The Daily Newsstand · Free, Always
Monday, November 16, 2026

השווי המטורף של ה-AI: כל השאלות מאחורי הנפקת הענק של אנתרופיק

Translate

בוול סטריט נערכים בהתרגשות לאחת ההנפקות הגדולות והמדוברות בהיסטוריה. אנתרופיק, ענקית הבינה המלאכותית שמאחורי מודל ה-AI קלוד, עומדת להפוך מחר לחברה ציבורית, ולייצר בדרך אלפי מיליונרים וגם כמה מיליארדרים חדשים. זו אמורה להיות ההנפקה השנייה בגודלה בהיסטוריה אחרי SpaceX של אילון מאסק. לפי ההערכות אנתרופיק תונפק לפי שווי של כ-1.4 טריליון דולר. סכום עתק שהיה נחשב למדע בדיוני עד לא מזמן. אבל מהפכת ה-AI והטכנולוגיה מחוללת רעידת אדמה גם בוול סטריט.

מחר, לאחר שיתקבל האישור הסופי של רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), ייקבע מחיר ההנפקה הסופי למניה. מחרתיים, יום חמישי, יחל המסחר בה בבורסת נאסד"ק תחת הסימול ANT, ומספר ההזמנות שנרשמו כבר גבוה פי שישה ממספר המניות המוצעות.

בבת אחת ייווצרו בחברה, שהוקמה לפני 5 שנים בלבד, כ-4,250 מיליונרים, שהם כ-80% מתוך כ-5,300 עובדיה. כ-50 מתוכם יזכו להתעשר בכ-100 מיליון דולר ויותר, כ-1,200 ב-10 עד 99 מיליון דולר, וכ-3,000 נוספים "רק" במיליון עד 9 מיליון דולר. לכל אחד משבעת המייסדים של החברה, שהם מיליארדרים כבר עכשיו, נתח בחברה ששוויו בין 18 ל-19 מיליארד דולר; בפועל, לפי "וול סטריט ג'ורנל", הם מתכננים למכור "רק" כ-3.37 מיליון מניות, מה שיאפשר לכל מייסד לקבל כ-250 מיליון דולר. הכל בינתיים באוויר — כי יחלפו בין חצי שנה לשנה עד שניתן יהיה לממש את המניות.

זהו המקרה הראשון שבו חברה המפסידה "על הנייר" (הפסד חשבונאי) יותר מ-100 מיליארד דולר מבצעת מהלך כזה. בעיתוי מקרי לגמרי, הוא מצטרף לאירוע אחר שמטלטל דרמטית את הענף - שערוריית התפטרותו של מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג. שני המהלכים, לטוב ולרע - של זו שעולה ושל זו שיורדת - עשויים להגדיר מחדש את כללי המשחק של הכלכלה העולמית, שוק השבבים ותעשיית ה-AI. מדובר בנקודת מפנה בתולדות עמק הסיליקון - אחד המבחנים הגדולים למצבו העדכני של ההייפ הגדול סביב הבינה המלאכותית.

אנתרופיק דוהרת בשנים האחרונות בקצב מסחרר אל צמרת יצרניות המודלים של הבינה המלאכותית בעולם. היא עברה באחרונה את יריבתה המושבעת, חלוצת התחום OpenAI, הן בקצב ההכנסות השנתי והן בהערכת השווי העדכנית. ההכנסות של אנתרופיק קפצו בתוך שנתיים כמעט פי 16 — מ-1.2 מיליארד דולר בתחילת 2025 ל-16.3 מיליארד דולר בשני הרבעונים הראשונים של 2026. לפי תשקיף ההנפקה, היא ייצרה יותר מ-6.6 מיליון דולר הכנסות לעובד בשנה האחרונה.

אף ש-OpenAI שומרת על הפופולריות שלה בקרב הקהל הרחב — במהלך 2026 אנתרופיק הצליחה לזנק דווקא במגזר העסקי, המכניס יותר, בזכות מוצרים ייעודיים, בעיקר לקידוד ולאוטומציה של תהליכי עבודה. הגרסאות המקצועיות של קלוד פופולריות במיוחד בקרב מפתחים, חוקרים, ואנשי עסקים הנדרשים לניתוחים מעמיקים. אפילו אילון מאסק, יריב עסקי, כינה את גרסת Opus 5.5 של קלוד "יצירת מופת".

כך, בעוד ש-OpenAI — שנערכה גם היא להנפקה השנה — נאלצה להוריד את שוויה ל-1.25 טריליון דולר ודחתה את הנפקתה לשנה הבאה, אנתרופיק עקפה אותה בסיבוב ויוצאת מחר להנפקה.

