ל מבקשים להבהיר כי גם כאשר מתקדמים מהלכים מדיניים ומנגנוני פיקוח חדשים, לא תהיה פגיעה בחופש הפעולה המבצעי מול איומים שמתפתחים בשטח. התקיפה בבית החולים נאסר ממחישה את הפער בין התהליך המדיני שמנסה להתקדם לבין המציאות הביטחונית שבה עדיין פועלים מחבלי חמאס ובכירים בארגון.

אך מעל הכל מרחפת המתיחות הפוליטית בישראל. בימים האחרונים החריפו חילופי ההאשמות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין יו"ר ישר, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, סביב סוגיית העדכונים הביטחוניים. זאת לאחר תקופה שבה לא כונס הקבינט המדיני-ביטחוני במשך יותר מחודש ולא התקיימו שיחות עדכון סדורות בין ראש הממשלה לבין בכירים באופוזיציה, ובהם יאיר לפיד ואיזנקוט, שמחזיק כעת במנדט להרכבת הממשלה. איזנקוט ונתניהו אמנם פרסמו היום הודעה משותפת ונפגשו לעדכון ביטחוני, אך המתח סביב סוגיות הליבה הביטחוניות עדיין באוויר.

בפועל, ההתפתחויות הביטחוניות ברצועה, המגעים מול האמריקנים והפעילות הצבאית ממשיכים להתקדם, בעוד מעגל מקבלי ההחלטות הפוליטיים אינו מקיים בהכרח את מנגנוני העדכון וההתייעצות שהיו אמורים ללוות אותם. הפער הזה מקבל משמעות מיוחדת כאשר מדובר בהחלטות בעלות השלכות אסטרטגיות על עתיד הרצועה ועל חופש הפעולה של צה"ל.

המתיחות בין הדרג המדיני לצמרת צה"ל לא החלה בימים האחרונים. עוד בתקופה שקדמה לבחירות נרשמו חילוקי דעות סביב דיונים על פעולה אפשרית מול איראן, ובהמשך גם סביב עצירת המבצע בחברון, שנמשך מבלי שהניב תוצאות מבצעיות משמעותיות כפי שציפו בצבא.

כך, התקיפה בבית החולים נאסר אינה עומדת בפני עצמה. היא מתרחשת בתקופה שבה ישראל מנסה לקדם את המהלכים המדיניים ברצועה תחת מעורבות אמריקנית הולכת וגוברת, אך במקביל מבקשת להמשיך ולסכל באופן עצמאי איומים ביטחוניים. מבחינת צה"ל, המבחן המרכזי הוא היכולת לשמור על חופש הפעולה המבצעי גם כאשר המציאות המדינית והפוליטית משתנה במהירות.