מחקר: ישראל לא מצליחה לעצור את הכסף שמוזרם למחבלים בכלא

על הנייר בלבד: לפי מחקר של ה-JCFA, הרשות הפלסטינית ממשיכה להעביר יותר מ-20 מיליון שקל בחודש למחבלים ובני משפחותיהם בניגוד לחוק ולמרות התחייבות אבו מאזן לעצור זאת. ישראל הצליחה לתפוס רק כ-15% מהסכום, שהרש"פ מצליחה "להזרים" דרך הדואר ובכספומטים שנותקו מהמערכת הבנקאית 

תגיות

הרשות הפלסטינית ממשיכה לשלם יותר מ-20 מיליון שקל בחודש למחבלים הכלואים בישראל, למרות חקיקה ישראלית שנועדה לעצור את התשלומים - ובניגוד להתחייבות שנתן אבו מאזן לארה"ב לשים לזה סוף. כך עולה ממחקר חדש שנערך במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), שלפיו ישראל אינה אוכפת את החוק ואף שהוציאה צווים לתפיסת 50 מיליון שקל מהכספים - בפועל נתפסו רק כ-15% מהסכום.

את המחקר ערך התובע הצבאי לשעבר ביהודה ושומרון, סא"ל (במיל') עו"ד מוריס הירש, שהציג שורה של צעדים שישראל יכולה לנקוט כבר היום: מתפיסת הכספים ועד לפעולה ממוקדת נגד בכירי הרש"פ שאחראים למנגנון.

מאז 2019 הוציאו שרי ביטחון בישראל עשרות צווים לתפיסת כספים שהרשות הפלסטינית ואש"ף העבירו למחבלים ישראליים. שווי הצווים המצטבר מגיע ל-50 מיליון שקל, אך לפי הערכתו של סא"ל (במיל') הירש, חוקר בכיר ב-JCFA, בפועל כאמור נתפסו לא יותר מ-15% מהסכום.

לפי המחקר, הרשות הפלסטינית ואש"ף ממשיכים להעביר יותר מ-20 מיליון שקל מדי חודש במסגרת המדיניות שזכתה לכינוי הביקורתי "תשלום עבור רצח" (Pay for Slay). גובה התשלומים למחבלים הכלואים בישראל עולה בהתאם למשך מאסרם: מ-1,400 שקל בחודש בשלוש השנים הראשונות, דרך 4,000 שקל לאחר חמש שנות מאסר - ועד 12 אלף שקל בחודש למחבלים שריצו יותר מ-30 שנות מאסר.

בשנת 2020, בעקבות החלת הוראות החוק הישראלי למאבק בטרור ביהודה ושומרון, הוזהרו הבנקים הפלסטיניים מפני אחריות פלילית ואזרחית בגין העברת התשלומים. על פי דיווחים, כ-35 אלף חשבונות של מחבלים ובני משפחותיהם נסגרו בעקבות המהלך - אלא שהרשות הפלסטינית מצאה דרכים חלופיות להמשיך להעביר את הכספים: תחילה באמצעות חלוקת מזומנים בסניפי הדואר, ובהמשך באמצעות כספומטים ייעודיים שאינם מחוברים למערכת הבנקאית הרגילה.

הירש סבור כי דווקא המנגנון החדש מאפשר לישראל לפעול באופן ממוקד נגד הכספים, מבלי לפגוע במערכת הבנקאית הפלסטינית בכללותה. לדבריו, על כוחות הביטחון למפות את מיקומי הכספומטים הייעודיים ולתפוס את הכספים לאחר הפקדתם. במקביל, הוא מציע להרחיב את תפיסת הנכסים של מחבלים שקיבלו תשלומים, לרבות חשבונות בנק, כלי רכב ונכסי מקרקעין בהתאם לסמכויות הקיימות בחוק.

המחקר מציע לנקוט בהליכים פליליים נגד בעלי תפקידים ברשות הפלסטינית ובאש"ף שאחראים להפעלת המנגנון, כולל נגד בכירים שמאשרים את התקציבים ואת העברתם. הירש ציין במחקרו בין היתר את יו"ר הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן), ראש הממשלה מוחמד מוסטפא ושר האוצר אסטפאן סלאמה.

הצעה נוספת היא לקדם חקיקה שתאפשר להטיל על מחבלים שהורשעו קנסות בגובה התשלומים שהם צפויים לקבל מהרשות הפלסטינית במהלך מאסרם. כך, למשל, מחבל שנידון לארבע שנות מאסר ייקנס ב-74,400 שקל, בהתאם למדרגות התשלום של הרשות.

הירש גם קורא להרחיב את יישום החוק שאושר בכנסת בשנת 2023 ברוב של 94 חברי כנסת, המאפשר בתנאים מסוימים לשלול אזרחות או תושבות ממחבלים המקבלים תשלומים מהרשות הפלסטינית. לדבריו, עד כה נפתחו רק שני הליכים מכוח החוק.

במישור הבינלאומי מציע הירש לקדם סנקציות אמריקניות נגד גופים ובעלי תפקידים שמעורבים בתשלומים, ואף נגד מחבלים המקבלים אותם, תוך שימוש בכלים הקיימים בחקיקה האמריקנית למאבק במימון טרור. לדברי הירש, הכלים המשפטיים למאבק במנגנון התשלומים כבר קיימים בחלקם, אך כמו תמיד הבעיה המרכזית היא הפער בין האפשרויות שמעמיד החוק לבין היקף האכיפה בפועל.