"מעדיף למות מהבושה": השיטות המזעזעות לניצול קשישים נחשפות - וכך תיזהרו
הקנסות החלו להגיע בזה אחר זה. כביש 6, מנהרות הכרמל, עבירות תנועה וחיובים שלא הכירה. אירינה פונומריוב, שמעולם לא נהגה ואין לה רישיון, גילתה כי רכב נרכש על שמה באמצעות הלוואה שמעולם לא ביקשה. אחר כך הופחתה גם הקצבה שלה. קשישה אחרת שוכנעה - "את תמותי אם לא תרכשי מחטים מזהב" - ואיבדה את ביתה. המקרים האלה הם רק אחדים משורה של תיקי עושק וניצול כלכלי של קשישים.
במשך שנים נתנה אישה מבוגרת, שביקשה לא להזדהות, אמון באישה שטיפלה בה בדיקור סיני. אלא שעל פי פרטי המקרה, הקשר הטיפולי הפך בהדרגה למנגנון של הפחדה, תלות והעברת כספים. המטפלת, כך נטען, שכנעה אותה כי עליה לרכוש טיפולים שהלכו והתייקרו, עד שהקשישה מכרה את ביתה והכסף הועבר לחשבון המטפלת. עד שהתפוגגה השפעתה של מי שהייתה עבורה דמות מוכרת ובעלת סמכות, היא כבר הספיקה לאבד את הבית, את החסכונות, ונותרה אפילו בלי כסף לתרופות.
העדות של אירינה, שנעקצה ב-100 אלף שקל
הסיפור של סבתו של ס'
(צילום: גיל נחושתן)
"הייתי ממש כמו זומבי", סיפרה הקשישה ל-ynet. "נתתי אמון באישה שטיפלה בי במשך שנים. היא הפחידה אותי שאם לא ארכוש מחטים מזהב, אני אמות. הייתי כמו מהופנטת ועשיתי כל מה שהיא אמרה לי. כשהתאוששתי, כבר הייתי בלי קורת גג. גם מכרתי בית מבלי שרציתי בכך, וגם הכסף כולו הועבר למטפלת. אני בוכה כל היום, נותרתי בלי כלום, כלום".
וזה לא רק הכסף או הרכוש. אלא גם קריסה של תחושת הביטחון והאמון. הקשישה ערירית וכיום מתגוררת אצל אחייניתה. היא הגישה תלונה במשטרה לאחר שהבינה כי נפלה קורבן לעושק ולניצול מצבה, אולם לדבריה התיק נסגר כעבור זמן קצר, אף שזהות המטפלת החשודה ידועה למשטרה. עו"ד יאנה אברמוב, שמייצגת אותה מטעם מחוז דרום של הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, פנתה למשטרה בדרישה לחדש את החקירה והגישה ערר על סגירת התיק.
המקרים שונים זה מזה, אבל בכולם חוזרת אותה נקודת תורפה: אדם אחר מצליח לחדור אל מרחב האמון של הקשיש, לעתים באמצעות קשר טיפולי או משפחתי, לעתים דרך שיחת טלפון או מודעה באינטרנט, ולגרום לו להוציא כסף, לחתום על מסמכים או להעביר רכוש.
ניצול כלכלי מוגדר כשימוש לא חוקי ברכושו של אזרח ותיק, לרוב במסגרת יחסי אמון וקרבה. הונאה כלכלית, לעומת זאת, מבוססת על מצג שווא או הטעיה מכוונת מצד אדם זר המבקש להשיג טובת הנאה כספית. בפועל, הגבול בין השיטות עלול להיטשטש. פעם מדובר במטפל או בבן משפחה המנצלים תלות קיימת, ופעם במתחזה שבונה בתוך זמן קצר מערכת של אמון, לחץ ופחד.
צילום: הרצל יוסף
"אני מבאר שבע ללא רישיון, אבל מסתבר ש'נסעתי' בראשון לציון והחניתי בפארק על הדשא. פתאום גיליתי - יש לי רכב"
הכלים המשמשים לכך מגוונים. קשישים מוחתמים על הלוואות, ערבויות, ייפויי כוח וחוזים בלי שהבינו את משמעות החתימה. במקרים אחרים נלקחים כספים מחשבונות בנק באמצעות כרטיסי אשראי, קודים סודיים, יישומונים בנקאיים והרשאות שניתנו מתוך אמון. יש גם מי ששוכנעו להעביר מתנות, כספים ורכוש בעקבות לחץ רגשי או מצגי שווא, ומי שנפלו קורבן למתחזים שהציגו את עצמם כנציגי בנקים, חברות אשראי, המשטרה, הביטוח הלאומי או אפילו בני משפחה.
