אלון אהל ואלי שרעבי בשיחה מרגשת: "נראה אותו עם עגלה ותינוק, הוא יהיה אבא מדהים"

במשך שנה וחודשיים הם הוחזקו יחד. עכשיו מציין אלון אהל שנה לשחרור מהשבי, ובוועידת "האנשים של המדינה" סיפר עם אלי שרעבי על החברות שנרקמה "למרות השוני בינינו", הסיפורים על תאילנד, ההתרגלות מחדש לחיים אחרי השבי, הזוגיות - ומה הם מאחלים אחד לשני

ביום השנה לשחרורו של אלון אהל משבי חמאס, הוא ואלי שרעבי, השתתפו היום (שלישי) בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet, לריאיון משותף. השניים, שהוחזקו יחד במנהרות בעזה במשך שנה וחודשיים, סיפרו על השנה שעברה, החברות שנרקמה למרות השוני ביניהם - והדברים הקטנים בחיי היום יום שכבר אינם מובנים מאליהם.

כמעט שנה אחרי שאלון אהל חזר מהשבי, הוא ואלי שרעבי, שהוחזקו יחד במנהרות חמאס, ישבו לריאיון משותף על החיים שאחרי, על החברות ביניהם ועל העתיד. שרעבי, תושב קיבוץ בארי, שוחרר בפברואר 2025 אחרי 491 ימים בשבי. אהל, פסנתרן שנחטף בגיל 22 ממסיבת הנובה, שוחרר באוקטובר 2025 עם אחרוני החטופים החיים, אחרי 738 ימים.

שרעבי ואהל ציינו כי לא חשבו שככה יראו החיים שלהם אחרי השחרור משבי. "לא דמיינו שאנחנו בכלל דמויות כאלה מוכרות", אמר שרעבי, שעם שחרורו לאחר 491 ימים הפך לאחד הקולות הבולטים של החטופים שנשארו. "לא האמנו שכל עם ישראל בתוך העניין הזה". הוא דמיין שאשתו ובנותיו ירוצו אליו בגבול, אבל רק אחרי שחרורו נודע לו שאשתו ליאן ובנותיהם, נויה ויהל, נרצחו בבארי. גם אחיו יוסי נחטף ונהרג בשבי.

"כל מה שבא אחר כך היה משהו שהוא בכלל לא צפוי", המשיך. "אבל בסוף יש איזה שהם נתונים שאתה קם בבוקר וצריך לדעת מה לעשות איתם. וזהו, כל השאר היסטוריה". אהל אמר כי חשב שיצטרך לסדר בעצמו את כל ענייניו: "כשיצאתי הבנתי שההורים דאגו לי. היו אני מתעסק בעיקר בשיקום שלי ובמוזיקה".

לשאלה אם התגובות הנפוצות ברחוב הם בכי או חיבוקים, ענה אהל: "ביחד". שרעבי הוסיף: "לפעמים מגרדים אנשים מהרצפה, באמת, הם נורא נורא מתרגשים - ואני מחזיר את כל האהבה הזאת בחזרה, אני הכי נגיש בעולם". הוא הודה כי "בעבר הייתי אדם פרטי, אבל אחרי כל מה שעם ישראל עשה עבורנו, זה המעט שאני יכול לעשות".

השניים אמרו כי החברות שנוצרה במנהרות נמשכת גם היום. "אנחנו מדברים, נפגשים. שנינו אנשים מאוד עסוקים ומשתדלים לעשות את זה כמה שיותר", סיפר שרעבי. על הבדיחות הפנימיות אמר: "יש דברים שליוו אותנו שם, אנחנו כמובן גם צוחקים עליהם, גם נזכרים, גם מתרגשים ביחד".

"אנחנו גם אנשים שונים", אמר שרעבי, ואהל השלים: "יש גם הרבה דמיון". שרעבי פירט: "הוא נולד ב-10 לפברואר, אני נולדתי ב-13 לפברואר. עבדתי במרחק 200 מטר מאבא שלו ופשוט לא ידעתי את זה". הדבר החשוב ביותר, לדבריו, הוא ההלימה בין הערכים שלהם: "על רקע זה יכולנו לבסס את החברות המאוד מאוד אמיצה הזאת והאכפתית הזאת, ואני הכי גאה על זה בעולם".

