מתיו פרי כתב ספר על איך הצליח להישאר בחיים. פחות משנה אחר כך הוא נמצא מת

ב-28 באוקטובר 2023, שלושה שבועות אחרי 7 באוקטובר, בישראל רק התחילו לנסות לעכל את ממדי האסון שפקד אותנו. ידיעות על המתרחש בשאר העולם כמעט שלא הצליחו לחדור את רצף הדיווחים על המלחמה, ואתרי החדשות היו מלאים בעיקר בתמונות של נופלים, בידיעות על חטופים ובכתבות שניסו לאסוף את השברים. אבל אז, בשעות הבוקר המוקדמות של יום ראשון, הגיעה ידיעה שהזכירה לנו שגם כשהחיים בישראל נעצרו, העולם שמחוץ לה המשיך לנוע: מתיו פרי, ה"חבר" האהוב על כולם, נמצא מת בג'קוזי בביתו בלוס אנג'לס, והוא בן 54 בלבד.
הידיעה הזו תפסה את מעריציו בהפתעה גמורה, ולא רק בגלל גילו הצעיר. פחות משנה לפני כן, בנובמבר 2022, פרסם פרי את ספר הזיכרונות שלו, "חברים, מאהבות והדבר הגדול הנורא", שבו חשף את מאבקו הממושך בהתמכרות והציג את עצמו כמי שסוף סוף הצליח להגיע למקום יציב בחייו. "את הספר פתחתי בתיאור הלילה שבו כמעט מתתי. כשההורים שלי הגיעו לבית החולים, אמרו להם שיש לי סיכוי של שני אחוזים בלבד לשרוד את הלילה", סיפר בריאיון לפודקאסט Heart of the Matter בהנחיית העיתונאית אליזבת ורגאס, במהלך מסע קידום ספרו.
"חיברו אותי למכשיר שנקרא אקמו, שזה הדבר האחרון שמנסים לפני שאתה מת. באותו לילה בבית החולים חיברו חמישה אנשים למכשירי אקמו. ארבעה מהם מתו, ואני שרדתי. כשדבר כזה קורה לך אתה לא יכול שלא לשאול את עצמך 'למה דווקא אני שרדתי והאחרים לא?'. רציתי לדעת למה אני עדיין בחיים. וידעתי שהתשובה קשורה לעזרה לאחרים, שזה הדבר היחיד שבאמת נתן לי תחושת משמעות בחיים. בסופו של דבר, זה הוביל אותי לכתיבת הספר הזה, שמטרתו, כמובן, לעזור לאנשים. בהקדשה שלו כתוב: 'לכל הסובלים בעולם - אתם יודעים מי אתם'. ולא הייתי מסוגל לכתוב את הספר הזה אם לא הייתי במקום יציב מאוד מבחינת הפיכחון שלי, כפי שאני עכשיו, ועל כך אני אסיר תודה".
כשפרי אמר את הדברים האלה, הוא האמין שמצא את הסיבה ואת ההסבר שחיפש, ושאחרי שנים של התמכרות הצליח להגיע למקום יציב. 361 ימים אחרי שיצא הספר לאור, הוא נמצא מת בביתו מהשפעות חריפות של קטמין. שלוש שנים אחרי מותו, קשה שלא לחזור להצהרה ההיא ולתהות מה קרה בשנה שחלפה בין התקווה להתחלה חדשה לבין הסוף הטרגי.
מתיו לנגפורד פרי נולד ב-1969 במסצ'וסטס, ארצות הברית, אבל העביר את רוב ילדותו בקנדה. הוריו, השחקן ג'ון בנט פרי והעיתונאית סוזן מוריסון, נפרדו כשהיה תינוק. אביו עבר ללוס אנג'לס כדי לקדם את קריירת המשחק שלו, ואמו גידלה אותו באוטווה, שם עבדה בין היתר כדוברת של ראש ממשלת קנדה דאז, פייר טרודו. כשהיה בן חמש כבר נשלח לבדו בטיסות לבקר את אביו, חוויה שלימים תיאר כאחד המקורות לתחושת הנטישה שליוותה אותו לאורך חייו. אמו נישאה בהמשך לעיתונאי ואיש הטלוויזיה קית' מוריסון, והשניים הקימו משפחה חדשה. פרי, כפי שסיפר בספרו, התקשה לעיתים למצוא את מקומו בתוכה, והרגיש שהוא נאלץ להיאבק על תשומת הלב של אמו.
