"רצח עם", "מחנה ריכוז", "פשע מלחמה": נאום אחרי נאום נגד ישראל בעצרת האו"ם

ארדואן כינה את עזה "מחנה ריכוז לא אנושי", אמיר קטאר טען ל"רצח עם בכל מובן המילה", מקרון אמר שהמתרחש ברצועה "צריך לבייש את כולנו" ומלך ירדן האשים ב"תיאבון התפשטות". גם ר"מ בריטניה ונשיא ברזיל הצטרפו לביקורת, מחוץ לאולם א-שרע תקף: "7/10 לא צריך לקבוע מדיניות". המתקפה באו"ם - סיכום ביניים

אם בישראל קיוו שהמלחמה בעזה תידחק לשוליים עם פתיחת כינוס העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, היום הראשון סיפק תמונה כמעט הפוכה. בזה אחר זה עלו מנהיגים לדוכן הירוק, ומול המצלמות של העולם הקדישו חלקים מרכזיים מנאומיהם למתקפה חריפה על מדיניות ישראל בעזה וביהודה ושומרון. המונחים שבהם השתמשו נעו מ"פשע מלחמה" ו"עקירה בכפייה" ועד "רצח עם" ו"מחנה ריכוז" - והמחישו שוב את עוצמתו של המאבק התודעתי שעמו מתמודדת ישראל ככל שהמלחמה נמשכת.

את הטון קבע כבר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש. הוא פתח בגינוי ל"מתקפת הטרור המתועבת" של חמאס ב-7 באוקטובר, אך מיד לאחר מכן אמר כי מה שבא בעקבותיה היה "מתקפה על הפלסטינים בעזה" בהיקף של הרג והרס שלא ראה בכל שנותיו כמזכ"ל האו"ם. גוטרש הוסיף כי האלימות, העקירה והרחבת ההתנחלויות בגדה "מעלות את רוח הרפאים של טיהור אתני", והזהיר מפני היעלמותו של פתרון שתי המדינות.

אחד הנאומים החריפים ביותר הגיע, כצפוי, מנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. הוא הגדיר את עזה "בית הקברות הגדול בעולם לילדים", וטען כי היא גם המקום שבו שיעור הילדים קטועי הגפיים הוא הגבוה בעולם. בהמשך הקצין עוד יותר את הטון וכינה את הרצועה "מחנה הריכוז הבלתי אנושי והמביש ביותר של זמננו". ארדואן קרא לכל המדינות שטרם הכירו במדינה פלסטינית לעשות זאת, וללחץ בינלאומי מוגבר על ישראל.

הנשיא הטורקי תקף גם את החלטת ארצות הברית שלא לאפשר ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן להגיע לניו יורק, ואמר שטורקיה תמשיך לשמש "קולה" של המדינה הפלסטינית מעל במת האו"ם. המשלחת הישראלית, ובה השגריר באו"ם דני דנון, עזבה את אולם העצרת במהלך נאומו, בעוד המשלחת הפלסטינית מחאה כפיים.

גם אמיר קטאר תמים בן חמד א-ת'אני השתמש במונח החריף ביותר בשיח הבינלאומי סביב המלחמה. "מה שהתרחש בעזה הוא רצח עם בכל מובן המילה", אמר, וכינה את האירועים ברצועה "כתם של בושה על מצפון האנושות". הוא האשים מנהיגים ישראלים בכך שהם מדברים בגלוי על עידוד הגירת תושבי הרצועה, וקרא לישראל להפסיק את פעילותה הצבאית, לסגת מעזה ולהסיר את המצור.

חריף לא פחות היה מלך ירדן עבדאללה השני - דווקא מנהיגה של מדינה המקיימת שלום עם ישראל. עבדאללה טען כי ההרס בעזה וה"סיפוח בפועל" של שטחים בגדה הם חלק מ"ניסיון למחוק את הנוכחות הפלסטינית", וכי המדיניות הישראלית נועדה להפוך הקמת מדינה פלסטינית לבלתי אפשרית. הוא הגדיר הוצאה בכוח של פלסטינים מבתיהם בגדה כ"עקירה בכפייה", וטען שמדובר ב"פשע מלחמה". המלך הירדני הרחיב את הביקורת מעבר לזירה הפלסטינית וטען כי לישראל יש "תיאבון התפשטות" שהופך אותה, לדבריו, לאיום אזורי.

