סירב להשתתף בהשתוללות מחירי הדלק - זכה באהדת העם והרוויח מיליארדים לחברה
בזמן שחברות אנרגיה רבות ניצלו את העימות בין ארה"ב לאיראן כדי להעלות את מחירי הדלק, פטריק פויאנה, מנכ"ל "טוטאל אנרג'י" הצרפתית, דווקא הקפיא מחירים בתחנות החברה. למרות החשש מהפסדים של מאות מיליוני אירו, התברר כי הרווח הנקי בחצי השנה הראשונה של 2026 צמח ב-11.2 מיליארד דולר בעקבות הזינוק בביקושים. כעת מעתיקים את השיטה בעוד מדינות
זהו סיפורו של יו"ר ומנכ"ל חברת אנרגיה שהחליט, בניגוד לטרנד העולמי של חברות אנרגיה אחרות, לא להיגרר לעליות מחירי הדלק העולמיים לאחר פתיחת והתמשכות המלחמה בין ארצות הברית וישראל לבין איראן, לא למקסם רווחים בגלל שאנשים חייבים דלק וישלמו עליו כל מחיר שהתחנה תציג, ולא לחכות להחלטות ממשלתיות בנושא. פטריק פויאנה (63)' מנכ"ל חברת "טוטאל אנרג'י" הצרפתית, הפסיד לחברה שלו מאות מיליוני אירו, עד שהתברר בסופו של דבר שהוא בכלל הרוויח עבורה מיליארדים.
מיד עם תחילת המלחמה, ובמיוחד אחרי המצור על מצר הורמוז, כשמחירי הדלק והדיזל במשאבות זינקו, פויאנה קיבל החלטה: בצרפת, מחיר הדלק לא יעלה מעבר ל-1.99 אירו לליטר (2.29 עבור ליטר סולר). פויאנה נצמד להחלטה שלו גם כשמחירי הדלק הזול ביותר בתחנות המתחרות טיפסו ל-2.20 אירו לליטר או 2.29 לדלק פרימיום. על פניו, ולפי דוחות של כלכלנים בצרפת, הצעד הזה עלה ל"טוטאל אנרג'י", שהיא חברה ציבורית, בין 300-250 מיליון אירו השנה. בעלי המניות, המשקיעים והוועד המנהל היו אמורים לשאול השבוע את פויאנה שאלות נוקבות לגבי ההפסדים הללו.
פויאנה חשף בפניהם את המספרים: הרווח הנקי בחצי השנה הראשונה של 2026 צמח ב-11.2 מיליארד דולר, צמיחה של 72 אחוז לעומת הרווח הנקי מהשנה שעברה. פואינה, שמשמש בתפקידו מאז 2014 (לאחר שהמנכ"ל הקודם, כריסטוף דה מרג'רי, מת בתאונת מטוס ברוסיה), קיבל הארכה של עוד שלוש שנים בתפקיד והפך לגיבור עבור נהגים רבים בפריז. הביקוש בתחנות של "טוטאל" קיזז ופיצה לחלוטין על ההפסדים שנוצרו כתוצאה מההחלטה להגביל את המחיר. מה שכמובן גרר גם תגובות אחרות. "לה פראנס אינסומיס" (צרפת בלתי כנועה), מפלגת שמאל רדיקלית בהנהגת ז'אן-לוק מלנשון, הדביקה לפויאנה את התואר הלא מחמיא "מרוויחן מלחמה".
תחת הנהגתו של פויאנה, ובאמצעות מיזוגים רבים, חלקם של חברות בבעלות חלקית של הממשלה, "טוטאל אנרג'י" הפכה לחברת הנפט החמישית בגודלה בעולם ושינתה ב-2021 את שמה מ"טוטאל" לשמה הנוכחי. הוא מכיר את החברה כמו את כף ידו לאחר שעבר תפקידים באנגולה, קטאר וקנדה, בין היתר, לפני שהגיע למטה החברה בצרפת, שם קיבל את הכינוי שלו מהתקשורת הצרפתית: "הבולדוזר".
