המשחק ה"חלש" שלו נגמר ב-37 נקודות: מי יעצור את לוקה דונצ'יץ'?
הסלובני קולע 43.4 נקודות בממוצע בחמשת משחקיו האחרונים, ויאניס כבר מציב אותו בין הסקוררים הגדולים בהיסטוריה. ההכנה בקיץ, עזיבת לברון והסגל שנבנה סביבו מסבירים איך הלייקרס הפכו לקבוצה שלו
יאניס אנדטוקומבו התקשה להישאר אדיש. אחרי שלוקה דונצ'יץ' סיים אתמול (שלישי) עם 42 נקודות ו-13 אסיסטים בניצחון הלייקרס 117:138 על מיאמי, היווני הציב אותו בין הסקוררים הגדולים בתולדות המשחק, ואפילו העלה את האפשרות שהוא הטוב מכולם. כשנשאל אם הוא מתכוון לשחקנים הפעילים, הבהיר שהכוונה להיסטוריה כולה. מחמאה גדולה במיוחד ממי שזה עתה ניסה לעצור אותו.
המספרים מסבירים את ההתלהבות. בשבע הופעות דונצ'יץ' מעמיד 38.3 נקודות, שמונה ריבאונדים ו־8.1 אסיסטים בממוצע, ב-49.7 אחוז מהשדה, 42.7 אחוז לשלוש ו-88.7 אחוז מהעונשין. בחמשת משחקיו האחרונים הממוצע מזנק ל-43.4 נקודות, עם ארבע הופעות של 40 ומעלה. במשחק הכי פחות פורה ברצף הזה הוא הסתפק ב-37. מול טורונטו ומיאמי, בשני ערבים רצופים, צבר 87 נקודות. "אנשים מפחדים לשים אותו ברשימת הגדולים בהיסטוריה", הוסיף יאניס, "אבל הוא מתקדם לשם בצעדי ענק".
"זה מרגיש טוב. כמו שאני אומר, ברור שכשאנחנו מנצחים זה מרגיש הרבה יותר טוב. זה הדבר החשוב", אמר דונצ'יץ' אחרי המשחק מול מיאמי. גם היעילות יוצאת דופן: בחמשת משחקיו האחרונים קלע 34 שלשות ב־44.7 אחוז. ההגנות יודעות מה צפוי להגיע, ובינתיים מתקשות למצוא תשובה.
אחד ההסברים נמצא בהכנה לעונה. המאמן ג'יי.ג'יי רדיק סיפר שדונצ'יץ' השקיע בקיץ בריצות ובספרינטים, הגיע למחנה בכושר מצוין ושיחק בכוונה פחות משחקי אימון. הסלובני עצמו הציג הסבר צנוע יותר: "לא שיניתי הרבה. כנראה פשוט נחתי יותר. לא שיחקתי בנבחרת, אז זה היה קצת שונה". לצד העבודה הגופנית, הוא מדגיש את הזמן שקיבל להתאוששות. רדיק הוסיף: "עם לוקה על המגרש, היריבה פשוט צריכה לבחור את הרעל שלה בעצמה כי אי אפשר לעצור אותו בכושר הזה. זה בא מכל הכיוונים. הוא מנוע התקפי מדהים".
עזיבתו של לברון ג'יימס בקיץ שינתה גם את מעמדו. אחרי שחלק את הבמה עם אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה, דונצ'יץ' הפך למנהיג המרכזי של הלייקרס ולשחקן שסביבו נבנה הסגל. האחריות שלו רחבה כעת מניהול ההתקפה: הוא נדרש לחבר את כל הקבוצה. המועדון הפקיד בידיו את ההווה ואת הכיוון לשנים הבאות. לברון הבין כנראה את הכיוון הזה, ובחר לעזוב.
דונצ'יץ' נכנס לתפקיד המנהיג המרכזי בקלות. בקיץ לקח יוזמה וארגן לחבריו נסיעה לסלובניה, שכללה כדורסל, גולף, באולינג וארוחות משותפות. המטרה, הסביר, הייתה בעיקר להכיר זה את זה מחוץ למגרש. עבור סגל חדש, ההיכרות הזאת הייתה הזדמנות להתחיל לבנות קשרים עוד לפני פתיחת מחנה האימונים - ועבור לוקה, הזדמנות ראשונה להוביל גם מחוץ לפרקט. האמריקאים שהגיעו איתו היו קצת בהלם מהאוכל המקומי ומאהבה העצומה של הקהל שעקב אחריהם לכל מקום, ולוקה גם ניצח אותם ברוב משחקי הקלפים. אבל המטרה העיקרית של הריטריט הזה הייתה ונותרה אימונים קשוחים של כדורסל, עם צוות שלוקה בנה.
אחת התוספות המשמעותיות היא ווקר קסלר, שמספק הגנה על הטבעת וכתובת למסירות ליד הסל. "תמיד היה קשה לשחק נגדו. אז ממש רציתי אותו. אני חושב שזו התאמה מדהימה עבורנו", אמר לוקה לקראת העונה. קסלר החמיא: "לוקה הוא שחקן מדהים. אנחנו סומכים על ההתקפה הטובה שלו, אבל זה לא הדבר היחיד. אוסטין ריבס חולק איתו את ניהול ההתקפה, ושחקני המשנה נהנים מהשמירות הכפולות ומהזריקות הפנויות שנוצרות בעקבותיהן.
רדיק מנסה גם לגוון את ההתקפה. כבר בהכנה נראו מהלכים שבהם דונצ'יץ' יוצא מחסימות, מקבל כדור בתנועה או חותך מאחורי השומר. הרעיון הוא לאפשר לו לתקוף הגנה שכבר זזה, במקום לייצר כל יתרון מאפס. הפיק־אנד־רול נשאר כלי מרכזי, אבל סביבו נבנות אפשרויות נוספות.
השינוי המסקרן מגיע גם בהגנה. מול טורונטו רשם חמש חטיפות וסחט שלוש עבירות תוקף. "ברור שאני לא השומר הכי טוב ב־NBA, אבל אני חושב שהשנה באמת עשיתי צעד קדימה", אמר. שבע הופעות עדיין לא מוכיחות שינוי קבוע. המבחן יהיה לשמור על המחויבות הזאת לאורך העונה, גם כשהזריקות ייכנסו פחות בקלות.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.