הפגיעה אינה מסתיימת תמיד ברגע שבו מתגלה העוקץ. במקרים רבים מתחיל אז מאבק נוסף, מול הבנקים, חברות המימון, רשויות הגבייה, משרדי הממשלה ולעתים גם בתי המשפט. הקשיש נדרש להוכיח שלא ביצע פעולה הרשומה על שמו או לא חתם על מסמך או שהחתימה המופיעה עליו אינה שלו. לצד המאבק המשפטי ישנה גם הבושה שמלווה את הנעקץ והחשש שלו לשתף את בני המשפחה, כמו גם הקושי להבין לאיזה גוף צריך לפנות.
כך קרה לאירינה פונומריוב, בת 76. לאחר שבעלה נפטר היא נזקקה להלוואה קטנה, אך הבנק סירב לבקשתה. בחיפוש אחר אפשרות אחרת היא מצאה באינטרנט מודעה ברוסית. במקום לקבל את ההלוואה שביקשה, גילתה לטענתה כי גורמים אחרים נטלו בשמה הלוואה ורכשו באמצעותה רכב בעלות של כ-70 אלף שקל, אף שאין לה רישיון והיא מעולם לא נהגה.
"התחלתי לקבל אינספור קנסות וחיובים לתשלום על עבירות תנועה ולא הבנתי איך", מספרת פונומריוב ל-ynet. "הייתי מבולבלת, מוטרדת. בהמשך גם קצבת ביטוח לאומי הופחתה כי נרשם רכב על שמי".
היא מסבירה איך הכול התחיל: "בחודש ינואר אני פתאום מקבלת מכתב עם קנס של 730 שקלים. אני מבאר שבע ללא רישיון, לא היה לי רישיון וגם רכב לא היה לי. אבל מסתבר ש'נסעתי' לראשון לציון, והחניתי את ה'אוטו שלי' בפארק על הדשא... פתאום גיליתי שיש לי רכב". לדבריה, "אחרי זה התחילו להגיע קנסות על הפרת חוקי תנועה ועל נסיעה בכביש 6 בלי לשלם. פניתי לרווחה, הם הציעו שאפנה למשרד המשפטים, שסיפקו לי עורכת דין. ברוך השם היא עוסקת בכך".
"כבר התחלנו משפט, כי הנוכלים האלה לקחו הלוואה של 100 אלף שקלים, קנו רכב ונוסעים בו כאילו כלום. ולי יש מינוס בבנק, ואני לא יכולה לסגור אותו כי אני מקבלת פנסיה של 4,000 שקל".
ההתראות שהחלו להגיע חשפו בפניה את היקף ההסתבכות. החזרים של ההלוואה הופיעו בחשבון הבנק, ובמקביל הגיעו דרישות תשלום מכביש 6, ממנהרות הכרמל ומעיריית ראשון לציון. במסמכי ההלוואה היא ראתה רישיון רכב הנושא את שמה. לאחר שהבינה כי נפלה קורבן לעוקץ, היא הגישה תלונה במשטרה ופנתה לסיוע המשפטי כדי להשיב את הקצבה ולבטל את החובות והרישומים שנוצרו על שמה.
עו"ד אברמוב הגישה בשמה תביעה לסעד הצהרתי נגד חברת המימון. לפי הנטען בתביעה, חתימותיה של פונומריוב על הסכם ההלוואה זויפו ולכן ההסכם בטל מעיקרו. סכום ההלוואה עמד על 69 אלף שקל ולאחר חישוב הריביות הגיע ללא פחות מ-101,111 שקלים. בתביעה נדרש גם פיצוי של 30 אלף שקל. במקביל הוגשה תביעה נגד משרד הרישוי למחיקת רישום הרכב, וכן ננקטו הליכים מול כבישי האגרה ואגפי הגבייה בעיריות, במטרה לקבוע כי פונומריוב אינה חייבת בגין דוחות ועבירות הקשורים לרכב שבו לא נהגה.
רישום הרכב הוביל גם להפחתת הקצבה שקיבלה מהביטוח הלאומי. עו"ד אברמוב פנתה למוסד לביטוח לאומי והסבירה שהרכב נרשם על שמה במרמה. לאחר בדיקת הפרטים הושבה הקצבה לגובהה המקורי. אלא שגם לאחר תיקון הפגיעה בקצבה, נותר הצורך להתמודד עם ההלוואה, רישום הרכב והחיובים שנצברו.