עבדאללה אף ביקש מהעולם, כלשונו, להפסיק להתייחס לעזה ולגדה המערבית כשני סיפורים נפרדים. לדבריו, מדובר ב"שני צדדים של אותה אסטרטגיה ישראלית": הרס בעזה מצד אחד ו"סיפוח דה-פקטו" של שטחים בגדה מצד אחר, כשהמטרה לטענתו היא להפוך הקמת מדינה פלסטינית בת-קיימא לבלתי אפשרית. המלך הזכיר גם את יוזמת השלום הערבית מ-2002, שלדבריו הציעה לישראל נורמליזציה עם 57 מדינות ערביות ומוסלמיות בתמורה לשלום ולהקמת מדינה פלסטינית - וטען כי ההצעה נותרה על השולחן במשך יותר משני עשורים.

אלא שהאתגר מבחינת ישראל אינו מגיע רק מטורקיה, קטאר או מדינות ערב. נשיא צרפת עמנואל מקרון, בנאומו האחרון בעצרת הכללית לפני סיום כהונתו בשנה הבאה, מתח ביקורת חריפה על המצב בעזה - ואף טען כי חמאס לא פועל בגדה המערבית, אף על פי שארגון הטרור מחזיק שם בתשתיות מקומיות שעוסקות בין השאר גם בהוצאת פיגועים לפועל נגד ישראלים.

מקרון חלק ישירות על האופן שבו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הציג את תוכניתו לסיום המלחמה. הוא אמר כי למרות ההכרזות על שלום, לא נפתח מחדש אפילו מסדרון הומניטרי אחד, ושאל: "האם אנחנו פשוט עומדים מהצד וצופים במחזה שצריך לבייש את כולנו?". הוא תקף גם את מדיניות ישראל בגדה וטען שההתפתחויות שם הופכות מדי יום את הקמתה של מדינה פלסטינית לפחות אפשרית. לדבריו, מי שסבור שהפרת ריבונותן של מדינות שכנות תחזק את ביטחונה של ישראל - טועה, והיא למעשה "מחלישה את ביטחונה, היום ובעתיד".

אל הביקורת הצטרף הלילה גם ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם, בנאומו בעצרת. הוא הקפיד תחילה לגנות בחריפות את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, שאותה הגדיר "מחרידה לחלוטין", ואמר כי בריטניה עומדת לצד ישראל והקהילות היהודיות בעולם מול האיומים המתמשכים מצד איראן. אלא שמיד לאחר מכן הוסיף כי הדברים "אינם מצדיקים את פעולות ממשלת ישראל בעזה או בגדה המערבית".

ברנהאם אמר כי בריטניה "לא תעמוד מנגד" בזמן שהסבל בעזה ממשיך והסיכוי לפתרון שתי המדינות נמצא תחת איום. הוא תקף במיוחד את קידום הבנייה הישראלית באזור E1, שלדבריו עלולה להפוך הקמת מדינה פלסטינית בת-קיימא לבלתי אפשרית, והגן על החלטת ממשלתו להגביל עסקאות עם ההתנחלויות. לדבריו, אם בריטניה תמשיך לדבר על פתרון שתי המדינות אך לא תגבה את דבריה במעשים, אמון הציבור בפוליטיקה יישחק עוד יותר.

נשיא ברזיל לולה דה סילבה הלך אף הוא רחוק בביקורת על ישראל. הוא טען כי "דורות של פלסטינים יישאו את הכאב והטראומה" שהותיר, לדבריו, "רצח העם שמבצעת ממשלת נתניהו" נגד נשים וילדים בעזה. לצד זאת הדגיש כי גם אזרחים ישראלים שילמו את מחיר "הקיצוניות וחוסר הסובלנות" של מתקפת הטרור של חמאס. לולה תקף גם את הצעדים נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי ואנשיו, והזהיר כי המשך הרחבת ההתנחלויות בגדה הופך את פתרון שתי המדינות לפחות ופחות אפשרי.

ואל רצף הביקורת הצטרף הלילה גם נשיא סוריה אחמד א-שרע - אף שהדברים לא נאמרו עדיין בנאום שלו במליאת העצרת, אלא בפאנל של המועצה האטלנטית שנערך בניו יורק בשולי הכינוס. א-שרע, שצפוי לנאום בעצרת בהמשך היום, סיפק את אחת ההתייחסויות הישירות ביותר שלו עד כה ליחסים עם ישראל. כשנשאל על הטראומה הישראלית מ-7 באוקטובר אמר כי הוא מבין את מה שאירע לאזרחים חפים מפשע, אך הוסיף כי "לא ייתכן שכל המדיניות תיקבע על בסיס אירוע שאירע בהיסטוריה". לדבריו, "לא נכון שמה שקרה ב-7 באוקטובר יקבע את המדיניות כלפי סוריה. זה לא הגיוני, וזה יוצר עוד איומים ביטחוניים".

