מה בין תשלומי המס במרכז הארץ לאזורים האחרים?

אף אחד לא אוהב לשלם מיסים, אולם אין ברירה – כבר מימי מסופוטמיה, רומי ויוון העתיקות האזרחים שילמו מיסים לשליטים ולאוצר המדינה, כדי שיהיה אפשר לממן את החיים, מהבנייה במרחב הציבורי, דרך חינוך התושבים ועד לטיפול בבריאותם.

אולם לא כולם שילמו אז ומשלמים כיום מיסים בשיעורים דומים. אז מה בעצם מייחד את המיסוי במרכז מדינת ישראל? הפער העיקרי נובע מהעובדה, שיחידים וחברות במרכז הארץ אינם נהנים מהטבות המס הלא מעטות הניתנות לתושבי הפריפריה ולמפעלים שם, ובפרט ליישובים המוגדרים כקו הגבול.

ביקשנו מרו"ח איריס שטרק, לשעבר נשיאת לשכת רו"ח ושותפה ומנהלת ב"שטרק את שטרק רואי חשבון" לנתח עבורנו את הפערים והשונות בתשלומי המס בין תושבי וחברות מרכז הארץ לשאר האזורים.

בימים של שינויים בתרבות העבודה, כשניתן לעבוד מהבית ולהגיע למרכזי התעסוקה במרכז הארץ ברכבת, אנחנו רואים יותר ויותר מודל חדש של עבודה במרכז הארץ ומגורים בפריפריה. המרכז עדיין מהווה מוקד עיקרי לחברות ועסקים ומניב את יצירת מרבית ההכנסות ובהכרח גם מקור לגביית מס.

בשנים האחרונות, מאז תקופת הקורונה, מודל העבודה מהבית, לפחות בחלק מימות השבוע, הפך למקובל בקרב מעסיקים רבים בתחומים שונים. ניקח לדוגמה עובד הייטק במרכז הארץ שגר ביישוב בפריפריה, מגיע פעמיים-שלוש לעבודה ברכבת, ובשאר הזמן עובד מהבית.

עובד זה זכאי להטבות מס שיבואו לידי ביטוי בכך שתושבים, אשר מתגוררים לפחות 12 חודשים רצופים ביישוב, ומוכיחים שמרכז חייהם נמצא ביישוב הנמנה עם רשימת יישובים שנקבעת מדי שנה, זכאים לזיכוי ממס על הכנסה עד לתקרה שנקבעה לכך. הזיכוי ניתן על מס שמוטל על הכנסה מיגיעה אישית בלבד, ולא על מס שמוטל על הכנסות אחרות.

בבארי ובניר עוז למשל יינתן זיכוי מס גבוה בשיעור של 20% עד לתקרה של הכנסה בסך 241,080 שקל לשנה, וזיכוי המס יגיע ל־48,216 שקל.

אזור פיתוח א', המוגדר בחוק לעידוד השקעות הון לצורכי מענקים ומס חברות מופחת, מתייחס לסטטוס רגולטורי וגאוגרפי, הניתן ליישובים ואזורי תעשייה שהמדינה מעוניינת לתמרץ בהם פעילות כלכלית, צמצום פערים חברתיים ויצירת מקומות עבודה.

אזור זה כולל את הפריפריה הגאוגרפית המובהקת: כלל היישובים ואזורי התעשייה במחוז הצפון ובמחוז הדרום, יישובי קו העימות ועוטף עזה: העיר שדרות ויישובים הסמוכים לגבולות המדינה.

עם זאת יש יוצאים מהכלל. למשל, חברות ההייטק שנחשבות לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של ישראל, זכאיות לתמריצי מס, מענקים והטבות ממשלתיות, גם כאלה הממוקמות במרכז הארץ, למשל ברחובות, העיר של מכון וייצמן, בראשון לציון ובחולון.

מפעל מועדף תעשייתי יכול לזכות במס מופחת של 16% במרכז, בתנאי ש־25% מההכנסות שלו יהיו מייצוא, והוא יזכה גם למס דיבידנד מופחת בשיעור של 20% בלבד.

מפעל מועדף טכנולוגי יכול לקבל הטבת מס על הכנסה טכנולוגית, כאשר המס יהיה 12% במרכז ומס הדיבידנד יהיה רק 20%.

מדובר בחברות עתירות ידע העומדות בדרישות מו"פ מוגברות. זה יהיה רלוונטי בעיקר לחברות תוכנה, סייבר, בינה מלאכותית (חדש!) ופיתוח טכנולוגי. חברות ענק עם מחזור העולה על 10 מיליארד שקל, יזכו במס חברות בשיעור מופחת של 6% בלבד.

חידוש משמעותי, שנכנס לתוקף החל בשנת 2026, יוצר מנגנון של זיכוי ממס בגין הוצאות מחקר ופיתוח לקבוצות גדולות שעומדות בתנאים שנקבעו.

אחת הדוגמאות שניתנה על ידי רשות החדשנות מתייחסת להיקף הכנסות, מקורן והיקף העובדים בישראל. כאשר הכנסות של חברת הייטק הן לפחות 100 מיליון שקל, כאשר לפחות 55% מההכנסות הן הכנסות מועדפות/טכנולוגיות, והחברה מעסיקה לפחות 200 עובדים בישראל.

במקרה כזה מפעל העוסק במחקר ובפיתוח טכנולוגי, שנמצא במרכז הארץ, הזיכוי הוא 3% מהוצאות המו"פ המזכות, ועד 4% מעל התקרה שנקבעה בחוק. לצורך השוואה, באזורי הפריפריה השיעורים גבוהים בהרבה, 25% ו־30%. ועדיין זהו בהחלט תמריץ שמסייע לחברות, וכך גם חברה במרכז יכולה ליהנות מהטבת מס חדשה זו.

מענקים מרשות החדשנות מאפשרים בחלק מהמסלולים מתן מענקים שאינם תלויי מיקום, במסגרת קרן המו"פ. חברות טכנולוגיה יכולות לקבל מענקים עבור תוכניות מחקר ופיתוח, במסגרת קרן ההזנק.

והמשמעות של כל אלה מעניינת: לפעמים כדאי לגור בראשון לציון ולעבוד בנהריה או בירוחם, ולעיתים כדאי להקים חברה דווקא במרכז הארץ, שבה ניתן להשיג עובדים מיומנים רבים, אך לגור בקריית שמונה או אפילו ביישוב בערבה.