החשש של מומחי הבריאות: "אם מחר יהיה סבב נוסף מול איראן, אין לנו פתרון מלא"

בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות התייחסו סגן מנהל בית החולים סורוקה, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית ומפקד הרפואה בפיקוד דרום למוכנות של מערכת הבריאות וצה"ל לתרחישי קיצון ומצבי חירום רפואיים, בצל האפשרות לחידוש האש מול איראן. "אנחנו חזקים מאוד וטובים כמדינה, אבל יש עוד הרבה מאוד עבודה. אנחנו עדיין לא ממוגנים בכל בתי החולים בארץ"
הצטרפו לשידור הישיר
פרופ' דן שוורצפוקס, סגן מנהל המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע (כללית) ומנהל המלר"ד, אלוף-משנה ד"ר אריק פורר מפקד רפואה פיקודי בפיקוד הדרום, וד״ר זאב פלדמן, יו״ר אר״מ (ארגון הרופאים עובדי המדינה) וסגן יו״ר ההסתדרות הרפואית בישראל, התארחו הבוקר (שלישי) בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות" לשיחה על היערכות מערכת הבריאות לעימות הביטחוני הבא, ולשאלה אם מדינת ישראל ערוכה ומוכנה להתמודד עם מצבים מורכבים כאלה.
פרופ' שוורצפוקס נשאל בפתח השיחה על מוכנות מערכת הבריאות: "יש לנו נטייה להתכונן תמיד למשבר הקודם. מערכת הבריאות עמדה בלא מעט משברים, ועמדה בהם בכבוד. זה הקורונה, 7 באוקטובר, המלחמה עצמה, אצלנו בסוורוקה זו נפילת טיל על בית חולים, שזה סנריו שאף אחד לא יכול לדמיין לעצמו בכלל. יש במערכת איכות כוח אדם, גמישות המחשבתית, יכולת לייצר פתרונות יש מאין עם מה שיש לנו. אנחנו כמדינה חזקים מאוד וטובים מאוד. לגבי התשתיות, יש עוד הרבה מאוד עבודה. אני רוצה רק לומר, אנחנו עדיין לא ממוגנים במערכת הבריאות בכל הארץ".
הוא נשאל על עבודת בתי החולים בחירום מתחת לקרקע, והבהיר כי הפתרון אמנם מסייע, אבל יש לו מחירים שפוגעים ביעילות פעילות המערכת. "הלוואי ויהיה פתרון ראוי לכולם מתחת לקרקע. אבל גם הפתרונות של עבודה מתחת לקרקע גרמו לצמצום פעילות המערכת בצורה דרמטית בכל בתי החולים. אתה יכול לצמצם חודש, חודשיים, אבל האם אתה יכול לצמצם חצי שנה? יש לזה מחיר. השגרה היא גם חשובה".
"אם אתה מחפף בשגרה, אם אתה לא קפדן, אם אתה לא יורד לפרטים, אז ביום החירום אתה תהיה בבעיה", אמר על הגישה להיערכות לתרחישי קיצון. "כל יום שגרה הוא תרגיל החירום שלך, וזה נכון במלר"ד, בחדרי הניתוח ובהרבה מקומות אחרים". האחריות על המוכנות, לדברי פרופ' שוורצפוקס, מוטלת על כולם: כל בית חולים, כל מנהל מחלקה, כל רופא וכל אחות. ומי מוודא שזה קורה? "המנהלים. כל אחד לפי דרגתו ותפקידו צריך לראות שמתחתיו הדברים האלה קורים, ולעשות רגולציה".
ד"ר זאב פלדמן התייחס למצב מערכת הבריאות בישראל והבהיר כי איננו טוב יותר מלפני שלוש שנים. לדבריו, בעקבות פגיעת הטיל האיראני בסורוקה הורה משרד הבריאות, "בצדק", לעבוד אך ורק מתוך אזורים ממוגנים תקניים. ההנחיה הכניסה את המערכת ל"רעב של תשתיות": בית חולים גדול במרכז הארץ ירד משישה חדרי צנתורים לאחד, ששימש גם לצנתורי מוח וגם לצנתורי לב.