"העוקצים שפעלו בתיקים שאני מייצגת זיהו אוכלוסייה מוחלשת", אומרת עו"ד אברמוב. "מדובר בקשישים דוברי רוסית, רבים מהם בודדים וללא עורף משפחתי. בכל אחד מהמקרים ניכרת מניפולציה מתמשכת שנבנתה על בסיס אמון ופערי שפה וידע. באחד המקרים, קשישה הובלה להאמין כי עליה לממן 'טיפולים' הולכים ומתייקרים עד כדי מכירת דירתה והעברת כספים לחשבון המטפלת".
לדבריה, לצד האחריות הפלילית הנטענת של מבצעי העוקץ, קיימת גם אחריות של המערכות המפוקחות שדרכן מבוצעות הפעולות. "זה ניצול ציני של אנשים שאין להם מי שיגן עליהם", היא מציינת, "מצופה מהגופים המוסדרים כמו בנקים, חברות ביטוח וגופים פיננסיים נוספים, להקשיח את מנגנוני הבקרה כאשר מדובר בהעברות כספים משמעותיות או ברכישת נכסים על ידי קשישים".
במקרה אחר, שיחה שנמשכה 52 דקות, קול שנשמע כמו קולו של הנכד ומספר הטלפון שלו שהופיע על הצג - הסתיימו באובדן של 50 אלף שקל. זהו תיק נוסף שמטופל בסיוע המשפטי של המחוז הצפון: תושבת נוף הגליל בת 73 מסרה את חסכונותיה לשליח שהגיע לביתה, לאחר שנוכלים התחזו, על פי החשד, לנכדה ס' והפעילו עליה לחץ.
לדברי ס', שבוע קודם לכן כבר ניסו אנשים להוציא מסבתו כסף, תוך שטענו כי הוא אישר להם לקחתו. במקביל, גם הוא קיבל שיחות חשודות ברוסית שבהן ניסו לדובב אותו. ביום העוקץ התקשר לסבתו והזהיר אותה: "אמרתי לה, תנתקי את הטלפון, אל תדברי עם אף אחד, אל תיתני לאף אחד שום דבר".
אלא שבהמשך ניסו בני המשפחה להשיגה וגילו שהיא נמצאת בשיחה ממושכת. ס' פנה למשטרה וביקש לשלוח ניידת, ולאחר מכן עזב את עבודתו ביקנעם ונסע לביתה. בדרך היא חזרה אליו. "אמרתי לה, סבתא, עם מי דיברת כל כך הרבה זמן? היא אומרת לי, איתך. דיברתי איתך. ואז נפל האסימון שהיא נתנה את כל הכסף לנוכלים".
לדבריו, בטלפון שלה הופיעה שיחה בת 52 דקות ממספרו. במהלך השיחה נאמר לה כי צריך "לבטח" את הכסף המזומן, ושליח מטעמו כביכול ייקח אותו ויחזירו. "הכול מהר, מהר, מהר. הם עובדים על לחץ. בן אדם לא מצליח לחשוב", הוא אומר. בעקבות המקרה הוא ממליץ לנתק כל שיחה שבה קרוב משפחה מבקש כסף, לחזור אליו במספר המוכר ולקבוע מילת קוד משפחתית.
"כשהם דיברו בקול של הנכד שלי, הכול היטשטש אצלי", אומרת סבתו. "לא הצלחתי לדמיין שזה עוקץ. פעם כבר היו מקרים שהם דיברו בקול שלו ואמרו שהוא נפגע בתאונה, ותמיד הייתי עונה להם שאני אתקשר אליו והם היו עוזבים אותי. אבל במקרה הזה, אני רוצה להגיד לכם, אף פעם לא תענו לשיחה ממספר זר שלא מוכר לכם. בבקשה, אל תאמינו לאף אחד. גם כשאומרים לכם ש'תוך חצי שעה יחזירו לכם' - זה שקר. אצלי זה היה בחור שנראה אמין, בן 20-19. אני כבר לא יכולה יותר להאמין לאף אחד", היא מסכמת בקול חנוק.
עו”ד ויסאם דעאס, שמונה לייצג את האישה מטעם הסיוע המשפטי, אומר כי מדובר בעוקץ מתוחכם שבו המתקשר נשמע בדיוק כמו הנכד. לדבריו, הנוכלים חסמו שיחות מבנה ושליח קיבל מהקשישה 50 אלף שקל. פרטי המקרה הועברו למשטרה בניסיון לאתר את המעורבים.
