"הצית כלי רכב, ותיעד את ביתו של גנץ": 13 שנות מאסר לתושב פ"ת שפעל עבור איראן

במשך שבועיים אלכסנדר גרנובסקי ביצע משימות בהוראת גורמי מודיעין באיראן, בהן תיעוד מתקני אנרגיה וריסוס גרפיטי נגד נתניהו. ביהמ"ש: "העונש כבד ומחמיר, אך הולם את חומרת המעשים". 4 תושבי ירושלים הורשעו בעבירות ביטחוניות שביצעו עבור גורם איראני: "אחד השליך רימון - והעביר לו את התיעוד"

9 כלי רכב שהוצתו, כתובות גרפיטי שנועדו לעורר מחלוקת בישראל, צילום שכונת מגוריו של ח"כ בני גנץ ותיעוד של מתקני אנרגיה: במשך כשבועיים ביצע אלכסנדר גרנובסקי שורה של משימות שקיבל מישות שפעלה מטעם גורמי המודיעין באיראן - בתמורה לכסף. כך עולה מגזר הדין של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, שהטיל על גרנובסקי היום (רביעי) 13 וחצי שנות מאסר בפועל.

גרנובסקי הורשע על פי הודאתו במגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה לאויב העלולה להיות לתועלת האויב, תשע עבירות הצתה וריבוי עבירות של השחתת פני מקרקעין. בנוסף צורף תיק אחר, שבו הודה והורשע באיומים ובתקיפה. לפי כתב האישום, הקשר עם הגורם האיראני החל לקראת סוף נובמבר 2024 ונמשך עד למעצרו ב-15 בדצמבר. התקשורת בין השניים התנהלה באמצעות טלגרם, וחלק מהמשימות שביצע גרנובסקי זיכו אותו בתשלום שהועבר באמצעות ארנק דיגיטלי.

תחילה התבקש גרנובסקי לרסס במקומות ציבוריים כתובות ובהן "כולנו נגד ביבי" ו"עלינו לשים את נתניהו בכלא", וכן כתובת אינטרנט עם סיומת איראנית. עבור הגרפיטי קיבל תשלום שנע בין מאות שקלים. בהמשך עלה רף המשימות, והסוכן הציע לו להצית כלי רכב וניידות משטרה ולהשיג כתובות של ראשי הצבא ושרים.

גרנובסקי אמר כי הוא מכיר את השכונה שבה מתגורר הרמטכ"ל לשעבר ח"כ בני גנץ, אך אינו יודע את כתובתו המדויקת. הוא הסכים להצית כלי רכב, קיבל הנחיות כיצד לבצע ולצלם את המעשים והצית תשעה כלי רכב. על חלקם ריסס את המילים "ילדי רוחאללה". לגבי חלק מההצתות צוין כי קיבל 900 אירו באמצעות הארנק הדיגיטלי.

הסוכן אף הנחה אותו לרכוש אקדח, וגרנובסקי הבהיר כי אינו מוכן להרוג או לפצוע בני אדם, אך אמר שיסכים לירות לעבר בתים. בהמשך צילם את שכונת מגוריו של גנץ ושלח את התמונות לסוכן. הוא גם צילם מרחוק את ארובות תחנת הכוח רידינג בתל אביב, והגיע לבקשת הסוכן גם לתחנת הכוח בחדרה, שם טען כי קשה לבצע את משימת הצילום בשל האבטחה הרבה ודרש תוספת תשלום. לאחר שלא נענה, עזב את המקום.

במקרה נוסף רכש גרנובסקי מדי צה"ל לפי הנחיית הסוכן, אולם בהמשך הודיע כי הבגדים נגנבו. הוא גם הסכים לייצר בקבוקי תבערה, אך הודיע שאינו יכול לבצע את המשימה לאחר שסרטון ההדרכה שנשלח אליו היה באוקראינית, שפה שהוא לא דובר. בנוסף הוא העביר לסוכן פרטים של שני אנשים בעלי עבר פלילי.

פרקליטות מחוז מרכז ביקשה מבית המשפט לאמץ את הסדר הטיעון הסגור שאליו הגיעו הצדדים ולגזור על גרנובסקי 13 וחצי שנות מאסר. התובעת הדגישה כי העבירות בוצעו בזמן מלחמה ובמסגרת קשר עם גורם איראני, כאשר הנאשם היה מודע לכך. לדבריה, לנוכח התופעה של אזרחים ישראלים הפועלים עבור מדינת אויב יש לתת משקל משמעותי לשיקולי ההרתעה. לצד זאת, התביעה זקפה לזכותו את העובדה שהודה בכתבי האישום כלשונם, את מצבו הנפשי ואת העובדה שהמעשים בוצעו בפרק זמן קצר. מנגד ציינה את עברו הפלילי ואת חומרת העבירות שבהן הורשע.

