בעיכוב של שנתיים: היום נגלה כמה גז טבעי צריך לשמור למשק הישראלי

ועדת דיין לבחינת מדיניות הגז הטבעי תפרסם היום את הדוח הסופי, שיתמקד בשאלה האם להגדיל כמות ליצוא ולשמור פחות למשק המקומי

תגיות

בעיכוב של כשנתיים, הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות הגז הטבעי (ועדת דיין) תפרסם הבוקר (חמישי) את דוח המסקנות הסופי שלה. אחרי שהמסקנות יגובשו להצעת מחליטים הן יידרשו לעבור את אישור הממשלה, ככל הנראה כבר אחרי הבחירות המתקרבות בצעדי ענק. אלא שהממשלה הבאה לא חייבת לאמץ את ההמלצות במלואן ובינתיים משק הגז עבר טלטלות ומהלכים דרמטיים, בהם עסקת היצוא למצרים, שהתרחשו ללא מדיניות סדורה.

הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין, הוקמה רשמית בפברואר 2024. על פי החלטות הממשלה הקודמות, מחויבת המדינה לבצע בחינה תקופתית של מכסות היצוא וצורכי המשק אחת לחמש שנים. כלומר, ההליך היה אמור להסתיים עוד בינואר 2024. העיכוב הממושך בגיבוש המסקנות נבע במידה רבה מחילוקי דעות מקצועיים עמוקים בין משרדי הממשלה. פערים אלה צפו באפריל 2025 עם פרסום דוח הביניים של הוועדה, אשר הוביל לעימות חזיתי מול אגף התקציבים במשרד האוצר. באוצר העלו טענות קשות נגד המודלים הכלכליים שהציג משרד האנרגיה, בטענה כי הם ממעיטים בהערכת הביקוש המקומי העתידי כדי לאפשר מרחב יצוא גדול יותר לחברות הגז, ואנשי האגף אף החרימו חלק מדיוני הוועדה.

במוקד הדוח צפויה לעמוד סוגיית חובת השמירה של הגז הטבעי לצורכי המשק המקומי. ההמלצה של משרד האנרגיה צפויה להיות השארת הכמות על 440 מיליארד רגל מעוקב (BCM). מנגד, ההמלצה של אגף תקציבים צפויה להיות העלאת הכמות ל-515 BCM עד שיהיו חלופות טובות, ורק אז להוריד חזרה ל-440 BCM ולאפשר ייצוא.

בנוסף, הוועדה צפויה להמליץ על מנגנון של עודף היצע למשק המקומי, שאמור ליצור תחרות במשק המקומי ולדחות את הרגע שבו יתחיל להיות מחסור בגז ברמה היומית. עם זאת, קיימת מחלוקת על המספר והיקף העודף, וכן על השאלה מי יקבע אותו, האם הממשלה בהחלטת ממשלה או משרד האנרגיה לבדו.

בינתיים, בזמן שעבודת המטה התעכבה, התנאים הגיאופוליטיים והכלכליים השתנו לחלוטין. במהלך סבבי הלחימה מול איראן ושלוחותיה, נאלצה מערכת הביטחון להורות על השבתה זמנית ולסירוגין של אסדות הגז בים התיכון משיקולים ביטחוניים. השבתות אלו חשפו את מידת הפגיעות של המשק המקומי, התלוי במקורות אספקה ריכוזיים, והדגישו את הצורך באסטרטגיית גיבוי מקיפה בעת חירום. במקביל, שותפויות הגז ניצלו את תקופת הביניים ואת הטירוף בשוקי האנרגיה העולמיים כדי לקדם עסקאות יצוא ארוכות טווח למצרים בשווי עשרות מיליארדי דולרים, מבלי שהמדינה הגדירה מראש את המגבלות והמכסות הסופיות.

חוסר הוודאות הרגולטורי חילחל גם אל השוק המקומי והוביל לפיצוץ המשא ומתן להארכת הסכם האספקה בין חברת החשמל לשותפות מאגר "תמר"- מחלוקת שנמצאת כעת בהליך בוררות. חברת החשמל אף שיגרה מכתב אזהרה רשמי למנכ"ל משרד האנרגיה, שבו התריעה כי מתן היתרי יצוא מסיביים ללא הבטחת עוגן למשק המקומי עלול להוביל לזינוק של עשרות אחוזים במחירי הגז בארץ, ובכך להביא לעלייה ישירה בתעריפי החשמל לצרכן הציבורי.

מעבר לכך, התחזיות הכלכליות שעליהן נשענה הוועדה במקור נפרצו בעקבות הזינוק המסיבי בביקוש להקמת חוות שרתים עבור תעשיית הבינה המלאכותית (AI). היקף הבקשות להקצאת הספק ברשת החשמל הגיע לנתון חסר תקדים של 27,000 מגה-וואט, שהוא פי שלושה מכלל צריכת החשמל הממוצעת של מדינת ישראל. עומס זה אילץ את רשות החשמל לבצע בלימת חירום ולהקפיא את עיבוד הבקשות החדשות למשך 140 יום.

דוחות רשמיים של חברת "נגה" ומבקר המדינה מזהירים כעת כי רשת האנרגיה נמצאת בסיכון ממשי לאי-אספקת חשמל ומחסור חריף לקראת שנת 2036, בין היתר בשל העובדה ש-80% מפרויקטי פיתוח רשת ההולכה נמצאים בפיגור בלוחות הזמנים. למרות נתונים אלה, בחר משרד האנרגיה להשיק את המכרז החמישי לחיפושי גז בים, תוך פיזור הבטחות ליצוא עתידי עבור חברות בינלאומיות, עוד לפני שנקבעו כללי המשחק הרשמיים. פרסומן של המסקנות כעת, רגע לפני חילופי שלטון אפשריים, מותיר את הענף הקריטי ביותר בכלכלה הישראלית ללא מדיניות יציבה ובת קיימא.