איך מצליחים להגיע להיקף רווחים כזה עם מספר קטן יחסית של עובדים בהשוואה לחברות טכנולוגיה גדולות אחרות? לפי אנתרופיק, הסוד טמון בכישורים המיוחדים של עובדיה, באסטרטגיית המכירות הייחודית שלה, ובעיקר בשימוש השוטף שלה בקלוד בעבודה היומיומית. בסוף השבוע האחרון, באירוע אקסלוסיבי למשקיעים הגדולים של וול סטריט, שהתקיים במטה "ג'יי-פי מורגן", טען המנכ"ל דריו אמודי, כי הדגש על איכות העובדים הוא לא סתם סיסמה: "אנחנו לא מעוניינים באנשים שמנסים לגנוב את ההצגה, מתקשים לעבוד עם אחרים, או לא מונעים מהרצון לתרום לטובת הציבור". לדבריו, הוא עצמו מקדיש המון, בין 40% ל-50% מזמנו, לגיוס עובדים ולתרבות הארגונית.

עם זאת, אף ששוויה של אנתרופיק מוערך בסכום דמיוני של 1.4 טריליון דולר (1,400 מיליארדים) לפחות — היא עדיין קטנה משמעותית מענקיות הטכנולוגיה הוותיקות, אשר מחזיקות בתשתיות הענן והשבבים שאנתרופיק נסמכת עליהן — אנבידיה (קצת פחות מ-4 טריליון), מיקרוסופט (כ-3.90 טריליון), אלפבית/גוגל (כ-3.60 טריליון), אמזון (כ-2.9 טריליון) ומטא (1.6 טריליון).

אנתרופיק צברה כבר חובות והתחייבויות עתידיות על תשתיות המחשוב והענן שהיא משתמשת בהן בהיקף של כ–900 מיליארד דולר. כדי לעמוד בהתחייבויות הללו וכדי לפתח את הדורות הבאים של קלוד, היא נדרשת ל"כרית מזומנים" כמו של מדינה בינונית

עם שווי כזה וביקוש גדול כל כך למוצריה — למה צריכה אנתרופיק בכלל לצאת להנפקה? הסיבה פשוטה: הנפקה היא הדרך שבה היא תהפוך מחברת סטארט-אפ — גם אם מצליחה באופן מטאורי — לענקית עצמאית. ה-AI היא טכנולוגיה, שהצמא שלה לכוח חישוב הוא בלתי נגמר, כמעט אינסופי: פיתוח והרצה של מודלי בינה מלאכותית ברמה גבוהה שואבים סכומים מטורפים. אנתרופיק, עם כל עוצמתה והזינוק העצום בהכנסותיה, רחוקה מלהיות רווחית; היא צברה כבר חובות והתחייבויות עתידיות על תשתיות המחשוב והענן שהיא משתמשת בהן, בהיקף שמגיע לכ-900 מיליארד דולר. כדי לעמוד בהתחייבויות הללו — כלומר, כדי להמשיך ולממן חוות שרתים ענקיות, שהולכות וגדלות כל הזמן, וכדי לפתח ולאמן את הדורות הבאים של קלוד – היא נדרשת ל"כרית מזומנים" (מונח של אמודי) בסדר גודל הנדרש למדינה בינונית.

לפי התשקיף שהציגה החברה והדיווחים בוול סטריט, היא תציע לציבור 825 מיליון מניות במחיר של 70 עד 78 דולר למניה, המתייחס לשווי של עד 1.4 טריליון דולר. חוץ מגיוס הסכום הזה (שלפי ההערכות יגיע לכ-64 מיליארד דולר), במקביל יתבצע גם גיוס פרטי בהיקף של כ-26 מיליארד דולר: גוגל ואנבידיה התחייבו כל אחת להשקעה של 10 מיליארד דולר, AMD — 2.5 מיליארד דולר, ומיקרוסופט, ברודקום ומיקרון – מיליארד דולר כל אחת. וזוהי רשימה חלקית. בסך הכל יגויסו עד 90.4 מיליארד דולר. ב"פייננשל טיימס" פורסם כי הבנקאים המלווים את ההנפקה שוקלים אפילו להעלות את מחיר המניה באופן שישקף לחברה שווי של 1.5 טריליון דולר ואף יותר.