ההיכרות הראשונה שלו עם חומרים שעלולים לגרום להתמכרות התרחשה כבר בינקות. בספרו תיאר כיצד כבר בגיל חודש, כשהוריו המותשים ביקשו עזרה רפואית בגלל הבכי הבלתי פוסק שלו, רשם לו רופא פנוברביטל, תרופה מרדימה. במשך חודש קיבל התינוק פרי את התרופה, שגרמה לו לשקוע בשינה עמוקה. "הייתי תינוק רועש ותובעני, והתשובה הייתה כדור", כתב, וסיפר שגם עשרות שנים אחר כך המשיך לסבול מבעיות שינה ותהה אם לתרופה שקיבל בינקותו הייתה השפעה על חייו.
כנער הוא דווקא התקדם בצעדי ענק לעבר קריירה כספורטאי, כשדורג בין שחקני הטניס הצעירים המובילים בקנדה. אבל בגיל 14 גילה גם את האלכוהול, והשתכר לראשונה. "את המשקה הראשון שלי שתיתי בגיל 14. התאפקתי כמה שיכולתי. באותה תקופה ביליתי הרבה עם שני אחים, כריס ובריאן מארי", כתב פרי בספרו, ותיאר כיצד בתוך כרבע שעה כבר לא נשאר אלכוהול. "שכבתי על הגב בדשא ובבוץ, הבטתי בירח, כשמסביבי הקיא הטרי של האחים מארי, ופתאום הבנתי: בפעם הראשונה בחיי שום דבר לא מטריד אותי. העולם פתאום נראה הגיוני, כבר לא מעוות ומטורף. הרגשתי שלם, שלו. מעולם לא הייתי מאושר כמו באותו רגע".
שנה לאחר מכן עבר להתגורר עם אביו בלוס אנג'לס. שם גילה שהרמה במגרשי הטניס גבוהה בהרבה מזו שהכיר בקנדה, ובהדרגה החל להתמקד באהבה אחרת שלו: משחק. אחרי כמה תפקידים בטלוויזיה ובקולנוע, כולל הופעה לצד ריבר פיניקס בסרט A Night in the Life of Jimmy Reardon, הגיעה ב-1994 ההזדמנות ששינתה את חייו. פרי, אז בן 24, לוהק לתפקיד צ'נדלר בינג בסיטקום חדש של רשת NBC בשם "חברים". הסדרה, שעקבה אחר חייהם של שישה צעירים בניו יורק, הפכה בתוך זמן קצר להצלחה מסחררת, ופרי לאחד מכוכבי הטלוויזיה המוכרים בעולם.
במשך עשר עונות הוא גילם את צ'נדלר בינג הציני וחסר הביטחון שהסתתר מאחורי אינסוף בדיחות: מהדירה שחלק עם ג'ואי, האפרוח והברווז, דרך מערכת היחסים הבלתי נגמרת עם ג'ניס וה"או. מיי. גאד." המיתולוגי שלה, ועד לרומן הסודי עם מוניקה, שהפך לאחד מסיפורי האהבה הגדולים בתולדות הטלוויזיה. בשתי העונות האחרונות של הסדרה הגיע שכרם של ששת הכוכבים למיליון דולר לפרק, ופרי, שהיה מועמד לפרס האמי על תפקידו, זכה לתהילה שעליה חלם.
