"השם שלה היה אנג'לינה": כטב"ם רוסי התפוצץ בפארק - התינוקת נהרגה בעגלה

זלנסקי שיתף תיעוד מזעזע מפארק בחרקוב שבו פגע לדבריו כטב"ם, והרג 6 בני אדם, בהם אנג'לינה בת השנה ואמא שלה. ברקע: האזהרות ש"הגבלות הנקמה" של טראמפ עולות בחיי אדם, "וושינגטון פוסט": ארה"ב חוסמת גם העברה של טילי פטריוט. זלנסקי ייפגש עם וויטקוף וקושנר באוסלו כדי לאחות את הקרע, ומאותת שבתמורה למיירטים יהיה מוכן לעצור את המתקפות על מתקני זיקוק רוסיים באופן חד-צדדי: "אם אתם לא יכולים לרסן את פוטין, אז תנו לנו להגן על עצמנו"

ynet והסוכנויות|

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי שיתף בלילה האחרון (בין שני לשלישי) תיעוד מזעזע של עגלת תינוק ובה פעוטה בת שנה שנהרגה במתקפת כטב"ם רוסית בחרקוב, העיר השנייה בגודלה במדינה. לדברי זלנסקי הכטב"ם, מסוג "שאהד" איראני שבו רוסיה עושה שימוש תכוף, פגע ליד בית קפה בפארק, ובמתקפה נהרגו שישה בני אדם, בהם הפעוטה וילדה נוספת בת 11.

"ילדה קטנה נהרגה בעגלה שלה – השם שלה היה אנג'לינה, והיא הייתה בת קצת יותר משנה, היא נולדה באוגוסט 2025. לאמא שלה קראו אינה. היא מתה בבית החולים. ילדה נוספת שנהרגה הייתה בת 11. אני משתתף בצערן של משפחותיהן ושל יקיריהן. 14 בני אדם נוספים נפצעו, בהם שישה ילדים נוספים", כתב זלנסקי ברשת החברתית X (טוויטר לשעבר), ושיתף את התמונה המזעזעת שאותה אנו מביאים כאן בגרסה מטושטשת יותר.

זלנסקי פרסם את התמונה הקשה – שבה צפו מיליונים ברשתות החברתיות – כחלק מניסיונו ללחוץ על בעלות בריתה של קייב לספק לה עוד מערכות הגנה אוויריות שיאפשרו לה ליירט את הכטב"מים והטילים הרוסיים. מוסקבה החלה לאחרונה לעשות שימוש בכטב"מים עם מנועי סילון שמהירותם הגדולה יותר מקשה על היירוט שלהם, כשבמקביל קייב מתמודדת עם מחסור חמור בטילי יירוט שבלעדיהם היא לא מסוגלת ליירט כלל את הטילים הבליסטיים שמתפוצצים בערי אוקראינה מדי לילה.

אבל לאתגרים הללו מצטרפות כעת הגבלות מלאכותיות שלפי קייב הממשל האמריקני מטיל עליה באופן מכוון, בצל המשבר העמוק בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא זלנסקי, באופן שלפי קייב עולה בחיי אדם. קייב כבר האשימה שבמסגרת "צעדי הנקמה" הללו ארה"ב הגבילה את השימוש שלה ברשת התקשורת הלוויינית "סטארלינק", באופן שמקשה לא רק על שיגור מתקפות כטב"מים בחזית, אלא גם על שיגור רחפני יירוט קטנים נגד הכטב"מים הרוסיים; הפסיקה לשלוח לה התרעות על שיגורי טילים וכטב"מים מרוסיה, התרעות שעליהן נסמכות מערכות ההגנה האוקראיניות; וכעת גם לפי זלנסקי וושינגטון מעכבת משלוחים של "אספקה קריטית".

