לטובת החתימה באלצ'ה: רוי רביבו ויתר על 375 אלף אירו ומענק כספי
המגן השמאלי הסכים לוותר על סכום משמעותי כדי לחתום בקבוצה הספרדית. רביבו לא הסתיר את אכזבתו ממכבי ת"א: "מיץ' גולדהאר לא דיבר איתנו לאורך כל התהליך"
עסקת העברתו של רוי רביבו לאלצ'ה נסגרה ברגעים האחרונים של חלון ההעברות באירופה, בשעה 4:30 לפנות בוקר, לאחר שהמגן עוד שיחק בערב שלפני במדי מכבי ת"א מול מכבי חיפה - ואחרי שהצדדים סיכמו על סכום המכירה: 2.5 מיליון אירו.
במסגרת ההסכם, מכבי ת"א תהיה זכאית ל־30 אחוז מדמי מכירה עתידית. עם זאת, הוצאת העסקה לפועל דרשה ויתורים כספיים משמעותיים מצד השחקן וסוכנו: על פי אביו, חיים רביבו, מכבי ת"א התנתה את מעברו של רוי בוויתור על 375 אלף אירו שהגיעו לו לפי החוזה. זאת בנוסף לכך שלא קיבל, לטענתו, מענק שהובטח לו בעקבות נפילת מעברו לקופנהגן בקיץ שעבר, ועל אף שכרו הנמוך שעמד על 150 אלף אירו בלבד. גם סוכנו של השחקן, פאלי רמדאני, נאלץ לוותר על עמלת התיווך מצידה של מכבי כדי לאפשר את השלמת העסקה.
חיים רביבו לא הסתיר את אכזבתו הקשה מהתנהלות המועדון והבעלים: "מיץ' גולדהאר לא דיבר איתנו לאורך כל התהליך. הוא לא שלח שום הודעה לרוי, שגדל במועדון ועזר לו לזכות בשתי אליפויות, גם אחרי שכבר עזב לספרד. בסופו של דבר, יש רק בעלים אחד שרואה בשחקנים שלו בני אדם ורוצה בהתקדמות הקריירה שלהם - וזה יענקל'ה שחר.
"כשאני נותן מילה, אני עומד מאחוריה, וזה מה שציפיתי גם ממכבי ת"א. הם לא היו הגונים ולא עמדו במילה שלהם; הבטיחו לרוי מענק ולא קיימו. מהמקרה הזה למדתי שאסור לסמוך על אף אחד בכדורגל. ויתרתי על הכסף ועל האחוזים שהגיעו לנו מהמכירה - לא רציתי לוותר, אבל אלמלא עשיתי זאת העסקה לא הייתה יוצאת לפועל. כל הסכם בכדורגל הישראלי הוא חארטה.
"גם ג'ק אנגלידיס לא היה הגון כשאמר שלא הייתה הצעה. נכון שלא הייתה הצעה בכתב, אבל בוודאי שהייתה הצעה בעל פה. הוא יודע היטב איך הדברים עובדים - זה עובר דרך סוכנים עד שמגבשים הצעה רשמית ושולחים אותה".
רביבו התייחס גם למצבו הרגשי של בנו בתקופה שקדמה למעבר: "רוי היה במצב נפשי קשה, ממש בדיכאון, ועברנו תקופה לא פשוטה. גם אחרי ההפסד לצסק"א סופיה, הקהל כעס על כך שרוי לא יצא לשחק בחו"ל - ואני מבין את התסכול של האוהדים. התחושות שלי היו קשות מאוד עד לרגע העזיבה שלו לספרד".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.