איך יתכן, שכמעט כל שחקניות הענק בשוק מוכנות להזרים מיליארדים לקופתה של אנתרופיק? מדובר במהלך נדיר, שמעיד על מגמה: אף שחלק מחברות ה"ביג-טק" מתחרות באנתרופיק ראש בראש, הן מספקות לה תשתיות מחשוב וענן, ושבבים במקרה של אנבידיה. במקביל, הן מחזיקות בנתחי מניות משמעותיים בה, ולמעשה הן חלק מבעליה. כלומר, היא בוודאי זקוקה להן אך גם הן זקוקות לה כלקוחה ענקית וכהשקעה מניבה. וכך, תעשיית ה-AI כולה הופכת בעצם למעין תאגיד ענק אחד גדול, שבו לכל אחת מן החברות בו יש לפחות תפקיד אחד — מפתחת מודלים, מובילת ענן, יצרניות שבבים, או כולם ביחד — ונוצרת ביניהן תלות הדדית.

ביום שישי הציג המנכ"ל אמודי עתיד אופטימי, שבו AI יסייע בריפוי מחלות כמו סרטן ואלצהיימר וייצור פריצות דרך במחקר מדעי, ברובוטיקה ובאבטחת סייבר. "אנחנו יכולים לקבל עולם הרבה יותר יפה", אמר, "זה נשמע מטורף אבל אני באמת מאמין בזה". עם זאת, הוסיף בצניעות, בהתייחס להנפקה, כי הוא מקווה שהחברה "תבטיח פחות ותספק יותר".

הדרך אל ההנפקה לוותה בקשיים לא פשוטים: בספטמבר עוד דובר על הערכת שווי גבוהה יותר, של כ-2 טריליון דולר, אבל בינתיים ההתלהבות בקרב המשקיעים התמתנה: חוץ מהחשש הטבעי ל"בועה" ומהעלויות האדירות של תשתיות השרתים, מתברר כי כמעט מחצית מההכנסות של אנתרופיק מגיעה בעצם ממספר קטן יחסית של ספקיות ענן, מה שהופך אותה לתלויה בהן לצרכי המחשוב שלה.

זאת ועוד: אנתרופיק היא חברת "געוואלד", שלא מפסיקה להנפיק אזהרות מפחידות על עתיד העולם בעידן הבינה המלאכותית המתקדמת. אפילו התשקיף שלה לקראת ההנפקה כולל אזהרה שהטכנולוגיה שלה עלולה להוות "סיכונים קטסטרופליים או קיומיים לאנושות". "בינה מלאכותית המופעלת בקנה מידה רחב", היא כותבת, "יש לה פוטנציאל לרכז כוח ועושר הן בתוך מדינות והן ביניהן, בדרכים שעלולות לערער אמון, לפגוע בחברה ולערער את הסדר הגיאופוליטי".

בעצם, אומרים פרשנים רבים, ככל שזה נשמע מוזר — החברה בעצם מזהירה אותנו כאן מעצמה. מעבר לכך, יותר ויותר פרשנים, אנליסטים ומשקיעים, מעלים באחרונה חששות באשר לתמחור הריאלי של חברות ה-AI: שאלת טריליון הדולר היא מתי ואיך יחזירו מפתחות המודלים הגדולים של ה-AI, ואנתרופיק ביניהן, את ההשקעות העצומות ששפכו על תשתיות. אנליסטים ומשקיעים בארה"ב מנהלים דיון נוקב ומתמשך לגבי הקצב האמיתי של אימוץ ה-AI בארגונים; ויותר מזה: גם התחרות הנמרצת בין החברות על אותם לקוחות עלולה לפגוע ברווחיהן.

לחששות האלה נוספה בשבועיים האחרונים תחושה כללית של חוסר יציבות: תבוסת הרפובליקנים בבחירות האמצע בארה"ב, ההתלבטות המתמשכת של הנשיא טראמפ באשר למלחמה באיראן, ובימים האחרונים — פרשת התפטרותו של מנכ"ל אנבידיה והצלילה במניה שלה.

בבת אחת ייווצרו בחברה כ-4,250 מיליונרים, שהם כ-80% מתוך כ-5,300 עובדיה. כ-50 מתוכם יזכו להתעשר בכ-100 מיליון דולר ויותר, כ-1,200 מתוכם – ב-10 עד 99 מיליון דולר, וכ-3,000 נוספים "רק" במיליון עד 9 מיליון דולר

חששות אחרים נוגעים ישירות לתכנים שבהם עוסקת אנתרופיק: החברה — בעיקר דרך המנכ"ל דריו אמודי — מנמיכה ציפיות וחוזרת שוב ושוב על אזהרות סביב "סיכונים קיומיים" הטמונים בבינה מלאכותית מתקדמת. היא גם נאלצת כל הזמן להתמודד עם אתגרים משפטיים ורגולטוריים, כמו תביעות זכויות יוצרים (למשל, אימון מודלים שלה על יצירות מוזיקליות), וכמו מחלוקת חריפה עם הממשל בארה"ב על השימוש הצבאי במודלים שלה.