הבוקר דיווח העיתון "וושינגטון פוסט" כי אותה "אספקה קריטית" שלפי זלנסקי מעוכבת היא מיירטי פטריוט, שלקייב נותרו רק "כמה בודדים" מהם. לפי הדיווח, הנסמך על כמה גורמים המעורים בפרטים, הממשל האמריקני לא אישר את העברת המיירטים לאוקראינה. לפחות חלק מהמיירטים אמור לעבור לידי קייב לא מארה"ב עצמה אלא מ"מדינות ידידותיות לאוקראינה", שכדי לעשות זאת נדרשות קודם לקבל את אישורו של שר ההגנה האמריקני פיט הגסת', וזאת כחלק מההסכמים עם אותן מדינות שרכשו את הטילים מארה"ב. לפי הגורמים ששוחחו עם העיתון, הגסת' לא דחה בפועל את הבקשה להעברת המיירטים לאוקראינה, אבל גם "לא השלים את הצעדים הדרושים כדי לאשר אותם", לשון הדיווח. הגורמים הדגישו כי הגסת' ממשיך לאשר סיוע אמריקני מסוים לאוקראינה, אך בדיווח לא פורט מהו.

בממשל טראמפ גם מכחישים שהיה שינוי כלשהו במדיניות שיתוף המידע עם אוקראינה, וכשמזכיר המדינה מרקו רוביו נשאל אתמול על הטענות של קייב שלפיהן היא כבר לא מקבלת התרעות מוושינגטון על שיגורי טילים וכטב"מים מרוסיה, הוא טען כי "תקלת תוכנה" כלשהי אירעה "לפני כמה לילות", וכי הפיקוד האירופי של צבא ארה"ב בוחן את הסוגיה. כך או כך, טראמפ עצמו המשיך אמש במתקפות שלו על זלנסקי, טען ש"הוא לא עוזר הרבה" ושהוא לא מעוניין לכאורה לסיים את המלחמה: "בכנות, אני חושב שהגיע הזמן שמישהו אחר ייצג את אוקראינה במשא ומתן", הוא אמר.

טראמפ, נזכיר, זועם על המתקפות האוקראיניות נגד מתקני אנרגיה רוסיים, ולוחץ לסיים אותן בטענה שהן אלו שאחראיות לזינוק במחירי הדלק ובפרט במחירי הסולר, טענה שהמומחים מפקפקים בה ומדגישים כי הסיבה המרכזית לעליות המחירים היא המלחמה שטראמפ עצמו מנהל נגד איראן. טראמפ הדהים את קייב ואת בעלות בריתה באירופה כאשר הודיע ב-9 באוקטובר, בתום שיחת טלפון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, על הסכם שבמסגרתו הסירה ארה"ב סנקציות על מוסקבה, כדי לאפשר לה לייצא סולר לכלכלות העולם – אם כי לפי המומחים הכמויות המדוברות לא יביאו לשינוי משמעותי במחירים. בהמשך הכריז טראמפ באופן חד-צדדי על הפסקת אש בין קייב למוסקבה בתחום האנרגיה, ואף שקייב טענה כי עצרה את המתקפות שלה על מתקני נפט רוסיים לשלושה ימים כדי לתת סיכוי להפסקת האש הזו – לדבריה מוסקבה הפרה אותה מהרגע הראשון.

למרות זאת טראמפ הפנה את הזעם שלו לזלנסקי, קרא לאוקראינה למצוא "נשיא חדש" שיהיה מוכן לעשות הסכם שלום, ובסוף השבוע האחרון המשיך בקו הזה כאשר הקפיא את כניסתו לתוקף של החוק שעליו חתם רק בחודש שעבר, ושכולל סנקציות נרחבות נגד רוסיה ונגד מדינות שרוכשות ממנה נפט, כמו הודו. החוק אושר ברוב גדול בסנאט, ומכונה על שם הסנאטור הרפובליקני המנוח לינדזי גרהאם, שהיה זה שקידם אותו עד למותו הפתאומי. זלנסקי לא הסתיר בימים האחרונים את האכזבה הקשה שלו מטראמפ, ואמר כי הוא "חש נבגד" מכך שהנשיא האמריקני בחר לדבריו בצד של רוסיה במלחמה.