לפני מספר ימים התקבלה פנייה חדשה, מקרה שכבר בתחילת הטיפול בו מתואר כאחד הקשים והמורכבים. בת 72 ראתה באינטרנט מודעה שהציעה לימודי תעודה להשקעות בקריפטוגרפיה והבטיחה תשואות משמעותיות למשקיעים בלימודים. האישה, שקיבלה לאחרונה כספי ירושה, פנתה למפרסמים ואף הגיעה לפגישה איתם בבית קפה.
הפגישה התנהלה כולה ברוסית. כדי "להירשם לקורס הלימודי", מסרה להם צילומים של רישיון הנהיגה שלה, תעודת הזהות ופרטים אישיים נוספים. בהמשך הנחו אותה כיצד לקנות ארנק דיגיטלי ולהפקיד בו כספים, בכתובת אינטרנטית עם סיומת UK. האישה העבירה לאותו חשבון, במחשבה שהוא שלה, כספים רבים. באפליקציה שקיבלה מאותם אנשים נראו לכאורה תשואות גבוהות מההשקעה בקריפטו, אלא שלפי פרטי המקרה, המספרים היו פיקטיביים וכך גם האפליקציה עצמה.
זמן קצר לאחר מכן החלו להגיע חיובים מכבישי אגרה, דוחות ועבירות תנועה. כרטיס האשראי שלה חויב ברכישת שני רכבי יוקרה במאות אלפי שקלים, שברולט ומרצדס, וכן בביטוחים עבורם. כשניסתה לפנות לאנשים שעמם הייתה בקשר, גילתה שכל ההתכתבויות נמחקו. גם האפליקציה שניהלה כביכול את החשבון שלה נעלמה, ולא נותר זכר להתקשרות ביניהם, לרבות בוואטסאפ. כעת נעשות פעולות דחופות לעצירת החיובים ולבירור העסקאות מול הגורמים הפיננסיים והגופים הרלוונטיים.
לדברי עו"ד אורית פורת, ממונה תחום נזיקין, הונאה וניצול כלכלי בזיקנה, "במקרה הזה כמו במקרים רבים, ההתחזות היא מאוד מורכבת ומתוחכמת באופן שאינו מעורר חשד, ודאי שלא באופן אינסטינקטיבי". היא ציינה כי "מנגנוני ההונאה כוללים לעתים מספר שלבים כך שהקורבן מתקשה לזהות שמדובר בהונאה ועושק, הוא אינו מקשר בין שלבי ההונאה השונים ולעתים אכן אין ביניהם קשר ישיר. כך מוסר הקורבן שלב אחר שלב את הפרטים המזהים החיוניים לביצוע ההונאה בהיקף חסר תקדים".
פורת מצביעה גם על הבושה כאחד המנגנונים שמקשים על הנפגעים לבקש עזרה. "חשוב להדגיש שבמקרים רבים אלמנט הבושה הוא קריטי", היא מבהירה, "ככל שההונאה נמשכה זמן רב יותר וברכיבים שונים ורבים יותר, כך מתקשה הקורבן להתמודד עם הבושה במובן זה ששמעתי זה מכבר מקורבן הונאה ש'מעדיף למות מהבושה, מאשר להתמודד עם הסיטואציה'".
בהתאם, כאשר מדובר באירוע חד-פעמי, ההתמודדות באופן טבעי קלה יותר. "חשוב להבין שלא מדובר ב'כישלון' אישי, וכל אחד יכול ליפול קורבן למקרים המתוחכמים הללו, ואנו כאן כדי לנסות ולעזור ככל הניתן", סיכמה.
במקרה אחר, ניצולת שואה גילתה ש-21 אלף שקל הוצאו מחשבונה בעורמה. התיק הגיע תחילה כתיק חובות, אך בהמשך זוהה שמדובר בניצול כלכלי. הבנק סירב בתחילה להשיב את הכסף, אולם לאחר שהתברר כי לא התריע על הפעולה ולאחר שעלתה האפשרות לפנות למפקח על הבנקים, הסכום הוחזר לניצולת השואה.
אירוע נוסף ממחיש כיצד התחזות לגוף רשמי יכולה להביא לאובדן של רכוש שנצבר לאורך חיים שלמים. בני זוג, עולים ממדינות חבר העמים, מכר את דירתו והעביר לנוכל את מלוא כספי המכירה ואת כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1.75 מיליון שקל. הנוכל פנה אל בני הזוג ברוסית, הציג את עצמו כנציג רשות המסים וטען כי הסיסמאות שלהם וחשבונות הבנק שלהם זלגו לידי נוכלים.
