בקטאר דיווחו על הסכמות, איראן: "אין לנו אמון בארה"ב"; הוויתורים שעשויה ישראל לעשות

איראן תקבל מיליארדים? הדיווח על ההסכם המתגבש, והוויתורים שעשויים להידרש מישראל

שעות אחרי שנתניהו והגסת' דנו בחידוש המלחמה באיראן, בקטאר מדווחים על פריצת דרך במו"מ בין וושינגטון לטהרן - שטרם קיבלה אישור ממקור רשמי. ובזמן שההתפתחויות האחרונות עלולות עוד להוביל למיסקלקולציה שממנה הזהירו, ישראל עלולה לשלם מחיר בזירות אחרות - מלבנון ועד עזה

אצל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ - אין מתנות בחינם. בין ביקורו של שר ההגנה האמריקני פיט הגסת' בישראל, פוסט התמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו והאפשרות לחידוש המלחמה באיראן, מסתמנת תמונה מורכבת, שעשויה להוביל למיסקלקולציה שממנה מתריעים בישראל בשבועות האחרונים.

נתניהו טען שהופתע מפוסט התמיכה של טראמפ, ובכל מקרה לא הבטיח לו שום דבר בתמורה. אך חוץ מהזירה האיראנית, הנשיא האמריקני עשוי לצפות ממנו לתמורה בזירות אחרות - מעזה ולבנון ועד להרכב הממשלה הבאה.

דיפלומט ערבי, המשרת במדינה גדולה וחשובה במזרח התיכון, אמר ל-ynet כי הוא מעריך שמיד אחרי בחירות האמצע בארה"ב - שבועיים בדיוק מהיום - קיימת סבירות שישראל וארה"ב ייצאו למתקפה משותפת גדולה נגד איראן.

לצד זאת, אמר הדיפלומט הערבי כי להבנתו מבני שיחו האמריקנים, טראמפ יפעיל לחצים כדי שתקום ממשלת אחדות בשיתוף נתניהו ואיזנקוט, וללא גורמים שנתפסים קיצונים. ממשלה כזו, מעריכים בארה"ב, תאפשר לקדם את הרחבת הסכמי אברהם ביום שאחרי המלחמה באיראן.

לאיראן הגיע היום מפקד הצבא הפקיסטני, אסים מוניר, שהיה אחת הדמויות המתווכות בין האמריקנים לאיראנים מאז הפסקת האש שהוכרזה בין הצדדים בתום המלחמה האחרונה. באל-ג'דיד הקטארי דווח לאחר מכן כי ארה"ב ואיראן הגיעו להסכמות ראשוניות על חזרה למשא ומתן, שכוללות בין היתר מניעת התלקחות מחודשת של ההסלמה והפשרת 6 מיליארד דולר מהכספים האיראניים שמוחזקים בבנקים בקטאר.

אך דיווחים כאלו כבר נשמעו בעבר, ללא כל התקדמות. האיראנים מבינים את המשמעות של המלחמה והמתיחות במצר הורמוז עבור בחירות האמצע בארה"ב, ומקווים "להעניש" את טראמפ.

סוכנות "תסנים" האיראנית, המזוהה עם המשטר, ציטטה היום "גורם ביטחוני בכיר" שצינן את הדיווחים וטען שאחד המכשולים העיקריים במשא ומתן הוא היעדר ודאות, מצד המתווכים, לגבי השאלה מי בצד האמריקני מחזיק בסמכות ובמנדט בפועל לקבל החלטות סופיות.

בדומה לאמירות שמשמיעים גורמים אמריקנים נגד המשטר אחרי חיסול ההנהגה במלחמה, לפי אותו הגורם, "לא ברור מי בממשל האמריקני בעל הכוח לקבל החלטות סופיות ומחייבות, אם זה ג'יי די ואנס, ויטקוף, מרקו רוביו או קושנר. העמימות הזו, המועצמת על ידי יריבויות פוליטיות ופילוגים פנימיים בארה"ב לקראת הבחירות, יצרה סיבוכים משמעותיים בתהליך התיווך ובחילופי המסרים, ותרמה למצב הנוכחי".

