טהרן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה

ייתכן שהצהרת טראמפ היא עוד פליטת פה, אבל הנזק נעשה. טראמפ העניק זריקת עידוד למשמרות המהפכה. רק מכה אמריקאית קשה תוכל לשנות את התמונה. אבל כשטראמפ נגרר אחרי דעת הקהל - הסיכוי הולך ופוחת

גם אם היה מדובר רק בג'יי.די. ואנס, שידוע בקרבתו היתרה לאנטישמי טאקר קרלסון – זה היה אמור לעורר דאגה רצינית. אלא שזה הרבה יותר גרוע. עכשיו זה גם גדול הידידים של מדינת ישראל מאז ומקדם, האיש שנתניהו השקיע בו את כל המניות של ישראל. גם הוא, דונלד טראמפ, מצטרף לטקס הוודו שהשתלט על ארה"ב, ומאשים את ישראל בכישלון הרפובליקני, ובעקיפין במלחמה. המשטר הרצחני באיראן כבר חוכך ידיים בהנאה.

התרגלנו לשקרים נגד יהודים ונגד ישראל. אבל אסור להתרגל. וכי בישראל צווחו תומכי המשטר "מוות לאמריקה"? וכי זה היה נתניהו שהבטיח למפגינים נגד משטר האימים שהעזרה בדרך? וכי זו הייתה ישראל שרצחה עשרות אלפים מתושביה שלה? וכי זו הייתה ישראל שפעלה עשרות שנים כדי להקים תשתית טרור ומשטרי טרור, כדי לממש את ההבטחה של "מוות לאמריקה"?

אם מדינאי רציני היה עומד בראשות מדינת ישראל, הוא לא היה מסתפק בדברי חנופה לנשיא ארה"ב. הוא היה מזכיר לו שאיראן מאיימת על ארה"ב. לא ישראל. שאיראן הקימה תאי טרור שחלקם מגיעים גם לארה"ב. שזו איראן שיוצרת את ציר הרשע, לפעמים עם סין ורוסיה, כדי לסכל כל אינטרס אמריקאי באזור. שזו איראן שגם לאחר חתימת הסכם הגרעין ב-2015 המשיכה בקצב מואץ לפתח את מערך הטילים שלה, שהטווח שלהם כבר עבר מזמן את מגבלת ה-2,000 ק"מ.

אם מדינאי רציני היה עומד בראשות מדינת ישראל, הוא לא היה מסתפק בדברי חנופה לנשיא ארה"ב. הוא היה מזכיר לו שאיראן מאיימת על ארה"ב. לא ישראל. שזו איראן שיוצרת את ציר הרשע, לפעמים עם סין ורוסיה, כדי לסכל כל אינטרס אמריקאי באזור

זה לא שטראמפ לא יודע. הוא יודע. והוא בוודאי אמור לדעת, שבסיוע קטארי ופרוגרסיבי הולכת ונוצרת תודעה כוזבת שמפנה אצבע מאשימה לישראל, בעלת הברית שנאבקת באויבים המשותפים שלה ושל ארה"ב. ובמקום לצאת נגד הקואליציה של חלקים מ-MAGA, השמאל הפרוגרסיבי והג'יהדיסטים – טראמפ נכנע להם. כל אמריקאי, גם טראמפ היה אמור לשאול את עצמו, מדוע קטאר וסין הן שתי המדינות שתופסות את שני המקומות הראשונים בטבלת המדינות התורמות לאוניברסיטאות ומכוני מחקר בארה"ב? וכי זה נובע מהתשוקה הבלתי ניתנת לכיבוש להעניק ידע רחב ככל האפשר לצעירי ארה"ב? וכי באמת לא ברור שמדובר במנגנונים לשטיפת מוח?

להשפעה הזאת יש תוצאות. רוב האמריקאים חושבים שהמלחמה עם איראן הייתה מיותרת מלכתחילה. לפי הסקר האחרון, מתחילת נובמבר, 56.5% מהאמריקאים מתנגדים למלחמה עם איראן. סקרים נוספים מצביעים על אחוזים גבוהים יותר. לפי סקר נוסף, 56% מהאמריקאים מאמינים שהמלחמה משרתת יותר את ישראל, ורק 29% סבורים שהיא משרתת יותר את ארה"ב עצמה. אנחנו חיים בעידן של שקרים. והם מנצחים.

זה לא התחיל השבוע. לפי הסכם הפסקת האש הראשון, מחודש יוני השנה, איראן אמורה לזכות בקרן השקעות של 300 מיליארד דולר כדי לפצות אותה על הנזקים. לפי ההיגיון של אותו הסכם – מן הסתם בהשראת ואנס, כשטראמפ נמנם – בעלות הברית היו צריכות לשלם סכומי עתק לגרמניה, וגם להשאיר את המשטר הנאצי בשלטון. המלחמה באיראן גרמה לנזק אפסי לכלכלה האמריקאית ונזק אדיר לאיראן. ואם האמריקאים לא מסוגלים אפילו לקורבן הקטנטן של העלאת מחירי הדלק לחודשים אחדים – אז ארה"ב סיימה את תפקידה ההיסטורי. האיש שדיבר על החזרת אמריקה לגדולתה הופך את ארה"ב לנמר של נייר. המשמעות הגלובלית אדירה. ובעיקר מפחידה.

עם ההצהרה התמוהה של טראמפ על כך שישראל, ולא איראן, צריכה לשלם פיצויים, משטר האייתוללות כבר חוגג, וטהרן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה. הכלכלה האיראנית אולי בקריסה, העם האיראני רעב, אבל המשטר הרצחני זקף קומה מול המעצמה החזקה בעולם – וכופף אותה. ייתכן שההצהרה של טראמפ היא לא יותר מעוד פליטת פה, במסגרת הסִדרה הבלתי נגמרת של פליטות פה. אבל הנזק כבר נעשה. טראמפ העניק זריקת עידוד למשמרות המהפכה. רק מכה אמריקאית קשה, שתקרב את המשטר לסופו, תוכל לשנות את התמונה. אבל כאשר טראמפ לא מוביל את דעת הקהל אלא נגרר אחרי דעת הקהל – הסיכוי הולך ופוחת. הרי קשה לזלזל במתנה של הידיד הקרוב, שליט קטאר, שבצירוף מקרים הגיע בדיוק אתמול לשיחות בבית הלבן.

לישראל יש עדיין ידידים בממשל. למשל, הדרג שיושב בפנטגון בכלל, ופיקוד המרכז בפרט. הם מכירים בחשיבות הברית בין המדינות. השיקולים שלהם ענייניים ופחות מושפעים מדעת הקהל. גם שרי ההגנה והחוץ מכירים בצורך להביס את איראן ומתנגדים לגישה של ואנס, שטראמפ הצטרף אליה בהצהרה האחרונה. כך שלא הכל אבוד. ולא הכל איראן. עם התנהלות קצת יותר חכמה מצד ישראל, גם בנוגע לאלימות בשטחים ולעניין הפלסטיני בכלל – ישראל יכולה למנוע את הקריסה ביחסים. זה לא יקרה עם נתניהו, שהוביל אותנו למפולת. אבל אולי, הלוואי, זה יקרה עם הנהגה חדשה וחכמה.