פויאנה בנה עבור החברה ובעלי המניות פורטפוליו מגוון: האסטרטגיה שלו מתמקדת באנרגיות מתחדשות ובפחמימנים (עובדה שאמורה גם להניח את דעתם של הירוקים), אבל ממשיך להסתמך גם על דלקים מאובנים. בנוסף לכך, לחברה יש גם השקעות עצומות בחוות רוח בצרפת, ולצדן היא מפתחת גם שדות נפט חדשים בקטאר, סורינאם וניגריה.
פויאנה לא צעד במסלול העסקי הרגיל. הוא סיים תארים בהנדסה משניים מהמכונים היוקרתיים ביותר בפריז, וצעד אחרי אביו, קצין מכס, לקריירה כעובד ציבור. תחילה במשרד התעשייה, בהמשך כיועץ טכני לראש הממשלה לשעבר אדוארד באלאדור ולאחר מכן כראש הסגל של השר פרנסואה פיון, עד שפרש מפוליטיקה ב-1997.
הוא הצטרף לתאגיד מיד לאחר מכן, מילא שורה של תפקידי ניהול בכירים בחטיבות הפיננסים, האסטרטגיה והכימיקלים, והיה נשיא חטיבת הזיקוק והכימיקלים של התאגיד לפני שמונה למנכ"ל. שכרו השנתי מוערך בעשרות מיליוני אירו והוא גם זכה לעיטור קצין בלגיון הכבוד הצרפתי על פעילותו הציבורית והעסקית.
הקשרים ההדוקים לממסד ולמקבלי ההחלטות נשארו. פויאנה הבין שהוא עושה טובה גדולה לממשלה הצרפתית כשהחליט להגביל את מחיר הדלק בתחנות של טוטאל. מדובר בצעד שמנע מהממשלה להטיל סובסידיות כדי להביא להנחות ולהגבלות במחיר הדלק. פויאנה הוא אולי פוליטיקאי בנשמה ובגנים, אבל החליפה הנוכחית שלו היא של איש עסקים של תאגיד ענק. הוא התנה את הגבלת המחיר בכך שהממשלה לא תטיל מס רווח. הממשלה נענתה לדרישה.
המתחרים המקומיים, כמובן, לא ממש התלהבו מהתוכנית העסקית של פויאנה בטענה כי הגבלת המחיר מעוותת את התחרות. או במילים אחרות: פויאנה, בראש תאגיד קפיטליסטי המחויב בעיקר לרווחי בעלי המניות, היה צריך לתת למחירים להשתולל. הוא העדיף נוסחה סוציאל-קפיטליסטית: הוא דאג שהעליות במחירים לא יבוטאו כליל בכיסו של הצרכן, והצרכן השיב לו על הטובה בהגעה המונית לתחנות של טוטאל, בעיקר אחרי שפויאנה החליט להתחייב להמשיך את הגבלת המחיר עד לסיום המלחמה במפרץ.
השיטה של פויאנה וטוטאל כבר קונה לה מעתיקנים מחוץ לצרפת. חברת האנרגיה האיטלקית "אני" הגבילה השבוע את מחירי הדלק ל-1.99 אירו לליטר. גם הם יכלו לראות בסרטונים מהכבישים המהירים בצרפת (שם ההבדלים במחירים אפילו גבוהים יותר) את תור המכוניות העצום שהשתרך בתחנות של טוטאל, במיוחד בתקופת החופש הגדול, והם ראו את נתח השוק של טוטאל צומח ל-25 אחוז.
מדובר בצעד של לויאליות דו כיוונית: עבור נהגים רבים, דלק הוא צורך נחוץ עבור סדר היום והעבודה שלהם, והם מרגישים שטוטאל השתתפה איתם במאמץ להקל על יוקר המחיה שלהם. בשנים הבאות, כשמחירי האנרגיה יחזרו לנורמליות ורוב החברות יציעו את אותו מחיר, טוטאל תהנה מההכרה וההוקרה למותג שלה מצד מיליוני נהגים בצרפת.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.