על דבר אחד אין עוררין: נתניהו והגסת' דנו אמש בחידוש המלחמה במלחמה מול איראן. ראש הממשלה המריא לפגישה במטוס פרטי מנמל התעופה בן גוריון. השיירה שלו הגיעה עד לכבש המטוס, הוא טס לעובדה ושם פגש את השר האמריקני.

בפגישה נכחו גם שר הביטחון ישראל כ"ץ, ראש המל"ל שמואל בן עזרא והמזכיר הצבאי של רה"מ גיא מרקיזנו. כמו כן נכחו במקום גם נציגים אמירתים. מי לא נכח בפגישה? ראש המוסד רומן גופמן והרמטכ"ל, רב-אלוף, אייל זמיר. הפגישה נמשכה כשעתיים, ובגלל התארכותה לא הגיע נתניהו למשחק הכדורגל של בית"ר ירושלים באצטדיון טדי.

השאלה אם ומתי תתחדש המלחמה: האם לפני הבחירות בישראל או רק אחרי בחירות האמצע בארה"ב, דהיינו אחרי 3 בנובמבר. בינתיים, רוב הסימנים מראים שלא תהיה תקיפה ישראלית באיראן לפני הבחירות בישראל. יש אומנם דריכות וכוננות, אבל היא יותר נוגעת לאפשרות שאיראן תפעל נגד ישראל במתקפת פתע מכמה חזיתות. לשם כך יש דיונים ממוקדים בישראל, ובשבוע שעבר קיים נתניהו דיונים ליליים בקריה עם ראשי מערכת הבטחון כדי לדון בתרחישים השונים.

בכיר ישראלי העריך שהסיכויים לתקיפה לפני הבחירות בישראל הם 70-30: 70 אחוז שלא תהיה תקיפה, ו-30 אחוז שתהיה. כמובן שגם 30 אחוז זה לא מעט, אבל מדובר בעיקר באפשרות של מתקפת מנע למתקפת פתע איראנית אפשרית. המציאות אחרי מערכות הבחירות תהיה כבר שונה, והסיכויים לתקיפה אחרי 3 בנובמבר הם בתמונת מראה הפוכה: 70 אחוז שכן ו-30 אחוז שלא.

צריך לשים לב גם לחלון הזמנים: בין 3 בנובמבר ל-3 בינואר - מועד השבעת הקונגרס החדש. אם טראמפ יאבד את הרוב בבית הנבחרים ובסנאט או באחד מהם, הוא עשוי להורות על תקיפה באיראן עוד לפני השבעת הקונגרס. לזה צריך להיערך וכך יש לראות את ביקור הגסת'.

בכיר ישראלי אחר הציג הסבר שונה לביקור המפתיע של הגסת', שכבר אמור היה לבקר בישראל בחודש יולי אך דחה את הביקור בדקה ה-90. הגסת' הגיע לבקר את כוחותיו באזור ועל הדרך עצר לפגישה אצל נתניהו כדי להשגיח שהוא לא מתכנן הפתעות לפני בחירות האמצע.

בכיר ישראלי המעורה בפרטים אמר כי נתניהו מעוניין מאוד לתקוף באיראן ולא יכול כרגע. האמריקנים, לדברי אותו בכיר לא מעוניינים, והגסת' לא בא לתכנן תקיפה - אלא לוודא שנתניהו לא מפתיע.

כך או כך העיתוי של הביקור, שבוע לפני הבחירות בישראל, הוא רגיש ועלול לעורר דאגה גדולה בטהרן - ובהתאם, כאמור, גם להגדיל את הסיכוי למיסקלקולציה.

את הביקור צריך לחבר פוסט התמיכה של טראמפ בנתניהו. גורם המקורב לנשיא האמריקני העריך שהתמיכה של טראמפ נעשתה משיקולים אמריקניים פנימיים, כדי לפזול לציבור האוונגליסטי שאוהב את ישראל ונתניהו.

אבל טראמפ, כמו איש עסקים ממולח, יודע שאחרי פוסט כזה נתניהו בכיס שלו, ויעשה כל מה שיבקש ממנו: אם זה להשאיר גורמים קיצוניים מחוץ לממשלה; להסכים לשיקום הרצועה בלי פירוז חמאס; להסכים להסכם שלום עם לבנון גם ללא פירוק מלא של חיזבאללה מנשקו; ולסגת מסוריה. במילים אחרות: לא להרוס לטראמפ את התוכניות לקבל פרס נובל לשלום ולהותיר מורשת של משכין שלום (Peacemaker).