לצד "חברים" המשיך פרי לפתח גם קריירה קולנועית וטלוויזיונית. הוא הופיע ב"הבית הלבן" ובקומדיה "ללכת על הכל" לצד ברוס וויליס, שהתארח בהמשך ב"חברים". האגדה מספרת שגם עשה זאת בחינם לאחר שהפסיד בהתערבות לפרי. אחרי סיום "חברים" ב-2004, שיחק פרי בין היתר בסדרה "סטודיו 60" ובסרט "שוב בן 17" לצד זאק אפרון.
בזמן שהקריירה שלו נסקה, מצבו האישי הלך והידרדר. ההתמכרות לאלכוהול החריפה, ובמהלך צילומי הסרט "נישואים חפוזים" לצד סלמה הייק, נפצע פרי בתאונת אופנוע ים וקיבל לראשונה את משכך הכאבים ויקודין (מישהו אמר ד"ר האוס?). "אני נשבע באלוהים, אני חושב שאם לא הייתי לוקח את התרופה הזאת, שלושת העשורים הבאים בחיי היו נראים אחרת לגמרי. מי יודע. אבל כשהתעוררתי, כבר הספיקו לשלוח אליי הביתה עוד 40 כדורים", כתב בספרו.
בשיא ההתמכרות, סיפר פרי בריאיון לרשת ABC, הוא נזקק ללא פחות מ-55 כדורי ויקודין ביום, והיה מוכן לעשות כמעט הכול כדי להשיג אותם. הוא עבר בין רופאים, המציא מיגרנות ואפילו עבר בדיקות MRI מיותרות רק כדי לקבל מרשמים נוספים. "הייתי הולך בימי ראשון לבתים שהוצעו למכירה", סיפר. "הייתי נכנס לשירותים, בודק אילו כדורים יש בארון התרופות וגונב אותם. אני מניח שהם חשבו לעצמם: 'אין מצב שצ'נדלר נכנס אלינו הביתה וגנב לנו כדורים'".
ב-1997, כשהיה בן 27, נכנס לראשונה למכון גמילה. "שקלתי אז 59 קילוגרמים, הייתי חולה מאוד, ובמקביל עוד שיחקתי ב'חברים'", סיפר בפודקאסט Heart of the Matter. "אני מכור מהסוג שמגיע עד הקצה, עד שהגב שלו צמוד לקיר ואין לו לאן לברוח. אני לא יכול לשתות אלכוהול, כי ברגע שאני מתחיל אני פשוט לא מסוגל להפסיק".
"אפשר לעקוב אחרי ההתמכרות שלי דרך המשקל שלי מעונה לעונה", כתב בספרו. "כשהייתי שמן יותר, זה היה האלכוהול; כשהייתי רזה, אלה היו הכדורים. וכשהיה לי זקן תיש, אלה היו הרבה כדורים"
בין כניסה אחת למכון גמילה לאחרת, פרי המשיך לעבוד, ומעריצים אדוקים של "חברים" החלו להבחין בשינויים הקיצוניים במראה שלו לאורך השנים. "אפשר לעקוב אחרי ההתמכרות שלי דרך המשקל שלי מעונה לעונה", כתב בספרו. "כשהייתי שמן יותר, זה היה האלכוהול; כשהייתי רזה, אלה היו הכדורים. וכשהיה לי זקן תיש, אלה היו הרבה כדורים". אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא המעבר בין הפרק האחרון של העונה השישית לפרק הראשון של השביעית, שעלילתם מתרחשת באותו לילה, סביב הצעת הנישואים של צ'נדלר למוניקה. "בשני הפרקים אני לובש בדיוק את אותם הבגדים, אבל בין שתי העונות כנראה ירדתי כמעט 23 קילוגרמים".