לשאלה איזה דבר שגרתי שנמנע מהם במהלך השבי הם מעריכים היום, ענה אהל: "לפתוח את המקרר". שרעבי בחר במקלחת חמה: "זה לא מובן מאליו, אחרי שאתה מתקלח עם חצי דלי מים קרים פעם בשישה שבועות, פעם בחודשיים. מתחנן למקלחות, מתחנן להתגלח, מתחנן לכל דבר".

גם העצבים של עמידה בפקקים חזרו, אבל לא לאורך זמן. "מהר מאוד אתה אומר לעצמך. יש לי את כל הזמן שבעולם", אמר שרעבי. על השאלה מתי הרגישו לאחרונה מאושרים, ענה אהל: "כל הזמן, כל הזמן". שרעבי הוסיף: "כל יום יש לי את המשפחה שלי לידי, את החברים שלי, את העשייה שלי". אהל סיכם: "אנחנו חיים, אנחנו זכינו לחיות שוב".

אהל בזוגיות עם גוני, חברת ילדות שנאבקה לשחרורו. לשאלה אם הביא אותה לאישור של שרעבי, ענה השני: "רחוק מזה". אהל הסביר את היתרון בזוגיות עם מי שהכירה אותו קודם: "היא מכירה אותך גם באמת, לא רק מה שאמרו וסיפרו. אני חושב שזה הרבה יותר פתוח וחופשי, ובלי מגננות".

אהל: "צריכים להיות מאוחדים, לא רק כשקשה"

שרעבי סיפר שהוא בזוגיות כבר כחצי שנה: "יש לי זוגיות מדהימה. אני מאושר והכל טוב". כשהתבקש לספר עליה, הציב גבול: "אלו החיים הפרטיים שלי, ממש לא".

בכל הנוגע לשינוי שחל בהם לאחר הימים הארוכים בשבי, הדעות של השניים חלוקות. "אני לא השתניתי בכלל, הסיטואציה השתנתה, אבל אלי נשאר אלי", הבהיר שרעבי. אהל ראה זאת אחרת: "נחטפתי בגיל 22, היום אני בן 25. חד משמעית, מה שעברתי זה עיצב אותי".

בכל הנוגע להומור, אמר שרעבי: "אני שטותניק, לא יודע להעביר יום או שעה בלי. זה תמיד היה חלק ממני". גם בבכי הוא מוביל: "נראה לי שאני מפצה על כל ימי השבי שלא בכיתי. אין יום שאני לא בוכה. אני בוכה לרוב מהתרגשות. אבל אני גם כמובן בוכה מגעגוע מאוד מאוד גדול. זה בקו מקביל לחיים. זה לא מונע ממני את החיים". אהל אמר על הבכי: "אני חושב שזה דרך של פורקן, וחשוב, ואני גם לא מנסה להסתיר את זה".

לשאלה איזה רגע מלפני 7 באוקטובר היה רוצה לחלוק עם אהל, ענה שרעבי: "הייתי רוצה שהוא יצלול איתי. היו לי ימי צלילה מדהימים בתאילנד, ודיברנו על זה כל השבי".

על אהל בעוד שלוש שנים אמר שרעבי: "הייתי מאחל לראות אותו עם עגלה, עם תינוק. הוא יהיה אבא מדהים. וברגעים שהוא יגיד 'די, כבר נמאס לי' - אני אקח את התינוק ואטפל בו, אני אהיה שם בשבילו". אהל השיב: "חד משמעית יקרה". לשרעבי הוא איחל: "שתחיה את החיים שלך ותטייל ללא הפסקה, כמו שכל הזמן דיברנו. רק ליהנות".

בסיום הריאיון, כשלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, קיבלו השניים הזדמנות לפנות במסר לציבור. שרעבי: "כל יום שעובר לא חוזר, תיהנו. אל תיקחו כמובן מאליו את המשפחה שלכם, תחבקו אותם כל יום. תעריכו את הדברים הבסיסיים בחיים והכי משמעותיים, לא את הדברים החומריים".

אהל סיכם: "אנחנו צריכים כל כך להישאר מאוחדים, וביחד. לא להיות מאוחדים רק כשקשה לנו, גם כשטוב, ולהמשיך להיות ככה".