חיות את הרגע: קיפוד מצוי

את כל צורכי הקיום שלהם, לצד מיעוט של טורפים טבעיים, הקיפודים מוצאים בקלות יחסית בערים וביישובי אדם. צילום: אמיר ידוב

הקיפוד המצוי הוא אחד מבעלי החיים שיוצא לנו לפעמים לראות ממש ליד הבית, אבל החיים לצד בני האדם לא תמיד מיטיבים עמו; אפילו האוכל שנועד לחתולי הרחוב עלול להזיק לו. איך נראה עולמו של הקיפוד המצוי, ומה אפשר לעשות כדי לעזור לו? שוחחנו עם שמוליק ידוב ממכון דש"א (דמותה של ארץ) ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב .

"הקיפוד המצוי הוא הגדול והנפוץ מבין שלושה מיני קיפודים שחיים בארץ ושכוללים גם את קיפוד המדבר וקיפוד החולות. הקיפוד המצוי שוכן במזרח אירופה ודרום-מערב אסיה. הוא נמצא בכל מקום למעט מדבריות קיצון, אזורים קרים במיוחד או אזורים בעלי מאפיינים טרופיים. ישראל נמצאת בקצה גבול התפוצה של המין הזה, שחובב בעיקר את החבל הים-תיכוני של הארץ. כיום, בעקבות פעילות האדם, הקיפוד מגיע גם לאזורים שבאופן טבעי הוא לא שכן בהם, כמו דיונות חול שהוסבו לחקלאות, וכן יישובים ושטחים חקלאיים בחבלי הארץ המדבריים. המין הזה לא מצוי בסכנת הכחדה, לא בארץ ולא בעולם".

הקיפודים המצויים הם פעילי לילה. במהלך היום הם ישנים בקינים שהם מרפדים בעלים ובעשבים יבשים תחת מחסה של צמחייה או של סלעים. צילום: שמוליק ידוב

"הקיפודים המצויים הם פעילי לילה. במהלך היום הם ישנים בקינים שהם מרפדים בעלים ובעשבים יבשים תחת מחסה של צמחייה או של סלעים. הם לא חופרים מחילות בעצמם, אך יכולים להיעזר במחילות שבעלי חיים אחרים חפרו. בחורף הקר הם יכולים להיכנס לשינה או להפחית את פעילותם במשך ימים ארוכים. עוד מאפיין מעניין ופחות מוכר שלהם הוא הקולניות שלהם: הם מפיקים קולות גרגור כשהם מותקפים, ויללות במהלך מאבקים בין זכרים או בעת חיזור. מעבר לכך, מדובר בבעלי חיים יחידאיים (סוליטריים) והמפגש ביניהם מתרחש בעיקר סביב הרבייה".

"התזונה של הקיפודים מגוונת מאוד וכוללת בעיקר מזונות מן החי כמו חרקים, חלזונות, זוחלים – כולל נחשים ארסיים, מכרסמים וביצים, וגם פירות ומזונות מן הצומח. התזונה הזו מסייעת לוויסות אוכלוסיות הטרף שלהם בטבע. בתוך היישובים, הקיפודים למעשה מסייעים לנו בהדברת מזיקים ובעלי חיים מסוכנים, ובכללם עקרבים ונחשים ארסיים".

"את כל צורכי הקיום שלהם, לצד מיעוט של טורפים טבעיים, הקיפודים מוצאים בקלות יחסית בערים וביישובי אדם. עם זאת, השהות בערים משנה את דפוסי חייהם. ראשית, ההתחממות הגלובלית והמגורים בערים – שהן חמות יותר מסביבתן הטבעית – מקצרים את פרקי התרדמה שלהם בחורף. שנית, ריכוזי אוכל גדולים מושכים קיפודים רבים לשטח מצומצם. זה קורה בעיקר סביב תחנות האכלה של חתולים שמציעות מזון עתיר חלבון ושומן. ההתגודדות הזו סביב המזון גורמת לשתי תופעות קשות: השמנת יתר קיצונית, והדבקה נרחבת במחלות ובטפילים".

"האיום הבריאותי המרכזי במפגשים האלה הוא מחלת הגרב (סקביאס), שנגרמת על ידי טפיל ופוגעת קשות בעור הקיפודים. המחלה הזו גורמת לאובדן הקוצים ובסופו של דבר למוות כתוצאה מנגעים בדרכי הנשימה. הצפיפות הגבוהה ביישובים מביאה לפגיעה בקיפודים רבים בגלל ההדבקה ההדדית הזו. פתרון פשוט מאוד כמו מניעת גישה של קיפודים למזון של החתולים – למשל על ידי הגבהת קערות המזון – יכול לצמצם את התופעות האלה באופן דרמטי, בלי לפגוע בהאכלת החתולים".

"אלפי קיפודים מובאים מדי שנה לטיפולים מצילי חיים, בעיקר עקב מחלת הגרב והשמנת יתר, לבית החולים לחיות בר, למרפאת עמותת 'למען חיות הבר', לגני חיות ולמרכזים וטרינריים ברחבי הארץ. הציבור הרחב יכול לסייע באופן פעיל על ידי הצטרפות למתנדבי ולמתנדבות ה'חי-בולנס' שמסיעים את בעלי החיים הפצועים לטיפול, וכמובן לפעול למניעת גישת קיפודים לתחנות האכלת חתולים".

"הייתי שותף לפרויקט מדע אזרחי שממפה את תפוצת שלושת מיני הקיפודים בארץ. בפרויקט מדע אזרחי, המידע שמגיע מהציבור הרחב מסייע לנו לדייק את תחומי התפוצה של המינים השונים. נוסף על כך, ביצענו סימון אינדיבידואלי בשבבים של קיפודים שטופלו נגד מחלת הגרב בבית החולים לחיות בר, וגילינו שחלקם חוזרים שוב ושוב לבית החולים בעקבות הדבקה חוזרת בגרב לאחר ששוחררו".

"כיום במכון דש"א אנחנו סוקרים ערכי טבע בשטחים נרחבים, וכמעט בכל סקר אנחנו פוגשים קיפודים מכל המינים. בין אם במצלמות שביל, בעקבות ובתצפיות ישירות. המידע הזה קריטי, כיוון שבעבר מחסור במידע הוביל להגדרת קיפוד החולות כמין נדיר ובסכנת הכחדה. כדי לקבל תמונת מצב מדויקת יותר, יש לבצע הערכה מחודשת למצב היונקים בארץ ולמצב הקיפודים בפרט. כל תרומת מידע מהימן ומדויק תורמת לכך".