מתיו פרי בתחילת עונה 7 של "חברים"

מתיו פרי בסוף עונה 6 של "חברים"
תמונה ימין - צילום מסך, HBO | תמונה שמאל - צילום מסך, HBO
ב-2001, במהלך צילומי העונה השביעית של "חברים", נכנס פרי שוב למכון גמילה. כעבור שלושה שבועות התקשר ליוצרי הסדרה, מרתה קאופמן ודייויד קריין, וסיפר להם שהוא נקי ומוכן לחזור לצילומים. השניים ביקשו שיחזור בהקדם, אבל פרי עדיין היה חולה מאוד. אביו, ששמע את השיחה, התקשר אליהם בעצמו ואיים להוציא את בנו מהסדרה אם ימשיכו ללחוץ עליו. שבועיים לאחר מכן פרי כבר חזר לסט, היישר לצילומי החתונה. "התחתנתי עם מוניקה, ומשם הסיעו אותי בחזרה למכון הגמילה", כתב בספרו. "בשיא ההצלחה שלי ב'חברים', בשיא הקריירה שלי, ברגע האיקוני ביותר של הסדרה".
"קשה לי מאוד לצפות בקטעים מהסדרה, כי באופן מוזר, אני מרחם על הבחור הזה", תיאר בריאיון ב-ABC. "זה אדם שאיבד שליטה על החיים שלו. לא הבנתי מה קורה לי. אני רואה שם בחור שעובר דברים קשים מדי, והבחור הזה הוא אני".
גם בשנים הבאות המשיך פרי להיאבק בהתמכרות, עם תקופות של פיכחון לצד מעידות חוזרות. "תקופה ארוכה הלכתי למפגשים של אלכוהוליסטים אנונימיים, והרבה אמרו לי: 'אם היה אפשר להיגמל רק באמצעות עבודה קשה וכוח רצון, כבר היית נקי לפני 20 שנה'. כי ניסיתי שוב ושוב. אבל בסוף צריך גם איזה חיבור רוחני, אמונה במשהו. אצלי זה קרה בהדרגה, וזה הציל את חיי", סיפר בפודקאסט. "עדיין, 14 מרכזי גמילה זה המון. לפעמים הצלחתי להישאר נקי במשך שנתיים, ולפעמים רק חצי שנה. אבל אולי תופתעו לשמוע שמאז 2001 הייתי נקי רוב הזמן. היו לי אומנם 50 או 60 מעידות, חלקן נמשכו שבועיים ואחרות אפילו חצי שנה, אבל רוב הזמן הייתי נקי. התמכרות היא מחלה שמחמירה עם הזמן".
בטריילר לסדרה התיעודית "העניין עם מתיו פרי" בנטפליקס, שתעלה ב-27 באוקטובר, מספרת אחותו, מיה פרי בואיק: "אחי היה מדבר על תחושת הריקנות או הבדידות שהוא פשוט לא הצליח למלא. הוא הוציא שבעה מיליון דולר בניסיונות להיגמל - עד כדי כך הוא התייחס ברצינות למחלה שלו".
המאבק הממושך הזה השפיע גם על חבריו ל"חברים", שנאלצו להתמודד עם מצבו בלי לדעת תמיד כיצד לעזור לו. "לא היינו ערוכים לזה", אמרה בעבר ג'ניפר אניסטון ל-ABC, חנוקה מדמעות. "לא ידענו איך להתמודד עם זה. אף אחד מאיתנו לא התמודד אי פעם עם דבר כזה, ואפילו עצם המחשבה שאנחנו עלולים לאבד אותו…"
"הוא שמר על הכול בסוד", סיפרה ליסה קודרו, שגילמה את פיבי, בהקדמה לספרו של פרי. "הוא נזקק לזמן מה לפני שהרגיש בנוח לספר על מה שעבר עליו. לאורך השנים האלה לא באמת ניסיתי להתערב או להתעמת איתו, משום שהמעט שידעתי על התמכרות היה שהפיכחון שלו הוא מחוץ לשליטתי. ובכל זאת, היו תקופות שבהן תהיתי אם לא טעיתי בכך שלא עשיתי יותר, עשיתי משהו, אבל גם הבנתי שהמחלה הזאת מזינה את עצמה בעקשנות והיא נחושה להמשיך ולהתקיים".