הסנגוריות ענת יערי ופרידה וול מהסנגוריה הציבורית טענו כי המקרה שונה מתיקים אחרים וכי המעשים לא בוצעו ממניע לאומני. לדבריהן, גרנובסקי הוא אדם משולי החברה הישראלית, המתמודד עם התמכרות לסמים ועם מצב נפשי מורכב, ופעל למען רווח כספי כדי לממן את הסמים שבהם השתמש. ההגנה הדגישה כי "לא מדובר במרגל הקלאסי" וכי הנאשם סירב לפגוע בחפים מפשע. גרנובסקי עצמו הביע צער על מעשיו ואמר כי לא התכוון לפגוע במדינה.

השופטת מרב גרינברג החליטה לאמץ את הסדר הטיעון, וקבעה כי "העונש המוסכם כבד ומחמיר, אך הולם את חומרת המעשים וראוי בנסיבות העניין". לדבריה, מדובר ב"מסכת חמורה של עבירות הפוגעות פגיעה קשה בביטחון המדינה ואזרחיה", שבוצעו ממניע כלכלי. בית המשפט התחשב בהודאתו של גרנובסקי, בנטילת האחריות ובחרטה שהביע. השופטת קבעה כי הודאתו משקפת "נטילת אחריות אמיתית ומשמעותית", וציינה כי אלמלא הודאתו היה צפוי לעונש מאסר ממושך אף יותר.

השופטת קבעה כי אף שגרנובסקי סירב לחלק מהמשימות ולפגיעה בחפים מפשע, הוא ביצע פעולות רבות בהתאם להנחיות שקיבל מהסוכן. "אף אם הנאשם ביצע את המעשים בשל רווח כספי תוך אדישות מקוממת להשלכות מעשיו, אין בכך כדי להפחית מחומרתם הרבה", כתבה השופטת. עוד קבעה כי חלק מהפעולות נועדו לפגוע במרקם החברתי בישראל וליצור כאוס והתססה, וכי חומרה נוספת טמונה בעיתוי המעשים, בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל". השופטת התייחסה גם להתרחבות התופעה של ניסיונות איראניים להפעיל ישראלים תמורת כסף: "התופעה צוברת תאוצה ולבתי המשפט תפקיד משמעותי בגדיעתה, הצורך בהרתעת הרבים הוא צו השעה".

במקביל, בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע היום את תושבי שכונת בית צפאפא שבירושלים ממדוח חדר, עומרי אבו חמידה, מחמוד חדר ומוחמד טהה, בעבירות ביטחוניות שביצעו במסגרת משימות עבור גורם שפעל מטעם איראן.

הארבעה, שהורשעו לפי הודאתם קיבלו תשלום מהגורם, שעל פי כתב האישום המתוקן יצר קשר עם נאשם אחר בפרשה והטיל עליו משימות שנועדו לפגוע בביטחון המדינה. בין היתר הוטל עליו להקים חוליית טרור ולפעול לחיסול מדען גרעין ובני משפחתו, להשיג נשק ורימונים וליצור תיעוד הנחזה לפגיעה בביתו של חייל ובניידת משטרה.

מהפרקליטות נמסר כי ממדוח חדר ועומרי אבו חמידה הורשעו באי-מניעת מעשה טרור, לאחר שהצטרפו לנסיעה למכון ויצמן ברחובות שבמהלכה נמסר להם כי מדובר במשימה שהתקבלה מגורם איראני. לאחר שנמנעה כניסת הקבוצה למכון, תועדה הכניסה למקום והסרטונים הועברו לגורם האיראני. בהמשך שאל אבו חמידה לפשר הצילום, ונענה כי במקום מתגורר אדם שהאיראנים מעוניינים לחסל. השניים לא פעלו למניעת המעשה.

מחמוד חדר ומוחמד טהה הורשעו בסיוע למגע עם סוכן חוץ. חדר סייע בריסוס ובתיעוד כתובות בירושלים, הסיע נאשם אחר לצורך קבלת שני רימונים וסייע בהשגת לוחית זיהוי משטרתית מזויפת, שנועדה ליצירת תיעוד הנחזה לפגיעה בניידת משטרה.

טהה הציע להשליך רימון הלם לעבר בית ריק בכפר קטנה, כדי ליצור תיעוד הנחזה לפגיעה בביתו של יהודי. הוא הגיע למקום עם הרימון, ביקש מחבריו להשליכו, תיעד את המעשה ושלח את הסרטון לנאשם שעמד בקשר עם הגורם האיראני. במקרה נוסף שמר ברשותו את הטלפון ששימש לקשר עם אותו גורם, כדי להקשות על איתורו.