טראמפ מצדו שב ותקף את זלנסקי בפוסט שפרסם שלשום ברשת החברתית שלו Truth Social, ובו השיב גם לביקורת שהשמיעו רפובליקנים בקונגרס על הקפאת חוק הסנקציות נגד רוסיה. הנשיא טען כי החלת החוק הזה כעת הייתה מבריחה את רוסיה משולחן המשא ומתן, בשעה שבה הוא מנסה לקדם מחדש הסכם לסיום המלחמה: "אולי חשוב מכך, רוסיה עושה מעט מאוד, אם בכלל, כדי לסייע לרפובליקה האיסלאמית של איראן, בהשוואה למה שהיא הייתה יכולה לעשות, ואני רוצה שהמצב יישאר כך, וכך יהיה, אלא אם כן אנשים טיפשים יתערבו".

בצהריים, ובניסיון לאחות את הקרע עם ארה"ב, הגיע זלנסקי לאוסלו, שם הוא צפוי להיפגש עם שליחיו של טראמפ, סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר. בשיחות בבירת נורבגיה ישתתפו גם נציגים מצרפת, בריטניה, גרמניה, פולין ונאט"ו, ולפי גורם אמריקני שצוטט באתר החדשות "אקסיוס", מטרת השיחות היא לגבש "תוכנית שלום שתוצג לרוסיה". הגורם הוסיף כי וויטקוף צפוי בהמשך להגיע לרוסיה, "בתקווה להיפגש שם עם הנשיא ולדימיר פוטין ולהציג לו כמה רעיונות". לקראת הפגישה אמר הבוקר זלנסקי כי הוא קיים "שיחה עניינית" עם מזכיר המדינה מרקו רוביו, בנוגע להסרת ההגבלות על השימוש במערכת "סטארלינק" ועל אספקת טילי יירוט.

במקביל פרסם זלנסקי ברשת X תרגום של קטע מריאיון שערך לעיתון האיטלקי "קוריירה דלה סרה", ובו התייחס למשבר ביחסים והדגיש כי הוא אסיר תודה על הסיוע האמריקני. "תמיד ביססנו את יחסינו על כנות, הגינות ובעיקר שקיפות. כי כשאתה משקר בזמן שהעם שלך נמצא במלחמה, זה כואב מאוד. לכן תמיד רציתי לא להסתיר דבר ולעולם לא לשקר לנשיא ארה"ב. בכל מקרה, יש לנו יותר במשותף עם אמריקה מאשר לאמריקה עם רוסיה. רוב האנשים באוקראינה ובארה"ב מבינים זאת. אנחנו רוצים להמשיך לקיים עם אמריקה יחסים פתוחים, כנים וענייניים, כפי שיש לנו כיום.

"העמדה פשוטה מאוד. אנחנו תומכים בהפסקת אש הדדית בתחום האנרגיה. כלומר, אם הרעיון הוא שלא נגיב בתקיפות נגד מתקני האנרגיה של רוסיה לאחר שהיא תוקפת את מתקני הגז, החשמל והנפט שלנו – את הכול; הרוסים תוקפים. אמריקה אינה מצליחה לעצור אותם. בואו נאמין שאמריקה באמת רוצה בכך, אבל אינה מסוגלת. במקרה כזה, כשותף, אני מוכן ללכת לקראת הנשיא טראמפ: אם הם תוקפים אותנו ואנחנו לא יכולים להשיב להם – זה לא הוגן ולא צודק – אבל אם זה מה שאתם צריכים, אם אינכם מצליחים לרסן את פוטין, אז תנו לנו טילי יירוט כדי שאוכל להגן על תשתיות האנרגיה שלנו. לא הצלחתם לעצור את פוטין, אבל עזרתם לאוקראינה".