נראה שגם שלוש שנים אחרי מותו, העיסוק הפומבי בסיפורו של פרי עדיין קשה לחבריו. לקראת עליית הסדרה בנטפליקס, דווח כי חמשת כוכבי "חברים" הנותרים - אניסטון, קודרו, קורטני קוקס, מאט לה-בלאנק ודייויד שווימר - קיבלו פנייה מההפקה, אך בחרו שלא להשתתף. לפי מקור ששוחח עם אתר הרכילות "פייג' סיקס", עבור אניסטון ההתמודדות עם האובדן קשה מדי. "היא לא תשב ותתחיל לבכות מול המצלמה", הסביר. "היא לא רוצה לחוות את זה מחדש ולהפוך את זה לכל כך פומבי".
בחודשים האחרונים לחייו עוד היו לא מעט סיבות להאמין שפרי נמצא במקום טוב. באפריל 2023 השתתף בפסטיבל הספרים של ה"לוס אנג'לס טיימס", וכשנשאל איך היה רוצה שיזכרו אותו, השיב שהוא מקווה שיזכרו אותו כאדם שחי, אהב ועזר לאחרים. גם מרתה קאופמן, מיוצרות "חברים", סיפרה כי שוחחה איתו שבועיים לפני מותו והוא נשמע שמח ומלא חיים. ג'ניפר אניסטון, שהתכתבה איתו בבוקר מותו, סיפרה מאוחר יותר: "הוא היה מאושר, בריא. הוא הפסיק לעשן, חזר לכושר. אבל הוא היה מאושר - זה כל מה שאני יודעת".
בתחילה, לא היה ברור מה בדיוק הוביל למותו של פרי. השחקן נמצא ללא רוח חיים בג'קוזי בביתו בלוס אנג'לס, ורק כחודש וחצי לאחר מכן פורסמו ממצאי הנתיחה, שקבעו כי מת מהשפעותיו החריפות של קטמין, כשטביעה וגורמים רפואיים נוספים תרמו למותו. בדוח צוין כי פרי קיבל טיפולי קטמין נגד דיכאון וחרדה, אבל הטיפול האחרון התקיים כשבוע וחצי לפני מותו, ולא יכול היה להסביר את רמות הסם שנמצאו בגופו.
במאי 2024 נודע כי נפתחה חקירה פלילית בניסיון להתחקות אחר מקור הקטמין, ובאוגוסט הודיעו הרשויות על הגשת כתבי אישום נגד חמישה מעורבים בפרשה. שניים מהם נעצרו באותו יום: הרופא סלבדור פלסנסיה וג'סווין סנגהה, סוחרת סמים שכונתה "מלכת הקטמין". שלושת האחרים, בהם רופא נוסף ועוזרו האישי של פרי, כבר הודו באשמה או הגיעו להסדרים עם התביעה.
מהמסמכים המשפטיים התברר כי בחודשים האחרונים לחייו החל פרי לחפש כמויות גדולות יותר של קטמין מאלה שהרופא המטפל סיפק. כך הגיע לפלסנסיה, שבהתכתבות עם רופא נוסף, מארק צ'אבס, תהה: "מעניין כמה האידיוט הזה יהיה מוכן לשלם" (כך לפי מסמכי האישום). פלסנסיה מכר לפרי קטמין בעשרות אלפי דולרים, הזריק לו את החומר בעצמו, בין היתר במכונית בחניון ציבורי, ואף לימד את עוזרו האישי, קנת' איוואמסה, כיצד לעשות זאת, אף שלא הייתה לו הכשרה רפואית.
במקביל, אריק פלמינג, יועץ בתחום ההתמכרויות, שימש מתווך בין עוזרו של פרי לבין ג'סווין סנגהה, שניהלה מביתה בצפון הוליווד רשת לסחר בסמים. במהלך 11 ימים באוקטובר רכש העוזר באמצעותו 51 בקבוקוני קטמין. לפי מסמכי בית המשפט, בימים האחרונים לחייו כבר הזריק איוואמסה לפרי את החומר שש עד שמונה פעמים ביום, אף שמצא אותו מחוסר הכרה לפחות פעמיים במהלך אותו חודש.
