זוכרים את הכותרות על זינוק ביוקר המחיה? הנתון המפתיע שמסתתר במדד
בשנה האחרונה ירדו מחירי המזון בישראל, בלי ירקות ופירות, ב-0.3%, אף שהכותרות זעקו על יוקר המזון. האינפלציה השנתית (1.1%) היא השנייה הכי הנמוכה ב-OECD. הנגיד אמיר ירון ניצב מול דילמה, אבל ככל הנראה לא יוריד ריבית כבר בישיבה הקרובה | פרשנות
סבר פלוצקר|
תגיות
הנה נתון מרתק המסתתר בהודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר (ירד ב-0.1%) המצריך חשיבה כלכלית ופוליטית מחודשת: במרוצת תריסר החודשים שחלפו, בין אוקטובר 2025 עד אוקטובר 2026, מחירי המזון בישראל – בלי ירקות ופירות שמחיריהן מושפעים מהעונתיות החזקה – ירדו ב-0.3%.
כן, סל המזון של משפחה ישראלית ממוצעת הוזל בשנה ב-0.3%. זוכרים את הכותרות הזועקות על זינוק ביוקר המזון, את הציטוטים מהודעות הייקור של חברות המזון, את הכתבות המצולמות מהסופרמרקטים?
מסתבר שהמציאות – לפחות הסטטיסטית – הייתה שונה לגמרי. המזון הוזל, או לכל הפחות לא התייקר. איך ייתכן, מי טועה? הנה התשובה: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספת את הנתונים על השינויים במחירים לאורכה ולרוחבה של המדינה ושל "נקודות המכירה". היא לא מסתפקת בביקור חטוף ליד מדף שימורים בסופר; עובדיה פוקדים את השווקים הפתוחים, את המרכולים במגזרים החרדי והערבי, את הרשתות המוזלות ועוד. התמונה שלה משקפת את מחירי המזון במדינה כולה, ולא בשכונה נבחרת כזו או אחרת.
השורה התחתונה של ההתפתחויות בלשון הודעות הלמ"ס: מדד המחירים לצרכן המייצג את כל סל הקניות של משפחה ישראלית, ולא רק את רכיב המזון, עלה בתריסר החודשים שחלפו ב-1.1%, זהו שיעור האינפלציה השני הנמוך ביותר במדינות מפותחות החברות ב-OECD. לפני חמש שנים, באוקטובר 2022 , היה קצב אינפלציה לפי אותו חישוב שנתי כ-5%. יש להודות על האמת: ישראל הפתיעה בהצלחתה להכניס בחזרה את שד האינפלציה לבקבוק סגור. והנה עוד נתון המשלים את התמונה: בלי מרכיב הדיור – המייצג את השינויים בשכר הדירה - ירד מדד המחירים לצרכן בין אוקטובר לאוקטובר ב-0.1%.
האינפלציה הנמוכה, מתחת לאמצע היעד של הממשלה ושל בנק ישראל, מחוללת דילמה לנגיד פרופ' אמיר ירון. הריבית של בנק ישראל נראית לפתע גבוהה מדי, במיוחד לאור ההאטה המורגשת בחלקים הצרכניים של המשק – כפי שמעידים מסעי המבצעים וההוזלות של רשתות השיווק והחנויות בכמעט כל התחומים. אפילו פיחות השקל במהלך אוקטובר לא הזיז, כאמור, את מחט המחירים.
ההיגיון הכלכלי הקר והטמפרמנט האישי של הנגיד ימנעו ככל הנראה הפחתת ריבית כבר בישיבה הקרובה של הוועדה המוניטרית של בנק ישראל. סביר להעריך שחברות וחברי הוועדה יעדיפו להמתין עוד זמן מה כדי לראות האם גם הציפיות לאינפלציה עתידות להטיל עוגן סביב 1% עד 1.5% לשנה.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.