המחירים האמיתיים של תחביבים

תחביבים זה טוב ויפה, אבל לעיתים הם עלולים לבוא על חשבון הזמן והאנרגיה שאנחנו משקיעים בעבודה

דר' דנה הררי

הטכניון|הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות

קונפוציוס אמר: “תבחר עבודה שאתה אוהב ולא תצטרך לעבוד יותר אפילו יום אחד בחייך”. בכל זאת, לאנשים רבים יש תחביבים שהם אוהבים מאוד ואינם העבודה שלהם. ד”ר דנה הררי מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון מנסה להבין מתי התחביב שאנחנו אוהבים עוזר – ומתי הוא מזיק – לעבודה שלנו.

“התחלתי לחקור תחביבים בדוקטורט שלי”, מספרת ד”ר הררי. “במיוחד התעניינתי בעובדים עם תחביבים שלוקחים אותם לאקסטרים, שמשקיעים 30 ואפילו 40 שעות בשבוע בתחביב, במקביל לעבודה האמיתית שלהם. באופן כללי, אם התחביב שלך הוא לשחק פריסבי שעה או שעתיים בסוף השבוע – קל להניח שההשפעה שלו על החיים של העובד היא מיטיבה. לכן, אנחנו מניחים שלתחביבים כאלה יש השפעה חיובית על העובד ועל הביצועים במקום העבודה.

לעומת זאת, כאשר אנשים משקיעים המון זמן ואנרגיה בתחביב שלהם – במקרים האלה יש צורך לבדוק האם ייתכנו גם השפעות שליליות על התפוקה שלהם בעבודה, על האיזון בין החיים לעבודה, ועל מרקרים אחרים בארגון”.

מה השאלה?

איך תחביבים משפיעים על הביצועים ועל המיטביות של עובדים?

מחקרים רבים במנהל עסקים נערכו בסוגיות מחקריות בנוגע לאיזונים בין עבודה לחיים האישיים ושעות פנאי, אך מחקרה של ד”ר הררי הוא בין הראשונים בעולם שבוחן את השפעת התחביבים על מקום העבודה.

“בדוקטורט ראיינתי עובדים שיש להם תחביבים שהם אקסטרים”, אומרת ד”ר הררי. “היה מעניין לשמוע שיש אנשים שקמים בארבע בבוקר, רצים שעתיים-שלוש, ועדיין מתייצבים בעבודה בשמונה בבוקר – כשהם מלאי אנרגיה, לעומת הקולגות שלהם שבקושי התעוררו עם הקפה.

אבל היה ברור שהתמונה אינה ורודה לחלוטין: אלה שקמו בארבע בבוקר אומנם היו ערניים יותר בשמונה, אבל הם גם דיווחו שהם עייפים יותר בשעות הצוהריים, עד כדי כך שהם הרגישו שהם עומדים להירדם במקום העבודה. מנקודת מבט ארגונית, למשל של המנהל, זה משהו שעלול להוות בעיה. קונפליקט אחר יכול להתעורר כאשר תחביב תובעני עלול לבוא על חשבון העבודה. למשל, העובדים שראיינתי היו לוקחים כמה ימי חופש על מנת לרוץ מרתון בזמנים קבועים מראש, וזה לעיתים בא על חשבון פגישות חשובות בעבודה או דד-ליין של פרויקט.

מקרים כאלה עלולים להביא את הארגון או המנהלים לכדי קונפליקט, מאחר שהתחביב של העובד עלול לפגוע בתפוקה, אבל להכריח את העובד להגיע לעבודה יפגע במערכת היחסים עם העובד ועלול ליצור אכזבה”.

בימים אלה, ובעזרת תמיכת הקרן הלאומית למדע, ד”ר הררי וצוותה עורכים מטא-אנליזה על תחביבים מתוך המחקר הקיים: מהם האפקטים של תחביבים? והאם יש שוני, למשל, בין תחביבים ספורטיביים ופסיביים, תחביבים שמבצעים אותם בבית או בטבע, או תחביבים אומנותיים לעומת תחביבי אספנות.

“יש המון מאמרים אקדמיים על תחביבים – מאיסוף בולים ועד תצוגת כלבים”, מסבירה ד”ר הררי. “מתוך כ-4,000 מאמרים, אנחנו מנסים לצמצם למאמרים המתייחסים לעובדים, ולדלות מתוכם את השפעת התחביבים על מקום העבודה. אחרי כמעט שנה של ניפוי וקידוד הנתונים הקיימים, צמצמנו את המאגר ל-40 מאמרים שבוחנים אוכלוסיות של עובדים באופן שמאפשר לנו להסיק מסקנות סטטיסטיות בצורה תקפה. במחקר מקביל, אנחנו אוספים נתונים מנבדקים בעלי תחביבים, בינתיים בעזרת דיווח עצמי. בהמשך נשלים את המידע גם בעזרת נתונים מארגונים וממנהלים.