א-שרע פנה למעשה ישירות לישראל: "אם אתם רוצים להגן על הביטחון שלכם, אתם צריכים לכבד את הביטחון של אחרים". הוא טען כי המדיניות הישראלית יוצרת בעיות חדשות סביב ישראל במקום לפתור אותן, ותקף את התקיפות הישראליות בסוריה ואת הפעילות הצבאית בשטחה. לדבריו, היחסים שסוריה מפתחת עם ארה"ב, בריטניה, מדינות המפרץ, עיראק ולבנון "מצליחים", בניגוד ליחסים עם ישראל. "לכן אני מאמין שהבעיה היא בישראל, לא בסוריה", אמר.

א-שרע גם חשף כי השיחות הישירות עם ישראל, שנערכות כבר קרוב לשנה במעורבות אמריקנית, הגיעו לדבריו בשלב מסוים ל"כמעט 90%" מהסכם. לטענתו, כשהצדדים התקרבו להסכם נסוגה ישראל או הציגה תנאים חדשים, אך ערוץ השיחות עדיין פעיל. הוא הבהיר כי בשלב הראשון דורשת דמשק חזרה של ישראל לקווים שנקבעו בהסכם הפרדת הכוחות מ-1974, ורק לאחר מכן דיון בהסדרי ביטחון ובאפשרות לשלום רחב יותר.

והרצף הזה עוד צפוי להימשך. בהמשך היום צפויים לנאום בין היתר נציגי סוריה, איראן וספרד, וביום חמישי גם הפלסטינים ואירלנד - שמנהיגיה כבר הבהירו בימים האחרונים כי בכוונתם להמשיך להפעיל לחץ על ישראל סביב המלחמה בעזה וההתנחלויות. ראש ממשלת אירלנד מיכאל מרטין אף אמר השבוע כי יש צורך ב"לחץ על ישראל". באותו יום צפוי לעלות לדוכן גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בנאום שייערך לפי התכנון בשעה 14:00 שעון ניו יורק, 21:00 בישראל. נתניהו כבר אותת כי בכוונתו להשתמש בבמה כדי להשיב לביקורת הבינלאומית: הוא הבטיח "לספר את האמת" על ישראל ועל לוחמי צה"ל, כמו גם על ראש העיר ניו יורק האנטי-ישראלי זוהראן ממדאני, ולהתעמת עם מה שהוא מגדיר כשקרים וכמידע כוזב על המלחמה.

במקביל נפגשו בניו יורק שרי החוץ של קטאר, מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, אינדונזיה, פקיסטן, טורקיה וסעודיה. הם הביעו "דאגה עמוקה" מהמצב ההומניטרי בעזה וקראו לישראל לעמוד בהתחייבויותיה במסגרת השלב הראשון של התוכנית להפסקת הלחימה, ובהן הכנסת סיוע ושיקום תשתיות חיוניות.

הלחץ על ישראל אינו נשאר רק בגבולות אולם העצרת. מוקדם יותר החודש הודיעו 12 מדינות מערביות, ובהן בריטניה, צרפת, קנדה, ספרד ומדינות סקנדינביה, כי הן מקדמות או בוחנות הגבלות על סחר עם ההתנחלויות בגדה. בריטניה, צרפת וקנדה הודיעו כי יביאו צעדים לאיסור סחר במוצרי התנחלויות, בעוד כמה מדינות אירופיות אחרות כבר נקטו צעדים משלהן. בכך מתחברת הרטוריקה החריפה שנשמעת בניו יורק לצעדים מדיניים וכלכליים שנועדו להפעיל לחץ ממשי על ישראל.

רק אתמול מסרה בריטניה יחד עם קנדה, צרפת, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורבגיה, פורטוגל, ספרד ושבדיה כי המדינות נקטו צעדים, תמכו בהגבלות או בוחנות צעדים נוספים נגד פעילות התנחלותית. באותה הצהרה הן גם חזרו על מחויבותן לביטחון ישראל ועל גינוי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.