הוא טען שהדבר התגלה במסגרת חקירה סמויה של רשות המסים, החתים אותם על כתב סודיות ודרש שלא יספרו על המתרחש לאיש, גם לא לבני משפחתם. לאחר מכן ביקש מהם להעביר את כל רכושם לחשבון זמני עד שהסכנה תחלוף. בני הזוג נותרו ללא רכוש.
המקרה התגלה רק כאשר בתם הבינה שהוריה מתגוררים במלון. בהמשך הם הפסיקו את הקשר עם הסיוע המשפטי ואת שיתוף הפעולה עימו, ולכן לא ניתן היה להמשיך ולסייע להם.
הדרישה לסודיות אינה פרט שולי. היא מבודדת את הקורבן מאנשים שעשויים לזהות את ההונאה ולעצור אותה בזמן, או לפחות לפני שיהיה מאוחר מדי. לשיטת ההפחדה מצטרפת הוראה שלא לשתף איש, גם קשר עם בן משפחה או התייעצות עם הבנק עלולים להיתפס בעיני הנפגע כסיכון. כך נשמרת השליטה של המתחזה עד להשלמת העברת הכספים.
דברי ההסבר לתיקון חוק הסיוע המשפטי מצביעים על החסמים הללו. אזרחים ותיקים שנפגעו מניצול כלכלי מתקשים פעמים רבות לשתף אחרים בשל תחושות של בושה ומבוכה, ולפעמים הם אינם מודעים לכך שנפלו קורבן. חוסר במידע נגיש על דרכי הפעולה האפשריות והחשש מפני ההתמודדות הנדרשת גורמים לכך שמקרים רבים אינם מדווחים, אינם מטופלים או נזנחים לאחר הגשת תלונה.
במרץ 2026 נכנס לתוקף תיקון לחוק המאפשר להעניק סיוע משפטי ללא עלות לאזרחים ותיקים מעל גיל 65 בהליכים שעיקרם עושק, הטעיה, תרמית וגזל תוך ניצול קושי או מצב קוגניטיבי. הייצוג עשוי לכלול תביעות לביטול חוזים והתחייבויות, השבת כספים ורכוש, צווים למניעת המשך הניצול וסעדים זמניים.
הסיוע המשפטי מדגיש שההליך האזרחי אינו תחליף לחקירה פלילית ושרצוי להגיש תחילה תלונה במשטרה. תוצאות החקירה עשויות לסייע לתביעה האזרחית, בייחוד כאשר זהותו של מי שביצע את העוקץ אינה ידועה. אלא שלדברי ד"ר עו"ד מיטל סגל רייך, מנהלת תחום זקנה וכשרות משפטית בסיוע המשפטי, דווקא הנתיב הפלילי אינו מספק תמיד מענה.
"אנו עדים בתקופה האחרונה לשורה ארוכה של מקרים קשים מאוד בכל הארץ, מניצול כספי ועד אובדן רכוש מלא", היא אומרת. "הכול תוך הטעיה, יצירת תלות ואחר כך תחושת בושה קשה. התיקון לחוק והרחבת הסיוע המשפטי לטיפול בתיקים של עושק קשישים ללא עלות, מאפשר לכל מי שנפגע, לא משנה כמה כסף יש לו בחשבון הבנק ומה רמת חייו, לקבל חינם את הסיוע המשפטי של המשרד. הייצוג המשפטי ניתן על ידי צוות שמומחה בסיוע המשפטי בזקנה ומאפשר נקיטת הליכים משפטיים מהירים לעצירה ולביטול עסקאות עושקות ולהשבת רכוש".
לדבריה, שיתוף הפעולה עם גורמי הרווחה, הרשויות המקומיות והפיקוח על הבנקים מאפשר לתת מענה לאזרחים ותיקים שנוצלו כלכלית. עם זאת, היא מותחת ביקורת על הטיפול בתלונות: "התלונות בנתיב הפלילי לרוב נסגרות מסיבה מקוממת של סכסוך אזרחי, וזה משהו שהיינו רוצים לראות בו שינוי".
עבור הקשישה שאיבדה את ביתה, עבור פונומריוב שנאלצה להוכיח שמעולם לא נהגה ברכב שנרשם על שמה, עבור בת ה-72 שגילתה כי פרטיה שימשו לרכישת רכבי יוקרה ועבור מי שגילו כי חסכונותיהם נעלמו, החשיפה של העוקץ היא רק ההתחלה של המאבק.
אזרחים ותיקים שנפלו קורבן לעושק או לניצול כלכלי יכולים לפנות למוקד הסיוע המשפטי במשרד המשפטים בטלפון 6405*.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.