לאורך חמישה שבועות – בשלושת השבועות הראשונים אחת לשבוע ולאחר מכן למשך שבועיים פעמיים ביום – ביקשנו מעובדים עם תחביבים לדווח על הביצועים שלהם בעבודה ועל ה-wellbeing שלהם – המיטביות. ממצא ראשוני ומרתק שמצאנו הוא שלתחביבים יש השפעה כללית חיובית על הביצועים בעבודה ועל ה-wellbeing בחייהם, שכן הם ממלאים את העובדים באנרגיה ובמשמעות, ונותנים להם משהו לצפות לו ולהיזכר בו בערגה.

הציפייה בפני עצמה חיובית מאוד להרגשת המיטביות של העובד, בצורה דומה למה שנמצא במחקרי עבר לגבי חופשות: עצם הציפייה לעשיית התחביב ממלאת אותי באנרגיה – גם אם כרגע או במהלך היום אני עושה מטלה משמימה בעבודה. במקביל לאפקטים הכלליים שמצאנו לגבי תחביבים, מצאנו שבימים בהם התחביב נעשה בצורה אינטנסיבית הביצועים היומיים של העובד היו פחות טובים – כי התחביב ‘לוקח’ את האנרגיה הדרושה לביצועים בעבודה. נראה לנו מובן מאליו שתחביבים הם דבר נפלא, אבל תחביבים תובעניים עלולים לפגוע ביעילות וליצור מתחים בעבודה.

לכן, חשוב לבחון מתי ולמה לתחביבים יהיו השפעות חיוביות על הביצועים והמיטביות של עובדים ומתי תחביבים עלולים לפגוע ביעילות ולהפחית את שביעות הרצון של העובדים מחייהם באופן כללי”.

זאת ועוד, ד”ר הררי מתארת שאלות נוספות בעלות חשיבות לעולם העבודה, לדוגמה התאמת התחביבים למקום העבודה.

“יש לי חברה שהיא עורכת דין, ובראיונות לסטאז’ היא סיפרה שהתחביב שלה הוא סקי. זה קלאסי לעורכי דין – תחביב יוקרתי וספורטיבי. אבל יש תחביבים שיכולים להיתפס כאלה שאינם תואמים לעבודה וליצור רושם שלילי בראיונות. לדוגמא, גבר בחברת הייטק אולי יכול להתרברב בתחביב ויכולות הגיימינג שלו בריאיון עבודה. אבל ייתכן שסטודנטית לדוקטורט בניהול תיתפס באופן שלילי מאחר שהתחביב שלה אינו תואם את הציפיות שיש למעסיקים לגבי התכונות הדרושות מסטודנטים לניהול ומנשים.

למעשה, אני מכירה סטודנטית אסייתית לדוקטורט שממש מסתירה את תחביב הגיימינג שלה כי היא חששה שהמנחים שלה יראו אותה באופן שלילי יותר אם ידעו שהיא מקדישה זמן רב למשחקי מחשב במקום להקדיש את כל זמנה למחקר. במקרים כאלה, הטיות של מגדר ומוצא עלולות להשפיע על תפיסות של מעסיקים וארגונים לגבי התחביבים של עובדים, ליצור תפיסות מוטות ולהוביל לקבלת החלטות לא אופטימליות. אלו שאלות מעניינות, שאני מתכוונת לעסוק בהן בהמשך”.

אוהד נחתומי

שאלות ותשובות

מהם המחירים של תחביב?

תחביב דורש זמן, כסף ומאמץ. המחקר שוקל את המחירים האלה מול ההנאה והתועלת שהתחביב מעניק.

איך נבדקה השאלה?

תחילה נערכה מטה־אנליזה: מתוך כ־4,000 מאמרים נבחרו 40 מחקרים מתאימים. לצד זאת נערך מחקר יומנים שנמשך חמישה שבועות.

מי עורכת את המחקר?

ד"ר דנה הררי מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון.

עוד בנושא באתר הידען

• הקשר המפתיע בין הגנה על הסביבה לחוסן הנפשי
• מחקר ישראלי: שחיקה הורית היא גורם מפתח
• מתי אנחנו בוחרים לא לדעת

לפרסום המקורי: המחירים האמיתיים של תחביבים — אתר קול המדע, הקרן הלאומית למדע