אחרי שראש העיר הופיע בקמפיין הליכוד: קריית שמונה עותרת לבג"ץ נגד הממשלה
"לכולם המלחמה נגמרה, פה העסקים עדיין נלחמים": קריית שמונה נגד הממשלה
הלקוחות לא חזרו, המחזורים צנחו והמדינה דורשת את המקדמות בחזרה: עיריית קריית-שמונה פתחה במאבק משפטי נגד ממשלת ישראל ורשות המסים. "לא ביקשנו טובה, ביקשנו שיסתכלו לנו בעיניים", אומר ראש העיר אביחי שטרן
לאחר שכל ניסיונות ההידברות כשלו, הגישו בעיריית קריית-שמונה, בשם סוחרי ובעלי העסקים, עתירה לבג" נגד ממשלת ישראל ורשות המסים בדרישה להכיר בנזקים הכלכליים המתמשכים בעיר מאז פרוץ המלחמה ועד ימים אלו.
בעתירה טוענים אנשי העיר כי אחרי כ-21 חודשים שבהם עמדה קריית-שמונה ריקה מרוב תושביה, הודיעה רשות המסים ביולי 2025, בדיעבד, כי הפינוי הסתיים כבר ב-28 בפברואר 2025. בכך נקטעה זכאותם של עסקי העיר לפיצוי על נזק עקיף במסלול האדום, המסלול שנועד ליישובי ספר. לאחר מכן הוסיפו "ארכת התארגנות" בת ארבעה חודשים נוספים עד 30 ביוני 2025. בעירייה טוענים כי הקביעה נשענה דווקא על הסרת המגבלות הביטחוניות ביישובי עוטף עזה, נימוק תלוש מהמציאות בגבול הצפון.
המציאות שאליה שבו התושבים ובעלי העסקים רחוקה משגרה: רק כ-60% מהתושבים חזרו לעיר, יותר מ-350 עסקים נסגרו בשיא המשבר וגביית המע"מ בעיר צנחה ב-47%. רק לפני כארבעה חודשים חזרה העיר ל"נורמליות" מתוחה ומאז לא ידעו אמנם התושבים אזעקות וחיים תחת אש, אך החיים הכלכליים בה עוד רחוקים מלשוב למה שהיו טרם המלחמה.
פלח מרכזי מן הלקוחות פשוט אינו שם, וכלכלת העיר הדלה סוגרת את שעריה בשעה שש בערב. בעירייה מסבירים כי כל עוד הממשלה לא הכריזה על "סיום המלחמה" - ברשות המסים לא יכולים להחליט שהיא הסתיימה שרירותית כדי להימנע מתשלום פיצויים. בתוך כך, במקום לקוחות, מקבלים כעת גם בעלי עסקים דרישות חוב מהמדינה בגין המקדמות ששולמו להם בשיא המלחמה בשנים 2023 ו-2024. הכספים הללו שימשו כבר אז כתחליף הכנסה בסיסי לתשלום משכורות וספקים, וכעת, עסקים שסוגרים בקושי את החודש נדרשים להחזיר לקופת האוצר כסף שכבר מזמן אינו בידם.
את העתירה שמוביל עו"ד יורם ביטון, מנכ"ל החברה הכלכלית המקומית ומי שכיהן כמנכ"ל העירייה לאורך המלחמה, הגיש עו"ד ארז מילנר ממשרד בן ארי פיש, שמסביר את האבסורד הממשלתי שמודד את המציאות בצפון לפי "שעון הדרום": "הכניסו את קריית-שמונה למיטה, הורידו סכין. מי שהרגליים שלו ארוכות מדי, פשוט נחתכו. מי שלא חזר לפעילות במועד השרירותי שנקבע, בעצם אין לו פיצוי על כל התקופה שלאחריו" מסביר עו"ד מילנר.
הנתונים שהציגו בקריית-שמונה לבית המשפט בירושלים חושפים עיר שמנסה לקום מהריסותיה ללא הועיל. שיעור החזרה של התושבים עומד על 55% עד 76%, מחזור העסקאות צנח מ-778 מיליון שקלים ל-589 מיליון וגביית המע"מ נחתכה כמעט בחצי. "לא ביקשנו טובה, ביקשנו שיסתכלו על העיר הזאת בעיניים ויראו מה קורה בה בפועל", אומר ראש העיר אביחי שטרן, שהחליט לקחת על גבה של העירייה את המאבק המשפטי עבור התושבים. לדבריו, "בזמן שלכולם המלחמה נגמרה, העסקים בקריית-שמונה עדיין נלחמים. המדינה לא יכולה להעביר מסר למי שבוחר להתיישב בגבולות ובחר לחזור ולפתוח את העסק שלו - לשלם על כך ולהיות מופסד. אנחנו דורשים להכיר במציאות כאן כמתמשכת ולא כאילו בין מלחמת 'חרבות ברזל' ל'שאגת הארי' הכל היה פה מושלם, ואחרי 'שאגת הארי חזר' להיות מושלם".
השופטת רות רונן הקציבה למדינה שהות עד חודש ינואר כדי להשיב בתגובה מקדמית לעתירה. קודם לכן, כשהתריעו בקריית-שמונה בפני רשות המסים על הכוונה לפנות לבג"צ, דחו במשרד האוצר את כל דרישות העירייה.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.