מהפך: המניות שהמשקיעים הזרים הכי אהבו בבורסת ת"א ב-2026

נתוני הבורסה מראים כי הזרים הכפילו את פעילותם במניות הטכנולוגיה, וכי 80% מתרכזת בסקטור הזה ובבנקים. יניב פגוט, סמנכ"ל מסחר בבורסה: "מה שהדהים אותנו הוא שמתוך 575 מניות בבורסה, ב-523 פעלו זרים, כלומר ב-95% מהניירות בבורסה הייתה פעילות כלשהי של זרים"
חמש המניות שבהן המשקיעים הזרים היו הפעילים ביותר בבורסה בתל אביב ב-2026 הן טאואר, שהייתה במקום הראשון גם אשתקד, ולצידה ארבע מניות חדשות ברשימה: אנלייט אנרגיה מתחדשת, OPC, גם היא מתחום האנרגיה, הראל ביטוח ומגה אור, עם פעילות הדאטה סנטר שלה.
בשנה שעברה כללה החמישייה הפותחת את טאואר, לאומי, בנק הפועלים, נובה ואלביט. כלומר, הבנקים והביטחוניות תפסו השנה פחות עניין בקרב הזרים. כך עולה מנתוני יחידת שירותי הדאטה של הבורסה על פעילות הזרים בשוק ב-2026.
הזרים הכפילו השנה את פעילותם במניות הטכנולוגיה בהשוואה ל-2025: 47.5% מכלל פעילותם, כמעט כל שקל שני, בוצעו במניות טכנולוגיה. זאת עוד לפני פאלו אלטו, שנכנסה למדדים רק באוגוסט. לשם השוואה, המוסדיים המקומיים היוו רק חמישית (20%) מהפעילות במניות הטכנולוגיה.
בסך הכול, נתח הזרים בפעילות בשוק המניות הישראלי מגיע ל-34% מהמחזור בבורסה, כלומר כל שקל שלישי שמושקע נובע מפעילות של זרים. זה כמעט פי שלושה מהמוסדיים הכבדים של החיסכון לטווח ארוך, כמו קרנות הפנסיה.
71% מסל הקניות של הזרים מבוצע במדד ת"א 35, לעומת 42% בתקופה המקבילה. בהיקף הקניות שלהם במדד ת"א 90 נרשם גידול של 48%, ומחוץ למדד ת"א 125 רכשו הזרים בהיקף של 31 מיליארד שקל, לעומת 17 מיליארד שקל בתקופה המקבילה.
מהבורסה נמסר: "המשקיעים הזרים לא רק שומרים על נוכחות פעילה בבורסה, אלא משנים באופן עמוק את אופן פיזור ההון שלהם בין המדדים והסקטורים השונים, עד למהפך כמעט מושלם בחמש המניות המובילות בקניות נטו".
יש לציין כי סקטור הטכנולוגיה כולל את תעשיית השבבים ומניות כמו קומטק, נובה וטאור, שהיו בלב מהפיכת ה-AI, וגם את מניות הדפנס, הביטחוניות, כמו אלביט, ולכן הוא מעורר עניין רב בקרב הזרים. בגדול, ניתן להסיק שחברות הנסחרות ופועלות רק בשוק המקומי מדוברות פחות בקרב הזרים, בעוד אלו שבחמישייה הפותחת, חלקן דואליות, ורובן מנהלות שיח רציף עם משקיעים ואנליסטים זרים.
מסקנה נוספת היא הריכוזיות של הזרים בהשקעותיהם, בעיקר בבנקים ובטכנולוגיה: כ-80% מפעילותם הושקעה בשני הסקטורים האלה, לעומת 52% בשנה שעברה. בתחום הנדל"ן תפסו הזרים 15% מכלל הפעילות, עלייה של 10% לעומת התקופה המקבילה.
יניב פגוט, סמנכ"ל מסחר בבורסה, אומר: "רואים שהזרים התמקדו השנה יותר בבנקים ובטכנולוגיה. מה שהדהים אותנו הוא שמתוך 575 מניות בבורסה, ב-523 פעלו זרים, כלומר ב-95% מהניירות בבורסה הייתה פעילות כלשהי של זרים, גם אם מינורית. זה נתון שלא הכרנו. כשמסתכלים על ניירות קטנים שאינם במדד ת"א 125, בשנה שעברה פעילות הזרים בהם הסתכמה ב-17 מיליארד שקל, וב-2026 הם תפסו 31.5 מיליארד שקל בניירות שלא חשבנו שיש בהם כמעט זרים. אפשר להגיד שהתעניינות הזרים התרחבה למגוון רחב יותר של מניות. עם זאת, הזרים תופסים רק 5% מפעילות המניות שאינן כלולות במדד ת"א 125.
סמנכ"ל מסחר בבורסה: "הזרים פחות עסוקים בשאלה איך תיראה ישראל בעתיד, כי הם מנתקים בין הרגש למספרים. בסוף, אין הרבה מקומות בעולם המפותח שבהם הכלכלה צומחת ב-4% בשנה וכמעט אין אינפלציה"
"תפקיד הזרים הפך להיות משמעותי מאוד בשנים האחרונות", מוסיף פגוט. "בחודשים האחרונים יש התמתנות, אבל היא מתרחשת בכל העולם. מאז חודש יוני המדדים מדשדשים, אבל הזרים שומרים על חלקם. התחזית שלנו היא שבשנים הבאות כל שקל שני בבורסה יהיה של זרים, והם יהיו מנוע צמיחה עבור הבורסה הישראלית. כשאנחנו בחו"ל, בכל משלחת של הבורסה אנחנו נתקלים בעניין גובר בחברות הישראליות, וככל שהסחירות בת"א גדלה, יש יותר עניין של זרים.
"כשאנחנו, כמשקיעים ישראלים, מסתכלים על היום-יום שלנו, יש איומים ואי-ודאות, ואנחנו, שחיים כאן, חושבים מה לעשות והאם להשקיע. הזרים פחות עסוקים בשאלה איך תיראה ישראל בעתיד, כי הם מנתקים בין הרגש למספרים. בסוף, אין הרבה מקומות בעולם המפותח שבהם הכלכלה צומחת ב-4% בשנה וכמעט אין אינפלציה, הריבית יורדת, האוכלוסייה צומחת ב-2% בשנה, יחס החוב-תוצר עומד על 70% והגירעון על 3%-4%. לצד תקרת הזכוכית הגאופוליטית שמעל לראשנו, יש מדדים כלכליים חריגים מאוד ביחס למדינות המערב, והמזל הוא שהזרים פועלים מתוך המספרים".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.