עבור היעד האיראני נתניהו עשוי ללכת לקראת הנשיא האמריקני בנושאים אחרים שחשובים לו, כמו תוכנית 20 הנקודות בעזה, שכן כבר עכשיו הסכים נתניהו ל"בועה אמירתית" בעזה - שבה יחל שיקום לפני פירוז. מבחינת נתניהו, "הגביע הקדוש" הוא הפלת המשטר של הרפובליקה האיסלאמית ובעבור היעד הזה הוא עשוי להתגמש בשאר - להקריב את הצריח בשביל להגן על המלכה.

הדיווחים וההצהרות על התחממות סביב מועד הבחירות, כאמור, מעלה משמעותית את הסיכוי למיסקלקולציה מול איראן, שעשויה לחשוב שישראל היא זו שעומדת לתקוף ולנסות להקדים אותה בניסיון למכת מנע. משם הכול יכול לעבור מהגנה להתקפה מהירה.

המסר הישראלי שחוזר בימים האחרונים הוא שאם איראן תעשה טעות, המכה הישראלית תהיה חסרת תקדים. בעבר פורסם שישראל נערכת לתקיפת תשתיות ומטרות אנרגיה מתוך מחשבה שזה יאיץ את הפלת השלטון, אבל גם בימים אלה, אף אחד לא מבטיח שעוד סבב ישנה את המצב. כפי שתיאר גורם ישראלי: אף אחד לא מתחייב שהפעם, השלטון בטהרן ייפול.

למלחמה כמובן יש מחירים כבדים גם בעורף: נזקים כבדים, שיקום ארוך, וגם סיכוי גדול לנפגעים - כל זה שחלק ניכר מהנזקים שספגה ישראל עד כה, טרם טופלו.

כך או כך, העיתוי הרגיש לפני הבחירות בישראל כבר הביא את הרמטכ"ל זמיר להבהיר לארה"ב כי חידוש המלחמה לפני 27 באוקטובר יכולה בהחלט להביא לדחיית יום הבוחר.

בגוש האופוזיציה מביעים חשדנות כלפי השיח על חידוש המלחמה באיראן, ומייחסים לו מניעים פוליטיים במידת מה. נתניהו, כך נראה, מנסה לשדר בהילות - ואולי לגרות את האיראנים להקדים ולתקוף: דיונים ליליים, תדרוכים שאיראן רוצה לחבל בבחירות - וגם הבאה של הגסת', ללא ספק הסמן הניצי בממשל האמריקני, לביקור חשאי.

למעט הרמטכ"ל זמיר, לא נראה שיש בכיר ביטחוני אחר שעשוי לחשוד במניעי נתניהו. ראש המוסד, ראש המל"ל וראש השב"כ כולם מינויים שלו. עבור מלחמת ברירה, נתניהו יצטרך אישור של הקבינט - אבל מתקפה איראנית קודמת יכולה לשנות את התמונה.

בתוך כל אלה צריך לנסות להיכנס לראש האיראני: האם האיראנים חושבים שמתקפת פתע נגד ישראל מרעה את מצבו של נתניהו בבחירות או דווקא עשוייה לשחק לידיו? האם דחייה של הבחירות בישראל טובה לאיראנים? ההגיון הפשוט אומר שהאיראנים רוצים להעמיק את הקרע הפנימי בישראל. הם נהנים מהכאוס, ולכן לא מן הנמנע שמתקפת פתע עלולה לשרת אותם.

לכן גם ישראל חוששת מאוד שאיראן תנסה לחבל בבחירות. אסור לשכוח שההסלמה יכולה דווקא לבוא יום אחרי הבחירות בישראל, כדי להשפיע על הרכב הממשלה הבאה. מתקפה איראנית עשוייה להקל על טראמפ לשכנע את הצדדים להסכים לממשלת אחדות חירום לאומית, ויכולה להציל את נתניהו מתבוסה