בסך הכל, ההנפקה תהיה נייר לקמוס עבור כלל תעשיית ה-AI. אם תעבור בהצלחה, עם ביקוש גבוה, זה יוכיח כי משקיעי וול סטריט מוכנים לתמחר חברות ענק המבוססות על מודלי שפה של AI עוד לפני שהצליחו להגיע לרווחיות גבוהה, רק על בסיס פוטנציאל ההכנסות שלהן.

לערימת סימני השאלה האופפים את ההנפקה יש להוסיף גם את השלכות פרשת ג'נסן הואנג ואנבידיה. לכאורה אין כל קשר בין שני האירועים: ההנפקה של אנתרופיק מתוכננת ומנוהלת זה חודשים מול הרשויות בארה"ב על ידי הנהלת אנתרופיק וחתמי הענק (בראשם "גולדמן זקס" ו"מורגן סטנלי"). עם זאת, ברמה הפסיכולוגית הקשר דרמטי מאין כמוהו: אנבידיה היא לא סתם עוד משקיעה באנתרופיק; היא הספקית המרכזית של מעבדי ה-AI לגווניהם, שמאפשרים לה ולשאר חברות ה-AI להריץ ולאמן את המודלים שלהן. הואנג היה האדריכל המרכזי, המנצח הגדול, על החיבורים בין החברות. הטלטלה שעוברת אנבידיה כרגע — בהיעדר מנכ"ל קבוע ועם דיווחים על כך שאלפי עובדים התגייסו לעצומות תמיכה בהואנג — יוצרת אי-ודאות, גם אם היא זמנית בלבד, לגבי יציבות החברה.

יותר מזה: נפילתו של הואנג, מי שנחשב ל"מלך הבלתי מעורער" של עולם השבבים, מעוררת מחשבות מחודשות על יציבותה של התעשייה כולה ועל הרגישות הגדולה של קשרי הון-שלטון-תאגידים בתחום ה-AI; היא מוסיפה לשיקולי המשקיעים סיכונים שלא נלקחו בחשבון קודם לכן.

לפני ההנפקה, שמבטיחה כאמור להפוך אותם למולטי-מיליארדרים, מייסדי החברה, ביניהם האחים ממוצא יהודי דריו ודניאלה אמודי, התחייבו לתרום 80% מהונם האישי לטובת הציבור. שאר העובדים התכנסו באחרונה להתייעצויות על הדרכים לעשות שימוש בעושרם גם למטרות צדקה. צרות של עשירים.

ב"אובזרבר" מסרבים להתרגש. "תרומות לצדקה או הבטחות גרנדיוזיות לשיפור העולם", כתב העיתון השבוע, "לא יכולות למחוק את העובדה, שההנפקה הזו היא בסופו של דבר עיסקה; הזדמנות למייסדים למכור את חלקם, או למשקיעים חדשים לרכוש את החברה הצומחת ביותר בעולם".

ואכן, ההנפקה תכניס רווחים משמעותיים גם למשקיעים הראשונים בחברה: יאן טאלין, ממקימי סקייפ, מנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט, ומייסד פייסבוק דסטין מוסקוביץ', יזכו לרווח הגדול פי 345 מהשקעתם הראשונית – סכום כולל המוערך ביותר מ-40 מיליארד דולר.

אמזון וגוגל יהיו בין המרוויחות הגדולות ביותר: נוסף על חלקן המשמעותי במניות אנתרופיק, שיניב להם נתח הגון, הן גם מספקות לחברה את כוח המחשוב הדרוש להפעלת המודלים שלה. המשמעות: הן ירוויחו גם מהזינוק בערך ההשקעה שלהן, וגם מהתחייבויות מחשוב עתידיות שתיקח עכשיו אנתרופיק, בשווי מאות מיליארדי דולרים. לחגיגה הגדולה יצטרפו כמובן גם חברות הון-סיכון המושקעות בחברה, וגם בנקי ההשקעות "גולדמן זקס" ו"מורגן סטנלי", המובילים את ההנפקה, שיזכו כל אחד בכ-79 מיליון דולר.

View the original on ynet כלכלה →

KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.