הרצי הלוי: התפיסה הייתה שחמאס לא רוצה מלחמה - העדיפות הייתה איראן

הרמטכ"ל לשעבר השתתף בוועידה בניו יורק והתייחס לסיבות למחדל: "אני יודע להסביר איך קרה 7/10 עד הפרטים הקטנים - 100% לא הייתה בגידה". הוא קרא "להשלים את הבירור ולשאול שאלות קשות", ואמר כי למרות ש"פצצות שלנו הרגו חטופים, בלי לחץ לא היינו יכולים להשיב אותם"

תגיות

בניו יורק נפתחה היום (ראשון) ועידת "שורת הדין" למלחמה באנטישמיות, שמתקיימת במוזיאון למורשת יהודית. הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי השתתף בוועידה, ובהתייחס ל-7 באוקרטובר אמר כי זה "היה כישלון שניתן למנוע - אבל ב-100% לא היתה בגידה מבפנים". על שאלת הקמת ועדת חקירה ממלכתית אמר כי "כחלק מתהליך הריפוי, ישראל חייבת להשלים את הבירור ולשאול שאלות קשות".

בוועידת "שורת הדין" משתתפים עשרות ארגונים פרו-ישראלים, מובילי דעת קהל יהודים ומשפיענים אמריקנים, כמו גם מומחים במדיניות חוץ וביטחון, משפטנים בינלאומיים ואנשי אקדמיה ומחקר. הלוי התייחס כי לפעילות צה"ל ברצועת עזה ואמר כי "בניגוד למה שחושבים, בלי לחץ צבאי בעזה, לא היינו יכולים להשיב את החטופים". כשנשאל אם יש דבר כזה "ניצחון מוחלט", השיב: "לקח לנו הרבה זמן לשכנע את הדרג המדיני לתמרן בעזה".

הוועידה מתקיימת זו השנה השלישית בניו יורק בהובלת נשיאת ארגון "שורת הדין" עו״ד ניצנה דרשן-לייטנר. הרמטכ"ל לשעבר התייחס לטבח 7 באוקטובר והשיב לשאלה על תיאוריית הבגידה מבפנים: "100% לא הייתה בגידה. הדרג המדיני וההנהגה הפוליטית צריכה לומר את זה בקול רם וברור. אני יודע להסביר איך קרה 7 באוקטובר עד הפרטים הקטנים. אני גם מכיר את האנשים ואינני מאמין שמישהו מעמיתיי אחרי עשרות שנות שירות שבהן סיכן את חייו, יחליט יום אחד לעזור לחמאס. גם ברמה המעשית, כדי לעזור לחמאס לא מספיק אדם אחד שמשתף פעולה אלא רשת רחבה מאוד. אחרי שלוש שנים לא נמצא אפילו אדם אחד כזה".

על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ציין הלוי: "כחלק מתהליך הלמידה והריפוי, ישראל חייבת להשלים את הבירור ולשאול שאלות קשות, כפי שעשינו בצה"ל. זה חשוב מאוד. 7 באוקטובר היה כישלון שניתן היה למנוע. צריך להביט לכישלון בעיניים כדי להיות מסוגלים לתקן. אני מסתכל בתמונתה של שירי ביבס ורואה את הפחד בעיניים שלה. אנחנו לא היינו שם בזמן כדי לעזור ולהציל אותה. זה הכישלון".

הוא נשאל אם יש דבר כזה "ניצחון מוחלט", והשיב: "לקח לנו הרבה זמן לשכנע את הדרג המדיני לתמרן בעזה. היינו צריכים לשבור את דפוס סבבי המבצעים הקטנים, שהתבססו רק על תקיפות מהאוויר. אני יודע שיש מי שחושבים אחרת, אבל בלי לחץ צבאי חזק בתוך עזה, לא היינו יכולים להשיב את החטופים. אני יכול להוכיח זאת. לצערנו עשינו טעויות. פצצות שלנו הרגו חטופים. כמובן, זה לא היה מכוון. לא ידענו שהם נמצאים שם. עברנו תהליך למידה מואץ כדי לשפר את היכולת לדעת במדויק היכן נמצאים חטופים, במטרה למנוע טעויות כאלה״.

במבט לאחור התייחס הרמטכ"ל לשעבר גם לקונספציה: "היינו צריכים לצאת למלחמה בעזה אבל סדר העדיפויות היה קודם איראן, אחר כך חיזבאללה ואחר כך חמאס, משום שלא ידענו שחמאס מתכוון לבצע מהלך כזה. התפיסה בצה״ל ובשב״כ וגם בדרג המדיני הייתה שחמאס אינו רוצה מלחמה כי הוא רוצה להוכיח שהוא מסוגל לדאוג לשני מיליון פלסטינים בעזה, כדי להשתלט בהמשך גם על יהודה ושומרון. זה היה החשש שלנו. חמאס השקיע מאמצים רבים כדי לגרום לנו להגיע להערכה הזאת״.

על מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר והחשש מפני איחוד הזירות: "יחיא סינוואר עשה הכול כדי להפתיע אותנו ולפעול בו זמנית. כל נקודה בסמוך גבול בעזה הותקפה מיד אחרי 6:29 בבוקר. סינוואר היה גם בטוח שלא נתמרן ברצועה כי הוא היה משוכנע שישראל רואה בעזה זירת לחימה מורכבת. לצערנו עזרנו לו לחשוב כך. אבל בשעות הבוקר המאוחרות של 7 באוקטובר העברנו לחיזבאללה מסר: הופתענו בעזה, אבל אנחנו עוקבים אחריכם מקרוב. אם תעשו אפילו תנועה קטנה, פטיש כבד מאוד יונחת על לבנון".

נשיאת "שורת הדין" ויוזמת הועידה, עו״ד ניצנה דרשן-לייטנר סיכמה: "מלחמת הקיום של מדינת ישראל והעם היהודי, כבר מזמן לא מסתכמת בשדה הקרב הצבאי בלבד. האנטישמיות הגואה ושנאת ישראל המודרנית מתולדקת במימון עתק ובעזרת בינה מלאכותית, הרשתות החברתיות ובמערכות המשפט הבינלאומיות כדי לנסות ולהביס אותנו. התשובה שלנו חייבת להיות שילוב זרועות חסר תקדים – בין משפטנים, דיפלומטים, חוקרים ואנשי טכנולוגיה. הגיע הזמן שנעבור מהגנה להתקפה ולגבות מחיר יקר מכל מי שמנסה לפגוע בזכותנו לחיות בביטחון בארצנו".