מנכ"ל נתיבי ישראל: "אנחנו מתקדמים לשני שדות תעופה משלימים שישברו את המונופול של נתב"ג"

ניסים פרץ מותח ביקורת חריפה על אופן ניהול פרויקטי התשתית בישראל: "אנחנו מדינת עולם שלישי ‏בביצוע". לדבריו, מעורבות גדולה יותר של המגזר הפרטי הייתה מאפשרת לקצר משמעותית את לוחות ‏הזמנים. וגם: העיכובים בשיקום הצפון וההתקדמות בפרויקט הרכבת לקריית שמונה | ועידת "האנשים של ‏המדינה" של ‏ynet‏ ו"ידיעות אחרונות"‏ 

מנכ"ל נתיבי ישראל ניסים פרץ מותח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה בתחום התשתיות, ומעריך כי ‏פרויקט המטרו בגוש דן יימשך עוד שנים ארוכות. בריאיון במסגרת ועידת "האנשים של המדינה", שמאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות, הוא התייחס גם לעיכובים בשיקום הצפון, לתוכניות הרכבת לקריית שמונה ולאילת ולהקמת ‏שדות תעופה נוספים.‏

פרץ, שמכהן ‏בתפקידו כבר 11 שנה, קורא לשתף את המגזר הפרטי בפרויקטים לאומיים ומזהיר כי הבירוקרטיה ‏הממשלתית מעכבת את פיתוח התשתיות.‏

מה השתנה בתפיסת התחבורה בישראל בעשור האחרון?‏ ‏"בחמש עד שבע השנים האחרונות כולם מבינים שבגוש דן עוד כבישים הם לא הפתרון לפקקים. התחבורה ‏הציבורית במובן הרחב - שבילי אופניים, נתיבי תחבורה ציבורית, רכבות קלות, רכבות כבדות ומטרו - היא ‏העתיד של מדינת ישראל. בדרום ובצפון יש עוד מקום לכבישים, אבל במרכז חייבים להבין את זה. כבר יש ‏נת"צים, אבל עדיין חסרים אוטובוסים ונהגים. אנחנו מתהדרים בקו האדום, אבל מחכים לעוד שניים-שלושה ‏קווים כבר עשור שלם".‏

אתה תושב הצפון. איך אתה רואה את קצב השיקום באזור?‏ ‏"אני כל שבת בבית בדובב, פחות מקילומטר מהגדר. לא עזבתי מעולם, ועד היום, אחרי שלוש שנים, אין לי ‏ממ"ד. זה כואב. בדרום הייתה רצינות בשיקום, קיבלתי גיבויים והגענו עם התשתיות עד לשער של כל קיבוץ ‏ומושב. בצפון המצב שונה".‏

הובטחו 600 מיליון שקל לשיקום התשתיות בצפון. כמה כסף התקבל בפועל?‏ ‏"עד היום התקבלו בנתיבי ישראל 37 מיליון שקל בסך הכל. פקידות האוצר מדהימה ברמה האינטלקטואלית ‏שלה, אבל ברמה הפרקטית היא לא מבינה בפרויקטים. תקציב המדינה היה בפברואר-מרץ, החלטות הממשלה ‏במאי-יוני, ואחר כך לא היה הסכם ארגוני לחברות. שמים את שיקום הצפון כבן ערובה באותה קטגוריה. זה ‏נראה לי הזיה. רק לפני שבוע וחצי התחלתי לקבל את תחילת התקציב".‏

איפה עומד פרויקט הרכבת לקריית שמונה?‏ ‏"זו נקודת האור היחידה שאני יכול להצביע עליה. בזכות ההתעקשות של השרה על הרכבת לקריית שמונה ‏קיבלנו 2.4 מיליארד שקל והתחלנו לבצע. ב-2028 נהיה במכרזים של מיליארדי שקלים לכריית שתי מנהרות ‏באורך של יותר מ-20 ק"מ בין צומת חנניה לראש פינה. אנחנו כבר מקדמים תשתיות, מעתיקים קווי מתח ומים ‏ומפקיעים שטחים. הפרויקט יצא לדרך".‏

ומה לגבי הרכבת לאילת?‏ ‏"צריך לחלק את הפרויקט לשניים. הקטע מבאר שבע לדימונה יצא לדרך ותוקצב ב-500 מיליון שקל. הקטע ‏מדימונה לאילת אפילו לא סיים את שלב ההפקדה התכנונית. יש לנו שיח לא פשוט עם הירוקים על הפגיעה ‏במעברי בעלי חיים ובטבע. אני די סקפטי אם התכנון הראשוני יסתיים בשנה-שנתיים הקרובות".‏

מה קורה עם שדות התעופה המשלימים לנתב"ג?‏ ‏"צריך להכניס את המגזר הפרטי לפרויקטים כאלה ולשבור מונופולים. אנחנו מתקדמים לשני שדות תעופה ‏משלימים, בבית קמה וברמת דוד. ב-2028 ייצא המכרז לבית קמה, ואני חותם על מה שאני אומר. רמת דוד ‏יתקדם קצת מאוחר יותר בגלל הממשקים עם חיל האוויר. חייבים לשתף את המגזר הפרטי בפרויקטים ‏מהותיים".‏

למה פרויקטים לאומיים כמו המטרו לוקחים כל כך הרבה זמן?‏ ‏"אנחנו טובים בתכנון ובהבנת הצרכים, אבל בביצוע אנחנו בערך מדינת עולם שלישי. אני אומר את זה גם על ‏עצמי. אנחנו יכולים לייעל את העבודה ב-40%-50%. במחלף זכרון, למשל, נקבעו 72 חודשים לביצוע. החלטתי ‏לקצר ל-48 חודשים, וקיבלתי מכתב מפקיד באוצר שלא מאשר לי לקצר את התהליך. בלתי נתפס".‏

הבעיה היא בהתנהלות של חברת נת"ע?‏ ‏"לא. יש שם הנהלה מצוינת, מנכ"ל ויו"רית מהטובים שאני מכיר. הבעיה היא בתפיסה של מקבלי ההחלטות. אם ‏היו מביאים למטרו את המגזר הפרטי, היינו רואים תוצאות. המגזר הפרטי משקיע כסף ורוצה להתחיל להחזיר ‏אותו".‏

אז מתי להערכתך יושלם המטרו?‏ ‏"אני לא אופטימי לגבי התאריכים שמדברים עליהם. 20 שנה, לא פחות. מי שרוצה, שיבוא להתמודד עם ‏הידענות שלי. אני כבר 30 שנה בתשתיות, עוד מהתקופה שבה הייתי ראש חטיבת הלוגיסטיקה בצה"ל. אין לי ‏מונופול על השכל, אבל יש לי קצת ניסיון".‏