ב-28 באוקטובר, יום מותו, הזריק איוואמסה לפרי קטמין שלוש פעמים. לפני הזריקה האחרונה, השחקן אמר לעוזרו: "תזריק לי מנה גדולה". איוואמסה הזריק לו את החומר ויצא לסידורים. כשחזר, בסביבות השעה ארבע אחר הצהריים, מצא אותו ללא רוח חיים בג'קוזי. מהחקירה התברר כי העוזר הסתיר מהשוטרים את ההזרקות והעלים ראיות, ואילו סנגהה שלחה לפלמינג הודעה לאחר פרסום הידיעה על מותו: "תמחק את כל ההודעות שלנו".
ההליך המשפטי הסתיים במאי 2026, לאחר שכל חמשת המעורבים הודו באשמה. פלסנסיה נידון לשנתיים וחצי מאסר, צ'אבס לשמונה חודשי מעצר בית, פלמינג לשנתיים מאסר ואיוואמסה ל-41 חודשי מאסר. העונש הכבד ביותר, 15 שנות מאסר, נגזר על סנגהה, שהודתה בין היתר באספקת הקטמין שגרם למותו של פרי.
מיד לאחר מותו, ועוד הרבה לפני שהתבררו הנסיבות שהובילו אליו, הידיעה על מותו הכתה בתדהמה את הוליווד. לאחר ימים ספורים חמשת ה"חברים" הודעה משותפת: "אנחנו המומים ומרוסקים מהאובדן של מתיו. היינו הרבה יותר משותפים לסדרה, אנחנו משפחה. יש כל כך הרבה מה לומר, אבל כרגע אנחנו זקוקים לזמן כדי להתאבל ולעכל את האובדן הבלתי נתפס הזה". יוצרי "חברים", מרתה קאופמן ודייויד קריין, והמפיק קווין ברייט, בחרו להיפרד ממנו במחווה לשמות הפרקים של הסדרה: "זה באמת הפרק שבו ליבנו נשבר".
"חבר שלי, הלכת מוקדם מדי, אבל תמיד אזכור את השטויות שלך, את ההתמדה שלך ואת הלב היפה שלך", כתבה סלמה הייק, שכיכבה לצידו בסרט "ללכת על הכל". האנק עזריה, חברו הקרוב שגילם בסדרה את דייויד, בן זוגה של פיבי, סיפר שפרי היה זה שעזר לו להיגמל מאלכוהול. "בלילה שבו הלכתי לראשונה לאלכוהוליסטים אנונימיים, מתיו לקח אותי לשם. במשך כל השנה הראשונה שבה הייתי נקי הלכנו יחד לפגישות. כשהוא היה פיכח, הוא היה כל כך אכפתי, נדיב וחכם, והוא באמת עזר לי להיגמל. הלוואי שהיה מצליח לשמור על הפיכחון שלו לאורך זמן".
בספרו סיפר פרי ששלושה שבועות לפני שקיבל את התפקיד של צ'נדלר בינג, כרע על ברכיו והתפלל לאלוהים: "אתה יכול לעשות בי מה שאתה רוצה. רק בבקשה, תהפוך אותי למפורסם". "אלוהים בהחלט קיים את חלקו בעסקה", כתב, "אבל הוא לא שכח גם את החלק הראשון של התפילה". פרי זכה בתהילה שכל כך רצה, אבל היא לא הצליחה למלא את הריקנות שליוותה אותו, וגם לא להציל אותו מההתמכרות. בשנים האחרונות לחייו ניסה למצוא משמעות דווקא בעזרה לאחרים. "צריך להיות מפורסם כדי להבין שזו לא התשובה", כתב בספרו. "ומי שמעולם לא היה מפורסם, לעולם לא באמת יאמין בזה".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.