"אם באותו רגע מגיע מישהו עם התקף לב או אירוע מוחי, מישהו מפסיד את השירות", אמר, וציין כי בית החולים שבו הוא עובד צמצם את חדרי הניתוח לשליש. "אירוע של שבוע או עשרה ימים אפשר להתגבר עליו, אבל כשהוא נמשך 40 יום, צריך לטפל גם בשגרה". בתי חולים אחרים, ציין, הורידו את הפעילות האמבולטורית לפחות מ-10% מהרגיל. עד הדגיש ד"ר פלדמן כי הנזק איננו רק כלכלי, אלא בראש ובראשונה פגיעה בבריאות הציבור: איחור באבחון, בהדמיות ובטיפולים.
המענה התשתיתי עוד רחוק. בסורוקה ובשערי צדק צפויים לקום מגדלים ממוגנים בזכות תרומות של מאות מיליוני דולרים, אבל "אם מחר בבוקר יהיה סבב נוסף מול איראן, אין לנו פתרון מלא", הודה ד"ר פלדמן, שהאשים את המדינה בציניות. לדבריו, בתי החולים מממנים את עצמם ממכירת שירותים, וכשהפעילות צומצמה בהנחיית המשרד הם נשארו עם הוצאות קבועות של משכורות, חשמל וארנונה, ובלי פיצוי. "אסור להיות בגירעון במערכת הבריאות", אמר, שכן גירעון מוביל למינוי חשב מלווה. התוצאה, לדבריו, היא אובדן אמון בין בתי החולים לבין המדינה: "אם המדינה לא עומדת מאחורי ההנחיות שלה, אנחנו נזהר יותר בעתיד במענה שאנחנו נותנים".
בניגוד לפרופ' שוורצפוקס וד"ר פלדמן, אל"מ פורר דווקא הציג תמונת מצב אופטימית יותר. "אני אומר את הכול בצניעות", הבהיר, "אבל הרכיב המשמעותי ביותר שאני רואה הוא הרכיב האנושי". לדבריו, הדור הצעיר של הרופאים והמפקדים הוכיח בשלוש שנות המלחמה נחישות ויכולת לקבל החלטות תחת לחץ. הוא הצביע על שיעור תמותה בשדה הקרב ש"קוצץ בחצי" לעומת מערכות קודמות, והוסיף כי מדובר במספרים "יוצאי דופן ברמה העולמית". "עם האנשים האלה, שהותכו בפלדה, אני מוכן ללכת ולהגיד שהם יובילו את המערכת קדימה", אמר.
רכיב שני לדבריו הוא התיאום בשגרה. פורר סיפר כי הפיקוד וסורוקה מקיימים "עורק פתוח של תקשורת", מתאמים ומתכננים תרחישים עתידיים. לקחי המלחמה, לדבריו, הם תקשורת רציפה ותרגולות משותפות, שכוללות כיום בכל תרגיל גם את בתי החולים, מד"א וזרוע האוויר.
על שחיקת הרופאים אמר כי "אין תחרות" בין הצבא לבתי החולים: "אנחנו עובדים יחד". כדי להקל על אנשי המילואים, הצבא מחזק את הסדיר - יותר קורסי פרמדיקים והכשרת רופאים בתוכנית "צמרת", שמשלבת רפואה, הכשרה פיקודית ולוחמה. את המסלול, אמר, הוא שינה לחלוטין, והיום מפקד עליו רופא שלחם בכפר עזה ב-7 באוקטובר ובהמשך ברצועה ובגבול הצפון.
אחד הגורמים להישגים, לדבריו, הוא הצבת מטפלים בכירים, רופאים ופרמדיקים קרוב לשדה הקרב, כך שגורם רפואי שיכול לקבל החלטות מורכבות מגיע לפצוע כבר ארבע או חמש דקות מרגע הפציעה. "זה מגיע, לצערי הרב, עם מחיר כבד", אמר: 77 חללים של חיל הרפואה, ש"אנחנו זוכרים אותם יום-יום, שעה-שעה". מהצד השני, הדגיש, מאות רבות של פצועים ניצלו בזכות אנשי חיל הרפואה.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.